הלכות שבת זמני לוחות השנה - תורה מסיני? (1 צופה)

[כמעיין המתגבר]

זמני הלוחות שנה​

בעבר היו מחשבים את הנץ על פי איזה חשבון מוטעה ולאחר מכן עוררו על כך שראוי לנהוג לפי הנץ הנראה לעיניים (כמדומני שהמהפכה הזו נעשתה בעיקר על ידי הג"ר שריה דבליצקי זצ"ל), ואז ראו הכל איך שנים נהגו רבים על פי חשבון טעות.

אולם כמדומני שעדיין לא למדו את הלקח. בדברי אלה אני רוצה בעיקר לעורר שאנשים יפסיקו לחשוב שהלוחות הם תורה למשה מסיני, אלא כמעט כל זמן הכתוב בלוח מבוסס על פלפולים שאינם מוכרחים. אתן כמה דוגמאות.

א. בלוחות זמנים שלנו, זמני עלות השחר, וכן צאת הכוכבים של ר"ת, מחושבים לפי חשבון על פי הגמרא בפסחים צג:, שמעלות השחר עד הנץ זמן של הילוך ד' או ה' מיל, ומשערים כמה הוא הילוך מיל לפי דברי הגמרא שם שאדם הולך מ' מיל (י' פרסאות) בכל יום.

נהוג לחשב זמנים אלו בעיקר לפי חשבון מאן דאמר ד' מיל, ולפי דברי הגמרא בפסחים שם שאדם מהלך ביומי ניסן מ' מיל מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ועל פי דברי התרומת הדשן שהובא בב"י באו"ח סי' תנט,ב-ד, שהילוך מ' מיל אלו הוא במשך י"ב שעות - ולפי כל זה הילוך מיל הוא י"ח דקות - כפול ד' מיל - שוה ע"ב דקות (כל המושג ע"ב דקות מבוסס על חשבון טעותי זה).

אולם כבר זעק הגר"א בביאורו שם (שהיה למזלנו בקי במדעים) את הזעקה שרואה כל אדם בזמנינו בשעונו - שהתרומת הדשן טעה במציאות (באמת לא היה לו בזמנו אפשרות לראות בעניים שהוא טעה) וביומי ניסן יש י"ב שעות מהנץ עד השקיעה, אבל מעלות עד צאת הכוכבים יש הרבה יותר, וממילא זמן הילוך מ' מיל (שהוא מעלות עד צאת, כמבואר בגמרא שם) הוא לא במשך י"ב שעות אלא במשך יותר שעות וממילא שיעור הילוך מיל הוא יותר מי"ח דקות. לשון הגר"א שם: 'תמוה מאוד, ושגגה גדולה היא מאוד... וטעות גדולה היא'.

עוד דבר, החשבון המבוסס על הילוך מיל כפול ד' - הוא רק שיטה אחת בראשונים, אבל ראשונים רבים (תוס' בברכות ב: ד"ה דילמא, והיראים בסוף סי' רעד, והרא"ש בתענית א,יב, וראב"ן בסי' ב, וראבי"ה בסי' תתנח ד"ה ופירשו, והרוקח בסי' נא) פסקו כמאן דאמר ה' מיל, וממילא חשבון מיל משתנה וכן זמן צאת הכוכבים דר"ת יהיה מאוחר יותר.

שמא תאמר: מה לי ולעלות השחר? - אולם כל זמן קריאת שמע ותפילה של המגן אברהם מבוסס על חשבון השעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים, וממילא הדבר תלוי מתי הוא עלות השחר. כאן המקום להעיר לגבי זמן קריאת שמע של הגר"א המחושב על פי חשבון השעות מהנץ לשקיעה - בחשבון זה יש לדון האם לחשב את בין השמשות או לא (זה בעצם ספק), ומכאן המסקנא שהשיעורים לא ממש מדוייקים בדיוק מוחלט, כמו שזה נראה בלוח.

ב. כיום מחשבים את זמן עלות השחר לפי הפלפולים האלו, ולוקחים אחורה מהנץ לפי כל שיטה, וכך יש כמה שיטות בזמן עלות השחר - אולם לאמיתו של דבר אין שום ספק שעלות השחר הוא דבר הנאה לעיניים, כי אם לא כן כיצד ידע אדם בעבר מתי הוא עלות השחר? וכמו כן מבואר ביומא כח., שאם כבר הואר המזרח מירושלים עד שבחברון הוא הרבה אחרי עלות השחר, וממילא מבואר שעלות השחר הוא בזמן האור הראשוני (יתכן שיש לדון מה נחשב האור הראשוני, אבל זה חייב להיות בטווח מסויים מאוד, איני יודע כמה זמן יש בטווח הזה) - כך יש למדוד את עלות השחר ולא על פי פלפולים של כדי הילוך מיל. מה שרואים בעיניים הוא כמו 'בא הרוג ברגליו' ומה אנו צריכים לפלפולים, ועל כל פנים לפני שרואים בעיניים אור הוא ודאי לא עלות השחר!

