בכה: ילקו"ש וירא רמז קא
ביקש שישחטנו בשחיטה כשרה שלא ייפגם הקורבן [לא זוכר היכן בחז"ל]
התפלל שיחשב קרבן: "מי שענה ליצחק..."
תיקן ברכת מחיה המתים: כיון שפרחה נשמתו וחזרה (זוה"ק בראשית דף ס)
וכן בפדר"א פל"א "רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַחֶרֶב עַל צַוָּארוֹ פָּרְחָה וְיָצְאָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל יִצְחָק. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁמִיעַ קוֹלוֹ מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים וְאָמַר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר חָזְרָה הַנֶּפֶשׁ לְגוּפוֹ, וְהִתִּירוֹ וְעָמַד עַל רַגְלָיו. וְרָאָה [נ"א: וידע] יִצְחָק תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁכָּל הַמֵּתִים עֲתִידִין לְהֵחָיוֹת. בְּאוֹתָה שָׁעָה פָּתַח וְאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֵּה הַמֵּתִים"
 
ביקש שישחטנו בשחיטה כשרה שלא ייפגם הקורבן [לא זוכר היכן בחז"ל]

תרגום יונתן על בראשית פרק כב פסוק י
(י) ואושיט אברהם ית ידיה ונסיב ית סכינא למיכס ית בריה עני ואמר יצחק לאבוי כפות יתי יאות דלא אפרכיס מן צערא דנפשי ונדחי לגובא דחבלא וישתכח פסולא בקרבנך עינוי דאברהם מסתכלן בעינוי דיצחק ועינוי דיצחק מסתכלן למלאכי מרומא יצחק הוה חמי יתהום ואברהם לא חמי יתהום ענין מלאכי מרומא איתון חמון כדין יחידאין דאית בעלמא חד נכס וחד מתנכס דנכס לא מעכיב ודמתנכיס פשיט צוורה:
 
בראשית רבה, פרק סה
דבר אחר, מראת, מכח אותה הראיה, שבשעה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי המזבח, תלה עיניו במרום והביט בשכינה. מושלים אותו משל למה הדבר דומה, למלך שהיה מטיל בפתח פלטין שלו ותלה עיניו וראה בנו של אוהבו מציץ עליו בעד החלון, אמר אם הורגו אני עכשו מכריע אני את אוהבי, אלא גוזרני שיסתמו חלונותיו. כך בשעה שהעקיד אברהם אבינו את בנו על גבי המזבח תלה עיניו והביט בשכינה, אמר הקדוש ברוך הוא אם הורגו אני עכשו אני מכריע את אברהם אוהבי, אלא גוזר אני שיכהו עיניו, וכיון שהזקין כהו עיניו
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון