פסחים - חושך- בריאה או העדר אור | ים התלמוד | פורום אוצר התורה פסחים - חושך- בריאה או העדר אור | ים התלמוד | פורום אוצר התורה

מבקש תורה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
הודעות
238
תודות
638
נקודות
116
בלומדי היום את עמוד היומי לפי הסדר של דרשו.
ראיתי שציינו שם ב'עיון העמוד' 'הא דקרייה רחמנא לחשוכא ופקדיה אמצוותא דליליא'
בשם המרומי שדה והעמק דבר שמזה ראיה שחושך אינו העדר אור אלא בריאה בפנ"ע.

אמרתי אעלה את אשר יש עמי בכתובים בעניין זה.

בפסוק ישעיה (פרק מ"ה פסוק ז') – "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע".
גמ' חגיגה (דף יב.) – "ואמר רב יהודה אמר רב עשרה דברים נבראו ביום ראשון ואלו הן שמים וארץ תהו ובהו אור וחשך רוח ומים מדת יום ומדת לילה, וכו'.
גמ' תמיד (דף לב.) – "עשרה דברים שאל אלכסנדרוס מוקדון - את זקני הנגב, אמר להן ... שמים נבראו תחלה או הארץ אמרו שמים נבראו תחלה שנא' בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ אמר להן אור נברא תחלה או חשך אמרו לו מילתא דא אין לה פתר ונימרו ליה חשך נברא תחלה, דכתיב והארץ היתה תהו ובהו וחשך והדר ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וכו'.
מהרש"א (ח"א תמיד דף לב. ד"ה א"ל) – "דבהא גופא, בשאלת אור וחשך הוו סברי דאתי לשיולי מה לפנים מה לאחור וכו' כדעת המינים שהחושך אינו אלא העדר האור ולא היה צריך בריאה קודם האור, אבל אנחנו עדת המינים כי השי"ת ברא שניהם יש מעין ואין לנו לשאול מה לפנים כו', וע"כ השיבו לו כן, מילתא דא אין לה פתח.
גר"א (אדרת אליהו פר' בראשית פרק א' פסוק ד') – "ולא כחכמי האומות שאומרי' שהחשך הוא העדר האור. אבל הוא בריאה רק שאין טובה נגלה לעין השמש, ולכן לא נאמר כי טוב אצל החשך".


רס"ג (האמונות והדיעות ספר מאמר א' ד"ה והדעת החמישית) – "החשך, אינו הפך האור, אבל הוא העדר האור. ואם יאמרו מאי זה טעם אתה אומר כי אין החשך הפך האור? אביא בזה ג' ראיות, וכו'.
אבן עזרא (ישעיה פרק מ"ה פסוק ז') – "ובורא חשך: מגזרת בריאה כטעם גזירה כי החשך איננו כלום רק העדרי האור".
ספורנו (שמות פרק י' פסוק כ"א,) – "וימש חושך. ויסיר את החשך הטבעי של לילה. כי אמנם חשך הלילה הוא אויר מוכן לקבל האור, והוא חשוך בהעדר האור בלבד. אמנם זה החשך יהיה אויר בלתי מוכן לקבל האור לרוב עביו, ולא יפול עליו העדר האור בהיותו בלתי מוכן אליו, ולפיכך לא ראו איש את אחיו כי לא הספיק לזה אור נר ואבוקה".
 
שמות רבה פט"ו כב, שלשה בריות קדמו את העולם המים והרוח והאש, המים הרו וילדו אפלה, האש הרה וילדה אור, הרוח הרה וילדה חכמה, ובשש בריות אלו העולם מתנהג, ברוח, בחכמה, ובאש, ובאור, ובחשך, ובמים, ומבואר דהחושך הוא בריאה לעצמה.