ג. כל המושג של כדי הילוך מיל, וכדי הילוך ה' מיל, ואדם מהלך ביום י' מיל - האמורים בחז"ל - לא נאמרו על דרך הדיוק המוחלט, בזמן חז"ל לא היתה שום אפשרות למדוד בדיוק מוחלט כמה זה 'הילוך מיל של אדם בינוני', זה הרי משתנה מאדם לאדם וממקום למקום וכו', ואפילו בזמנינו אי אפשר לדבר על זה במובן מדוייק (בשונה משיעור מ' סאה שהוא שיעור מדוייק גם בזמן חז"ל - אף על פי שמסתמא לא תמיד ידעו בכל כפר כמה זה בדיוק, כי הכלים לא היו ממש מדוייקים), ואנו בטפשותינו באים ומחשבים את שיעורי זמני היום על סמך חשבונות ארוכים ומדוייקים (עד דיוק של חצאי דקות) על פי שיעורים שמלכתחילה נאמרו על דרך הקירוב הגס.

ד. המושג 'סוף זמן שריפת חמץ' - הוא טעות מוחלטת - זמן שריפת חמץ הוא בשעה ששית עד חצות, כמבואר במשנה בפסחים יא:, וכן כתוב בכל הראשונים, ויש רק 'סוף זמן ביטול חמץ', מחמת שהחמץ נאסר ואינו יכול לבטלו, (ועליו לבטל הכל חוץ ממה שרוצה לשרוף).

ה. בלוחות לא מוסיפים תוספת שבת ויו"ט על צאת השבת של ר"ת, ומה גם שכבר כתבתי לעיל שהזמן של ר"ת הכתוב בלוח הוא על פי החשבון המוטעה של התרומת הדשן.

ו. יש בלוחות שני זמנים של ר"ת, אחד 'מעלות' ואחד 'שוות' - אם איני טועה, 'מעלות' היינו שמחשבים את זמן ר"ת המוזכר בגמרא לפי ניסן ותשרי, ומתאימים את מקום החמה באותה שעה לכל תקופה בשנה - דבר הגיוני בעליל. לעומת זה 'שוות', זה שעושים את חשבון הגמרא בכל השנה אותו דבר מבלי להתחשב בתקופת השנה - אם זה פירוש הדברים, מי הוא הכסיל אשר יחשוב שזמן צאת הכוכבים אינו תלוי במיקום השמש ותלוי רק בזמן ניסן, וכי ניתנה תורה למלאכי השרת? ומהיכן ידע אדם בזמן חז"ל מתי הוא צאת הכוכבים כשאינו עומד בתקופת ניסן?

עוד הערה כללית אעיר. כיום יש ויכוחים האם ר"ת הוא כפשוטו או לא (אני איני נכנס לזה, רגיל אני להיצמד למה שכתוב). אך בעיקר היו כאלה שטענו שר"ת לא היה בארץ ישראל אלא היה בצפון צרפת, ופירש את הגמרא לפי המציאות בצרפת - שהיא ארץ צפונית וצאת הכוכבים מתאחר, ולא ידע שבארץ ישראל אינו כן, אבל כעת שאנו רואים בעינינו (איני יודע אם זה נכון) שאינו צודק, אין לנו לילך על פי פירושו, ע"כ - אני מעיר על זה שכדברי ר"ת כתבו כמעט כל הראשונים, ביניהם הרמב"ן והרשב"א שדרו בברצלונה וגירונדא שהם כמעט באותו קו רוחבי של ארץ ישראל! (וכן השו"ע שפסק כר"ת, נתחבר בארץ ישראל), ובזמנם היו בקיאים בצאת הכוכבים הרבה יותר מזמנינו שלילה כיום יאיר.

אולם דברי הגמרא נאמרו בארץ ישראל, ולפי פירוש ר"ת, כשנחשב את מעלות השמש בארץ ישראל בזמן צאת הכוכבים דר"ת, ונרצה לעשות כן בצפון צרפת נגיע לשעות מאוחרות ביותר, ובאמת מסתבר שראשוני צרפת לא ידעו את ההבדל הזה כי אף אחד לא העיר על זה שפירוש ר"ת הוא רק בארץ ישראל, ובצרפת יש להוסיף עוד (ובאמת לא היה להם דרך לידע דבר זה). כמדומני שכיום יש כאלה הנוהגים בצרפת לפי 'הילוך ד' מיל' האמור בגמרא לפירוש ר"ת - אולם אין בזה שום היגיון כי הדברים נאמרו בארץ ישראל, ואיך יתכן שתהא צרפת הצפונית כארץ ישראל?

לא נכנסתי במאמר זה לסוגיית ניכוי הרים בשקיעה וזריחה (רק אעיר שהר קרוב מאוד המסתיר את השקיעה וכשהשמש שוקעת מאחוריו היא צהובה ולא אדומה - ודאי לא נחשב שקיעה).

מטרת המאמר לעורר דבר אחד: עניני זמני היום מסובכים ומפותלים ועיקרם נבנו על ידי אנשים מעטים שהתמקצעו בתחום, ושהם לא תמיד היו 'פוסקי הדור', והתוצאה היא - וכך הם הדברים בכל דבר המצריך התמקצעות, כמו כשרויות למיניהם - שהדברים לא עברו את המסננת של 'השכל הישר' של יושבי בית המדרש הרבים. כלל ברזל הוא: מקצוען מספר אחד בתחום הלכתי - לא בהכרח שסברתו ישרה.