רבי שלמה הופמן בבחרותו היה הצלע השלישית בחברות נפלאה שנרקמה בין אבירי הדעת רבי דב (בערל) שוורצמן ורבי גדליה אייזמן. (בבחרותם, להזכיר.)
יום אחד עלתה השאלה, מיהו החבר הטוב ביותר שנמצא בתנ"ך. ואמרו זה בכה וזה בכה.
עד שאמר רבי בערל, החבר הטוב ביותר בתורה הוא רעהו העדולמי!
כשתלו בו חבריו מבטים תמהים המשיך והסביר: החבר הטוב ביותר הוא זה, שאתה יכול לפרוס בפניו את החסרונות והמכשולות שלך!
במחילה,ידוע שנחלקו על זה הרבים הנ"ל שאחד מבני החבורה שם אמר דוד ויונתן הם חברי אמת שאחד היה מוכן לוותר על הכל עבור חבירו ואחד אמר שיהודה ורעהו העדולמי חברי אמת שפרס בפניו חסרונו [מי שקרא כל מיני ספרים מדבריו של ר שלמה הופמן ואת הספר המחנך המחונך [כמדומה] נוכח לראות בחברות מיוחדת והאמיתית והיחודית שהיתה בניהם שם שנזכה
אבל זוהי החברות בדרגה השנייה אותה מביא הרמב"ם באבות.
בחברות אמיתית שאינה תלויה בדבר, גילוי סודות וחסרונות הוא אכן קיים, אבל בתור המשך לקשר ולא בתור בנייתו.