ובסידור הרוקח בברכת יוצר אור כתב, גבי אור שייך יצירה, כי יצירה פירושו שמדביק ביחד כמו עם זו יצרתי לי, שדבקתים יחד כהנים לויים וישראלים, וכמו יוצר כלי חרס שמדביק האדמה יחד, וכן יוצר אור שדיבק האורה יחד שנבראית מאור לבושו, וברא ממנו נהר דינור אשר אצל המזלות, כדמשמע בסוף מסכת ברכות אלמלא זנב כימה בנהר דינור אין ברייה יכולה לעמוד בקור, תדע שכל המזלות הולכים לצד אחד כמו קדירה רותחת שזורקת הבל לאחוריה, ומאותה אורה יצר חמה, וזהו יוצר אור שדיבק יחד והקפה האורה ויצר האורה לכבודו. ובורא חושך בריאה שייך בחידוש מופלא שלא נעשה מעולם, כמו ברא ה' חדשה בארץ, עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר, ואם בריאה יברא ה' ופצתה האדמה, כך החושך הם עננים היתה ברייה חדשה, כי רק אורה הייתה עם הקדוש ברוך הוא דכתיב ונהורא עימיה שרי.

ורבי יוסף בכור שור תלמיד ר"ת, כתב בספרו על הכתוב בבראשית וחושך על פני תהום, וחושך ברא הקב"ה על פני תהום, כי החושך בריאה היא, כמו שכתוב יוצר אור ובורא חשך, בדבר שיש לו צורה וממשות שייך לומר יצירה ובריאה, אבל בדבר שאין לו ממשות לא שייך לומר יצירה רק בריאה, ולפיכך אומר ובורא חושך.

והחזקוני בבראשית שם כתב, וחשך על פני תהום אברא קאי הקדוש ברוך הוא ברא חשך על פני תהום שהחשך בריאה היא כדכתיב יוצר אור ובורא חשך.
והספורנו שם כתב, וחשך הוא האויר החשוך הנאצל אז מהמורכב הראשון היה על פני תהום. [דלא כמש"כ בבראשית].

הרמב"ם במו"נ ח"ג פ"י, [הובא ברמב"ן שמות ד יא], כתב, וצריך שנודיעך דעתנו אנחנו בו כפי מה שיגזרהו העיון הפילוסופי, והוא שאתה יודע שמסיר המונע הוא המניע בצד אחד, כמי שהסיר עמוד שתחת הקורה ונפלה בכבדותה הטבעי, שאנחנו נאמר כי מסיר העמוד ההוא הוא הניע הקורה, כבר נזכר בספר השמע הטבעי, ובזה הצד נאמר ג"כ למי שהסיר ענין אחד, שהוא עשה ההעדר, ואף על פי שהעדר אינו דבר נמצא, כי כמו שנאמר במי שכבה נר בלילה שהוא חדש החשך, כך נאמר במי שהפסיד הראות שעשה העורון, ואע"פ שהחשך והעורון העדרים ואינם צריכים לפועל, ולפי"ז הפירוש, יתבאר מאמר ישעיה יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא רע, מפני שהחשך והרע העדרים, והסתכל איך לא אמר עשה חושך ולא עושה רע מפני שאינם דברים נמצאים שתתלה בהם עשייה, ואמנם אמר על שניהם בורא שהיא מלה שיש לה התלות בהעדר בלשון העברי, כמו שאמר בראשית ברא אלהים וגו' שהוא מהעדר, ודרך יחס ההעדר לפעולת הפועל הוא על זה הצד אשר זכרנו.

ובפיהמ"ש ריש פסחים כתב, ונקרא הלילה אור, כדרך שנקראין כמה דברים בהפכן, ועשה כן כדי לדבר בלשון נאה ומעולה, ולא תהא פתיחת הספר בשם העדר מן ההעדרים, כלומר החושך.

