לך לך זמן ברית בין הבתרים (1 צופה)

[אליהו ישראלי]

בפרשת בא פירש"י כי ארבע מאות ושלשים שנה היינו מברית בין הבתרים, ועי"ש ברמב"ן מסדר עולם דברית בין הבתרים הייתה כשהיה אברהם בן ע' שנה, וירד לחרן ועשה שם ה' שנים ועלה לארץ ישראל. וצ"ע כיצד ליישב זה עם מש"כ 'אחר הדברים האלה', דהיינו אחר הפרד לוט מעמו (והרי אברהם יצא למלחמה להציל את לוט שהיה בסדום), שהיה אחר שחזרו ממצרים – ואז קיבל אברהם מתנות, וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים, וזה היה אחר העליה לארץ כנען – שנתנסה אברהם בנסיון הרעב.

שו"ר בסדר עולם להדיא (בפרק א), דהיה אברהם בהפלגה בן מ"ח שנה, נדבר עמו בין הבתרים כשהיה בן ע' שנה, וירד לחרן ועשה שם ה' שנים, נמצא מן ההפלגה ועד שיצא מחרן כ"ז שנים, הן שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעומר ושלוש עשרה שנה מרדו, ובארבע עשרה שנה בא כדרלעומר כו', אותה השנה היא הייתה שנת הרעב כו' ואותה שנה כבש את המלכים כו' (ולכאו' צ"ל דעבדותם התחילה שנה אחר ההפלגה).

עכ"פ מפורש בסד"ע דהיה ברית בין הבתרים קודם מלחמת המלכים, וצ"ע דבקרא מפורש 'אחר הדברים האלה'. ועוד יותר קשה דהגר"א הקשה רק דא"כ הפסוקים שלא כסדרן, והרי אין זה רק 'שלא כסדרן' אלא מפורש בקרא להיפך. וצ"ל דפירש הסדר עולם דברית בין הבתרים היה בזמן אחר מתחילת הפרשה 'אחר הדברים האלה כו''. וצע"ג.

 

[נהנה מקושיא טובה]

ע''ע תוס' ברכות ז:

 

[אליהו ישראלי]

ע''ע תוס' ברכות ז:

לחץ כדי לכווץ...

שו"ר דכעין זה כתב באבן עזרא פרשת בא בדעת הסד"ע דברית בין הבתרים הוא התחלה חדשה.
והוא עצמו פליג שם ומפרש דת"ל שנה נמנה משעה שיצא אברהם מאור כשדים,
וכעי"ז כתב הגר"א בפירושו לסד"ע בשם המדרש.