פסח, חודש ניסן חובת בדיקה בפחות מכזית - החזון איש (1 צופה)

[נדיב לב]

חזון איש (הל' פסח סימן קטז ס"ק יח) כתב לחדש שאף על פחות מכזית חייב לבדוק ולבער, וטעמו עפ"י הגמ' פסחים ו. אמר רב חמצו של נכרי עושה לו מחיצה י' טפחים משום היכר, ופרש"י משום שמא ישכח ויאכלנו וכו', א"כ נראה שאין חילוק בין גלוסקא לפירורין לענין מחיצה וגם בפירורין יש חשש שמא יאכלנו, ולפי זה אף בחשש חמץ פחות מכזית יש לחוש שמא ימצא ויאכלנו וצריך לעשות מחיצה, וכן חייב לבדוק את הספרים משום חשש פירורין אף שאין בהם כזית, או שיעשה מחיצה עיי"ש. הרי דעת החזון איש שיש חובת בדיקה גם על הפירורים מצד "שמא יבוא לאוכלו".

ולכאורה לפי המשנה בשבת קמג. "מעבירין מלפני השלחן פירורין פחות מכזית וכו' מפני שהוא מאכל בהמה" מבואר שפירורים פחות מכזית הוי מאכל בהמה שאין דרך בני אדם לאוכלם אף קודם שנמאסו, ואם כך מה יש לחשוש שמא יאכל מאכל המיועד לבהמה שמשום כך אף צריך לבדוק הספרים או בעי מחיצה.

אמנם י"ל, דלעולם פירורים פחות מכזית הוי מאכל אדם, אלא שבזמנם היו מייחדים את הפירורים לבהמות ומשום כך חשיבי מאכל בהמה כמו שכתבו האחרונים, אבל עצם הפירורים כשלא מייחדים אותם לבהמות זה מאכל אדם, ובזה מובן מה שצריך לבדקו כמו כל חמץ. ויתירה מכך, גם בזמנם שהפירורים היו מיועדים לבהמות, מ"מ הפירורים מצד עצמם ראויים הם למאכל [ויש בזה כמה הכרחים].
אלא שיש להעיר, שכל האמור הוא בפירורים שלא נמאסו אבל בפירורים שנמאסו ל"ה מאכל אדם ומשמע מד' דבכל גוונא צריך לבדוק. וצ"ל אטו פירורים שלא נמאסו וי"ל.

 

[הצעיר שבחבורה]

ולכאורה לפי המשנה בשבת קמג. "מעבירין מלפני השלחן פירורין פחות מכזית וכו' מפני שהוא מאכל בהמה" מבואר שפירורים פחות מכזית הוי מאכל בהמה שאין דרך בני אדם לאוכלם אף קודם שנמאסו, ואם כך מה יש לחשוש שמא יאכל מאכל המיועד לבהמה שמשום כך אף צריך לבדוק הספרים או בעי מחיצה.

לחץ כדי לכווץ...

מנין שמשום דהוו בסתמא 'מאכל בהמה' אין בהם כדי לחוש 'שמא יאכלנו'?

 

[נדיב לב]

מנין שמשום דהוו בסתמא 'מאכל בהמה' אין בהם כדי לחוש 'שמא יאכלנו'?

לחץ כדי לכווץ...

ויתירה מכך, גם בזמנם שהפירורים היו מיועדים לבהמות, מ"מ הפירורים מצד עצמם ראויים הם למאכל [ויש בזה כמה הכרחים].

לחץ כדי לכווץ...

אמנם מה שנשאר להעיר-

אלא שיש להעיר, שכל האמור הוא בפירורים שלא נמאסו אבל בפירורים שנמאסו ל"ה מאכל אדם ומשמע מד' דבכל גוונא צריך לבדוק. וצ"ל אטו פירורים שלא נמאסו וי"ל.

לחץ כדי לכווץ...

 

[סענדער]

וטעמו עפ"י הגמ' פסחים ו. אמר רב חמצו של נכרי עושה לו מחיצה י' טפחים משום היכר, ופרש"י משום שמא ישכח ויאכלנו וכו', א"כ נראה שאין חילוק בין גלוסקא לפירורין לענין מחיצה וגם בפירורין יש חשש שמא יאכלנו, ולפי זה אף בחשש חמץ פחות מכזית יש לחוש שמא ימצא ויאכלנו וצריך לעשות מחיצה,

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי כיצד מוכח מסוגיא זו, שגם בפירורין יש חשש שמא יאכלנו. הרי מסתמא חמצו של נכרי זה אינו פירורין.