וע"ע בדברי הנצי"ב בהעמק דבר בראשית א, ה שכתב, ולחשך קרא לילה, פי' חז"ל ריש פסחים קרא הקב"ה לחשכה ופקדה אלילה, למדונו רבותינו שלא נימא דחשך הוא העדר האור לבד, כמו בעצם היום כשסותמים החלונות נעשה חשך, וא"כ אינו בריאה, אבל באמת חשך הוא בריאה בפני עצמה ג"כ, כדכתיב ובורא חשך [ישעי' מה], וטעות גדול לומר שחשך אינו אלא העדר האור, אלא ה' עושה שניהם כמו כחות הקדושה והטומאה, ואל תקשה מאי מועיל בריאה זו, הרי בלא בריאה יהיה חשך בהעדר אור, אבל כבר הורונו חז"ל (בפ' חלק ובב"ר פ' נח פל"א ובירושלמי ריש פסחים) דאור האש אינו מנהיר ביום במקום חשך כמו בלילה שבו החשך מושל, ומזה הבינו אנשי מעלה בישיבתם בחשך מתי יום ומתי לילה. וכמו באור וחשך של יום ולילה, כך בכל דבר שנמשל לאור וחשך כך הוא, דיש כמה טובות שאין האדם מרגיש כל כך בעת שהוא מוצלח, עד שנעשה עני ומכיר הטובה, וכך הטביע ית' בעולמו, עכ"ד, וע"ע בספרו מרומי שדה פסחים ב ע"א.​
 
נערך לאחרונה:
והנפק''מ לנודר מן החושך, מקח וממכר וקידושי אישה ע''מ שחושך הוא בריאה, או שיש נפק''מ יותר חזק בזה.
 
לא ניתן לומר ששנים מצריכות סיבות חיוביות בשביל שיסתבבו שא"כ יש כאן סתירה הגיונית כמובן [אא"כ נאמר שיש 'אור' ויש 'חושך' ובהעדר סיבה מיוחדה בעבור שניהם יהיה כאן מציאות שלישית, ואינו מחוור] ועל כן בפשטות 'יוצר אור' ו'בורא חושך' הם שני אסכולות שונות, שאור זוהי 'יצירה' הבאה מסיבה, וחושך זה 'העדר' שבא מהעדר סיבה שתסבב דבר מה [רמב"ם מו"נ ג, י; אמונות ודעות לרס"ג מאמר ראשון; רמב"ן שמות ד, יא; רמב"ן איוב לח, יט; רד"ק ישעיהו מה, ז;] אולם יש שכתבו שגם חושך הוא בריאה בפ"ע [ראב"ד בהק' לספר היצירה; הרוקח על הסידור; רביו"נ ברכות ה, ב מדה"ר; וכ"מ באדרת אליהו, עמק דבר, בכור שור, חזקוני, וספורנו, על ריש בראשית; וכ"מ בחגיגה יב, א;].
 
נ''ל דר''ל שהסבורים שהחשך בריאה בפ''ע, אינם חולקים, אלא מבארים בעומק יותר השיטה דחושךצהוא העדר.

אלא דבעיקר דברים אלו צ''ע, בפרט שהביא מהמהרש''א
כדעת המינים שהחושך אינו אלא העדר האור

ובעיקר העניין, טרם נעניתי למאי נפק''מ
 
א. קושיית הב"י הנודעת מדוע בברכת אשר יצר לא קאי 'וברא בו' א'חלולים חלולים' [שאם נאמר שחושך הוא 'העדר' אזי בחלל שהוא העדר לא שייך בריאה] ב. מה בדיוק היה מכת חושך [רמב"ן שמות ד, יא; הביא רמב"ם יעוי"ש] ג. ביאור הגמ' בחגיגה יב, א; שנאמר שם שעשרה דברים נבראו ביום הראשון, ואחד מהם זה החושך.

איני מכיר עוד, אבל למעשה אני באתי לברר סוגיא זו בכדי להבין מה הכוונה 'יוצר אור ובורא חושך', מה זה שיני הלשון הזה, מה הכוונה 'יצירה' ו'בריאה' וכו' וכו', וכדברי השו"ע - לדעת פירוש המילות.
 
