נראה לי יותר ככונתו לומר בסגנון כזה: שאם באמת באותו המקום יש רגילות לאנשים לקום בעוד כך וכך שעות במהלך היום - הרי שעדיין אין מניע לקרוא למצב זה "ובקומך".
דהרי בתחילת מסכת ברכות יש מחלוקת ממתי מתחיל הזמן של "ובשוכבך", ולדעת חלק מהתנאים הזמן מתחיל מאוחר או מוקדם - מזמן צאת הכוכבים בפועל. ולמה? כי הלכו בזה לפי המציאות של התנהגות האנשים בפועל.
ולפי יסוד זה אין מניעה לומר גם כן שיהיה אפשר לקרוא בכול אותו הזמן שבו רגילים האנשים לקום.
אסייג את דבריי ואומר, שמאחר ופשטות ההלכתית היא שזמן ק"ש היא עד ג' שעות. אז זאת היא ההלכה הפשוטה. ודבריי הם רק בתור נקודה למחשבה בעלמא.