 

[נדיב לב]

לא הבנתי כיצד מוכח מסוגיא זו, שגם בפירורין יש חשש שמא יאכלנו. הרי מסתמא חמצו של נכרי זה אינו פירורין.

לחץ כדי לכווץ...

יש שתי סוגיות.
א. בסוגיא בדף ו: מיירי בסיבה שחז"ל חייבו לבטל לאחר בדיקה, דאם לא כן יש לחוש שמא עדיין דעתו עליו וישהנו רגע ונמצא עובר על ב"י וב"י, וכל זה דווקא בגלוסקא ולא בפירורין משום דלא חשיבי ליה להשהותם כמבואר בגמ' שם.
ב. ועל זה כתב החזו"א שלענין תקנת חז"ל בדף ו. להעמיד מחיצה אין חילוק בין פירורין לגלוסקא, דסו"ס הטעם שם הוא "שמא יאכלנו". ובכה"ג אין סיבה לחלק בין גלוסקא לפירורין.

 

[נדיב לב]

אגב החזו"א הזה הוא סך הכל סעיף קטן (פחות מכזית רח"נ.. ובפועל, אנשים משקיעים בגלל זה שעות לנער ולנקות את הספרים ולחילופין לעטוף את כל הספרייה..)

 

[הצעיר שבחבורה]

ובפועל, אנשים משקיעים בגלל זה שעות לנער ולנקות את הספרים ולחילופין לעטוף את כל הספרייה..)

לחץ כדי לכווץ...

לא הבנתי כוונתו בזה.

 

[נדיב לב]

לא הבנתי כוונתו בזה.

לחץ כדי לכווץ...

כל פסיק בחזו"א הוא הלכה פסוקה. (הלא רוב ככל הפוסקים כדי להוציא פסק דומה היו כותבים סימנים שלמים. וכאן מרן החזון איש בכח עיונו קיפל בס"ק אחד סימנים שלמים. זו כוונתי).

 

[סענדער]

יש שתי סוגיות.
א. בסוגיא בדף ו: מיירי בסיבה שחז"ל חייבו לבטל לאחר בדיקה, דאם לא כן יש לחוש שמא עדיין דעתו עליו וישהנו רגע ונמצא עובר על ב"י וב"י, וכל זה דווקא בגלוסקא ולא בפירורין משום דלא חשיבי ליה להשהותם כמבואר בגמ' שם.
ב. ועל זה כתב החזו"א שלענין תקנת חז"ל בדף ו. להעמיד מחיצה אין חילוק בין פירורין לגלוסקא, דסו"ס הטעם שם הוא "שמא יאכלנו". ובכה"ג אין סיבה לחלק בין גלוסקא לפירורין.

לחץ כדי לכווץ...

נו.
מהסוגיא בדף ו ע"ב מוכח שאחר הבדיקה נשארים פירורים, וכך הוא הסדר לכתחילה.
הרי שאין דין מחיצה או כפיית כלי על פירורים אלו.
אם כן, מסוגיא זו מוכח ההיפך.

 

[הצעיר שבחבורה]

נו.
מהסוגיא בדף ו ע"ב מוכח שאחר הבדיקה נשארים פירורים, וכך הוא הסדר לכתחילה.
הרי שאין דין מחיצה או כפיית כלי על פירורים אלו.
אם כן, מסוגיא זו מוכח ההיפך.

לחץ כדי לכווץ...

פירורים שאינם ידועים

 

[סענדער]

פירורים שאינם ידועים

לחץ כדי לכווץ...

פירורים בספרים, אף הם אינם ידועים.
ואם מצאם בפסח, עליו לכפות על הספר כלי.

 

[למדן משורר]

גבי בדיקה הגרב"צ קוק אמר בשם הרב אלישיב שצריך לבדוק גם כשיודע שנקי.

 

[הצעיר שבחבורה]

פירורים בספרים, אף הם אינם ידועים.
ואם מצאם בפסח, עליו לכפות על הספר כלי.

לחץ כדי לכווץ...

אם יבדוק קודם לכן את כל הספרים

 

[סענדער]

אם יבדוק קודם לכן את כל הספרים

לחץ כדי לכווץ...