אין דבר בעולם שהוא לא נברא, ומי שאומר שיש דברים שלא נבראו הרי הוא כופר בחידוש העולם. ואם יש חושך בעולם בהכרח שגם הוא נברא.
אלו כופרים?
רס"ג (האמונות והדיעות ספר מאמר א' ד"ה והדעת החמישית) – "החשך, אינו הפך האור, אבל הוא העדר האור. ואם יאמרו מאי זה טעם אתה אומר כי אין החשך הפך האור? אביא בזה ג' ראיות, וכו'.
אבן עזרא (ישעיה פרק מ"ה פסוק ז') – "ובורא חשך: מגזרת בריאה כטעם גזירה כי החשך איננו כלום רק העדרי האור".
ספורנו (שמות פרק י' פסוק כ"א,) – "וימש חושך. ויסיר את החשך הטבעי של לילה. כי אמנם חשך הלילה הוא אויר מוכן לקבל האור, והוא חשוך בהעדר האור בלבד. אמנם זה החשך יהיה אויר בלתי מוכן לקבל האור לרוב עביו, ולא יפול עליו העדר האור בהיותו בלתי מוכן אליו, ולפיכך לא ראו איש את אחיו כי לא הספיק לזה אור נר ואבוקה".
 
גם העדר האור הוא בריאה.
העדר זה לא בריאה!

יש להבחין בין 'העדר' ל'שלילה', 'העדר' אינו בריאה, ומי שטוען שגם 'העדר' זה בריאה, בבחינתו גם 'העדר' בריאת העולם, עצם המציאות היתה 'בריאה' אחת גדולה, וזה דבר מגוחך.
 
צע''ג בדבריו, ודו''ק ותמצא שקודם הבריאה לא היה כל מציאות, היינו שאף מציאות של העדר לא היה. השכל האנושי לא מסוגל לקלוט מהו ה'אין מציאות' כיון שהורגל לחשוב בתוך הזמן והמקום שלא היו קודם לבריאה.
הבריאה כוללת את חוקי הטבע, היינו, מה יהיה כשאין אור. כלומר שגם מציאות זו נבראה ולזה כוונתו לכאו'.
 
העדר זה לא בריאה!

יש להבחין בין 'העדר' ל'שלילה', 'העדר' אינו בריאה, ומי שטוען שגם 'העדר' זה בריאה, בבחינתו גם 'העדר' בריאת העולם, עצם המציאות היתה 'בריאה' אחת גדולה, וזה דבר מגוחך.
לפני בריאת העולם לא היה מושג של חושך, ואחרי בריאת העולם נהיה חושך. במשוואה פשוטה יוצא שהחושך הוא דבר נברא. [וכמו חלל].
 
שמעתי פעם משמו של מרן הגאון ר' אלחנן ווסרמן הי"ד זיע"א בביאור דברי בעל ההגדה 'קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה רם הודע כי לך היום אף לך הלילה'
שכשיהיה זמן שהוא גם לא לילה, רם הודע, יראו כולם שחושך אינו היעדר של אור אלא 'אף לך הלילה' שהחושך אף הוא בריאה.
 
שמעתי פעם משמו של מרן הגאון ר' אלחנן ווסרמן הי"ד זיע"א בביאור דברי בעל ההגדה 'קרב יום אשר הוא לא יום ולא לילה רם הודע כי לך היום אף לך הלילה'
שכשיהיה זמן שהוא גם לא לילה, רם הודע, יראו כולם שחושך אינו היעדר של אור אלא 'אף לך הלילה' שהחושך אף הוא בריאה.
כן מאתמרא משמיה דמרן הגרי"ז זיע"א, והיינו שאז החושך והאור ישמשו בעירבוביא, ויראו שגם החושך הוא בריאה.
 
רבותי לכן חייבים ללמוד עמוד היומי להבין שחושך זה בריאה ויש לה משמעות העולם

כן מאתמרא משמיה דמרן הגרי"ז זיע"א, והיינו שאז החושך והאור ישמשו בעירבוביא, ויראו שגם החושך הוא בריאה.
יש ע''ז חקירה של ר' חיים
 
זה בדיוק מה שנאמר פה - חושך הוא העדר וחלל, ולא ישות עצמאית של 'חושך', והדברים פשוטים.
אכן, אך הכותרת של האשכול היא 'חושך - בריאה או העדר אור', ועל זה עוררתי שהעדר אינו היפך הבריאה.

יש ע''ז חקירה של ר' חיים
וזה נושא האשכול.
 

הודעות מומלצות

יום השואה.
אומה שלימה מסתגרת בתוך עצמה, מלחכת...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון