בלומדי היום את עמוד היומי לפי הסדר של דרשו.
ראיתי שציינו שם ב'עיון העמוד' 'הא דקרייה רחמנא לחשוכא ופקדיה אמצוותא דליליא'
בשם המרומי שדה והעמק דבר שמזה ראיה שחושך אינו העדר אור אלא בריאה בפנ"ע.
אמרתי אעלה את אשר יש עמי בכתובים בעניין זה.
בפסוק ישעיה (פרק מ"ה פסוק ז') – "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע".
גמ' חגיגה (דף יב.) – "ואמר רב יהודה אמר רב עשרה דברים נבראו ביום ראשון ואלו הן שמים וארץ תהו ובהו אור וחשך רוח ומים מדת יום ומדת לילה, וכו'.
גמ' תמיד (דף לב.) – "עשרה דברים שאל אלכסנדרוס מוקדון - את זקני הנגב, אמר להן ... שמים נבראו תחלה או הארץ אמרו שמים נבראו תחלה שנא' בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ אמר להן אור נברא תחלה או חשך אמרו לו מילתא דא אין לה פתר ונימרו ליה חשך נברא תחלה, דכתיב והארץ היתה תהו ובהו וחשך והדר ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וכו'.
מהרש"א (ח"א תמיד דף לב. ד"ה א"ל) – "דבהא גופא, בשאלת אור וחשך הוו סברי דאתי לשיולי מה לפנים מה לאחור וכו' כדעת המינים שהחושך אינו אלא העדר האור ולא היה צריך בריאה קודם האור, אבל אנחנו עדת המינים כי השי"ת ברא שניהם יש מעין ואין לנו לשאול מה לפנים כו', וע"כ השיבו לו כן, מילתא דא אין לה פתח.
גר"א (אדרת אליהו פר' בראשית פרק א' פסוק ד') – "ולא כחכמי האומות שאומרי' שהחשך הוא העדר האור. אבל הוא בריאה רק שאין טובה נגלה לעין השמש, ולכן לא נאמר כי טוב אצל החשך".
רס"ג (האמונות והדיעות ספר מאמר א' ד"ה והדעת החמישית) – "החשך, אינו הפך האור, אבל הוא העדר האור. ואם יאמרו מאי זה טעם אתה אומר כי אין החשך הפך האור? אביא בזה ג' ראיות, וכו'.
אבן עזרא (ישעיה פרק מ"ה פסוק ז') – "ובורא חשך: מגזרת בריאה כטעם גזירה כי החשך איננו כלום רק העדרי האור".
ספורנו (שמות פרק י' פסוק כ"א,) – "וימש חושך. ויסיר את החשך הטבעי של לילה. כי אמנם חשך הלילה הוא אויר מוכן לקבל האור, והוא חשוך בהעדר האור בלבד. אמנם זה החשך יהיה אויר בלתי מוכן לקבל האור לרוב עביו, ולא יפול עליו העדר האור בהיותו בלתי מוכן אליו, ולפיכך לא ראו איש את אחיו כי לא הספיק לזה אור נר ואבוקה".
ראיתי שציינו שם ב'עיון העמוד' 'הא דקרייה רחמנא לחשוכא ופקדיה אמצוותא דליליא'
בשם המרומי שדה והעמק דבר שמזה ראיה שחושך אינו העדר אור אלא בריאה בפנ"ע.
אמרתי אעלה את אשר יש עמי בכתובים בעניין זה.
בפסוק ישעיה (פרק מ"ה פסוק ז') – "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע".
גמ' חגיגה (דף יב.) – "ואמר רב יהודה אמר רב עשרה דברים נבראו ביום ראשון ואלו הן שמים וארץ תהו ובהו אור וחשך רוח ומים מדת יום ומדת לילה, וכו'.
גמ' תמיד (דף לב.) – "עשרה דברים שאל אלכסנדרוס מוקדון - את זקני הנגב, אמר להן ... שמים נבראו תחלה או הארץ אמרו שמים נבראו תחלה שנא' בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ אמר להן אור נברא תחלה או חשך אמרו לו מילתא דא אין לה פתר ונימרו ליה חשך נברא תחלה, דכתיב והארץ היתה תהו ובהו וחשך והדר ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור וכו'.
מהרש"א (ח"א תמיד דף לב. ד"ה א"ל) – "דבהא גופא, בשאלת אור וחשך הוו סברי דאתי לשיולי מה לפנים מה לאחור וכו' כדעת המינים שהחושך אינו אלא העדר האור ולא היה צריך בריאה קודם האור, אבל אנחנו עדת המינים כי השי"ת ברא שניהם יש מעין ואין לנו לשאול מה לפנים כו', וע"כ השיבו לו כן, מילתא דא אין לה פתח.
גר"א (אדרת אליהו פר' בראשית פרק א' פסוק ד') – "ולא כחכמי האומות שאומרי' שהחשך הוא העדר האור. אבל הוא בריאה רק שאין טובה נגלה לעין השמש, ולכן לא נאמר כי טוב אצל החשך".
רס"ג (האמונות והדיעות ספר מאמר א' ד"ה והדעת החמישית) – "החשך, אינו הפך האור, אבל הוא העדר האור. ואם יאמרו מאי זה טעם אתה אומר כי אין החשך הפך האור? אביא בזה ג' ראיות, וכו'.
אבן עזרא (ישעיה פרק מ"ה פסוק ז') – "ובורא חשך: מגזרת בריאה כטעם גזירה כי החשך איננו כלום רק העדרי האור".
ספורנו (שמות פרק י' פסוק כ"א,) – "וימש חושך. ויסיר את החשך הטבעי של לילה. כי אמנם חשך הלילה הוא אויר מוכן לקבל האור, והוא חשוך בהעדר האור בלבד. אמנם זה החשך יהיה אויר בלתי מוכן לקבל האור לרוב עביו, ולא יפול עליו העדר האור בהיותו בלתי מוכן אליו, ולפיכך לא ראו איש את אחיו כי לא הספיק לזה אור נר ואבוקה".