היכא רמיזא בחיוב מחיצה - חיוב בדיקה?
לא אמרו מחיצה אלא בחמץ ידוע. אבל בחמץ שאינו ידוע לא מצאנו שחייב לחפש אחריו כדי לשים בפניו מחיצה.
ופירורים אלו אינם ידועים, וכמו שכתבתי לעיל, ומהיכ"ת שצריך לבודקן.
שמא תאמר מחמת חיוב בדיקת חמץ גופא,
הרי בסוגיא דדף ו ע"ב מוכח דפירורין נשארין בבדיקה.
הרי שלא זה מה שחייבו חכמים לבדוק בבדיקת חמץ.
סוף דבר, דברי החזו"א תמוהים אצלי ולא ידעתי מקורם בדברי חז"ל.

 

[הצעיר שבחבורה]

שמא תאמר מחמת חיוב בדיקת חמץ גופא,
הרי בסוגיא דדף ו ע"ב מוכח דפירורין נשארין בבדיקה.
הרי שלא זה מה שחייבו חכמים לבדוק בבדיקת חמץ.

לחץ כדי לכווץ...

חייבו לבדוק, וידעו שיש חשש שיישאר ולא ימצא בבדיקה.
מה פוטר את מר מבדיקת הארון?

 

[סענדער]

חייבו לבדוק, וידעו שיש חשש שיישאר ולא ימצא בבדיקה.

לחץ כדי לכווץ...

בלשון הגמ' שם גבי גלוסקא איתא: שמא ימצא.
היינו שחייבו לבדוק, וידעו שיש חשש שיישאר ולא ימצא בבדיקה.
אבל לגבי פרורין איתא: משום פירורין. ולא איתא: שמא ימצא פירורין.
משמע דודאי נשאר פירורין. וא"כ אין צריך לבדוק אחריהם.
כדאיתא במשנה אין חוששין שמא גיררה חולדה וכו' דא"כ אין לדבר סוף.
דחכמים לא חייבו בדיקה במקום שאין לדבר פיתרון אמיתי.

מה פוטר את מר מבדיקת הארון?

לחץ כדי לכווץ...

הארון מחויב בבדיקה.
הספרים פטורים, שאין בהם אלא פירורין.

 

[אורי]

נו.
מהסוגיא בדף ו ע"ב מוכח שאחר הבדיקה נשארים פירורים, וכך הוא הסדר לכתחילה.
הרי שאין דין מחיצה או כפיית כלי על פירורים אלו.
אם כן, מסוגיא זו מוכח ההיפך.

לחץ כדי לכווץ...

לענ''ד לא קשיא שאלתו אף שהיא מעניינת מאוד.
הנידון בדף ו' זה על דין בל יראה וימצא בלבד. כמובן שבדיקה לא תעזור למצוא אותם וע''כ ס''ד שמשום זה בעי ביטול ולא די בבדיקה. אך לזה לא בעינן ביטול כיון שלא חשיבי. כמבואר בגמ'. זה בנוגע לחמץ בבית מקום שאין בו חשש אכילה על הרצפה וכו', על כן לא הוזכר שם מידי לענין מחיצה וחשש אכילה. מאידך מדין חשש אכילה ששיך בספרים כיון שזה בידו ועל השולחן ממש וראוי לאוכלו, יש חשש אכילה. ועל זה כתב שיש לבערו בבדיקה כדי שלא יבוא לאוכלו. אין זה החיוב בדיקה של המשנה והגמ' שהוא מפני בל יראה וימצא כמבואר ברש''י במשנה. אלא חיוב בדיקה אחר שלא יבוא לאוכלו. והן אמת שדי במחיצה כחמץ נכרי, אבל אם רוצה ללמוד בספרים אז צריך קודם לדאוג שלא יבוא לידי חשש אכילה. ועל זה מהני בדיקה, וכל מה שבגמ' מבואר שלא בדקו על זה, כי התם הנידון משום בל יראה וימצא. וגם לא על חמץ שבספרים. ודו''ק.
סוף דבר החזון איש לא מחייב בדיקה על פירורים בכל הבית כמו שרבים חושבים, אלא הדגיש רק בספרים בלבד שרק בזה יש חשש אכילה. וממלא לא קשיא גם מהיכא שמשמע בגמ' לא כן, ודו''ק כי קיצרתי.

 

[סענדער]

לענ''ד לא קשיא שאלתו אף שהיא מעניינת מאוד.
הנידון בדף ו' זה על דין בל יראה וימצא בלבד. כמובן שבדיקה לא תעזור למצוא אותם וע''כ ס''ד שמשום זה בעי ביטול ולא די בבדיקה. אך לזה לא בעינן ביטול כיון שלא חשיבי. כמבואר בגמ'. זה בנוגע לחמץ בבית מקום שאין בו חשש אכילה על הרצפה וכו', על כן לא הוזכר שם מידי לענין מחיצה וחשש אכילה. מאידך מדין חשש אכילה ששיך בספרים כיון שזה בידו ועל השולחן ממש וראוי לאוכלו, יש חשש אכילה. ועל זה כתב שיש לבערו בבדיקה כדי שלא יבוא לאוכלו.

לחץ כדי לכווץ...

מבואר בגמרא שבדיקה אינה מועילה לפתור את בעיית הפירורין. אם כן למה לבדוק?

אין זה החיוב בדיקה של המשנה והגמ' שהוא מפני בל יראה וימצא כמבואר ברש''י במשנה. אלא חיוב בדיקה אחר שלא יבוא לאוכלו.

לחץ כדי לכווץ...

מאידך לשיטת התוספות טעם הבדיקה אינו אלא משום שמא יבוא לאכלו.

והן אמת שדי במחיצה כחמץ נכרי, אבל אם רוצה ללמוד בספרים אז צריך קודם לדאוג שלא יבוא לידי חשש אכילה. ועל זה מהני בדיקה, וכל מה שבגמ' מבואר שלא בדקו על זה, כי התם הנידון משום בל יראה וימצא. וגם לא על חמץ שבספרים. ודו''ק.
סוף דבר החזון איש לא מחייב בדיקה על פירורים בכל הבית כמו שרבים חושבים, אלא הדגיש רק בספרים בלבד שרק בזה יש חשש אכילה. וממלא לא קשיא גם מהיכא שמשמע בגמ' לא כן, ודו''ק כי קיצרתי.

לחץ כדי לכווץ...

אבל בדברי הגמ' מבואר שבדיקה אינה מועילה לפירורים, מחיצה כן, בדיקה לא.

 

[אורי]

מבואר בגמרא שבדיקה אינה מועילה לפתור את בעיית הפירורין. אם כן למה לבדוק?

מאידך לשיטת התוספות טעם הבדיקה אינו אלא משום שמא יבוא לאכלו.

אבל בדברי הגמ' מבואר שבדיקה אינה מועילה לפירורים, מחיצה כן, בדיקה לא.

לחץ כדי לכווץ...

א.בגמ' מבואר שלא מועיל לענין בל יראה ובל ימצא בלבד, לא כתוב שלא מועיל לענין שלא יבוא לאוכלו.
ואם כוונתך מצד המציאות, הנידון בגמ' על פירורים בכל הבית, לך תמצא את כולם בבדיקה, אבל החזון דיבר רק על ספרים בלבד, זה אפשרי מקום מוגדר וידוע היכן נמצאים בספרים.
ב. נכון תוספות, מה רע לדבר לפי רש''י, לא טוב, לא מספיק.
מ''מ גם לפי תוספות, הוא מדבר אחרי ביטול שכבר אין בל יראה אז בדיקה רק שלא יבוא לאוכלו. אבל בגמ' שם הנידון למה לבטל אחרי בדיקה, דהיינו מצד בל יראה ובל ימצא שלזה מהני הבדיקה שעשה בלי ביטול, ואך שלפרורים ברור שלא מהני למצוא אותם, ולא אותם מחפשים, וע''כ ס''ד שלזה בעינן ביטול, וקמ''ל שלא דלא חשיבי.
ועכ''פ לתוספות שמהני בדיקה גם שלא יבוא לאוכלו, איתא שפיר החזון שהצריך בדיקה לענין שלא יבוא לאוכלו.
בקיצור איני רואה שום שאלה על החזון הנפלא.

 

[סענדער]

ואם כוונתך מצד המציאות, הנידון בגמ' על פירורים בכל הבית, לך תמצא את כולם בבדיקה, אבל החזון דיבר רק על ספרים בלבד, זה אפשרי מקום מוגדר וידוע היכן נמצאים בספרים.

לחץ כדי לכווץ...

זו כוונתי, ולענ"ד זה חזון אוטופי למצוא את הפירורים בבדיקת הספרים.