• אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו

הבור רי"ק

משתמש רשום
gemgem
הודעות
44
תודות
67
נקודות
28
בגדר חזקת כ"מ יעו' בגרא"ו ח"ב ס"ט דהוא משום דאמרי' אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן, וקצ"ע מהא דאמרי' בגמ' בב"מ גבי שניים אוחזין דאימור בהדי אהדדי אגביהוה וכ' שם רש"י דכ"א כסבור דהוא הגביה תחילה, ולכאו' האיך שייך לומר שם דאחזוקי וכו', הא התם לא מתכוין לגנוב,
ובמקו"א (ח"א ב"ב קנ"ג) כ' דהוא ד"ת וכמו חזקה באיסורים, וצ"ב דהא חזקת איסור ילפי' לה מקרא,
ובעיקה"ד דהוי חזקה ודאית, והוי בגדר בירור וכמש"כ האהא"ז (פ"ח מהל' טונ"ט ה"ז), יל"ע האיך אמרי' במתני' בריש ב"מ דז"א כולה שלי וז"א חציה שלי דזה נוטל ג"ח וזה נוטל רביע, הא לכאו' המוחזקות של שניהם היא באותה רמה, ולשניהם יש הוכחה שהחצי שלהם, וכן מפו' ברשב"א בב"ב ד"ד דיחלוקו בשווה, (ויעו' בחי' הגרשש"ק בריש ב"מ דתי' דהתפיסה אינה מורה על בעלות בכל החפץ אלא בחלק מהחפץ, וצל"ע בהאי גדר),
ולכאו' מבו' דחזקת כ"מ הוא בגדר הנהגה 'דאין לנו לבדות מליבנו ההשתנות', [א"ל דנימא דעצם התפיסה היא סיבה לבעלות].
 
ולכאו' האיך שייך לומר שם דאחזוקי וכו', הא התם לא מתכוין לגנוב,
מנ"ל לומר שם אחזוקי שמא שם אי"ז בגלל חזקה משתיא"ש אלא בגלל שהחזקתו היא סיבה לא להוציא ממנו
יל"ע האיך אמרי' במתני' בריש ב"מ דז"א כולה שלי וז"א חציה שלי דזה נוטל ג"ח וזה נוטל רביע, הא לכאו' המוחזקות של שניהם היא באותה רמה
וגם ע"ז לכאורה הפשט פשוט שהוויכוח רק על חצי כי חצי הוא מודה ממילא החצי שעליו נסוב הויכוח קיים סיבה לטובת ראובן ובאותה מידה לטובת שמעון ולכן זה יהיה ספק
לכאורה אי"ז מדובר על אדוקים אלא רק תפוסים וממילא אי"ז סיבה על חצי אלא זה סיבה בכל הדבר וזה יהיה סיבה רק לגבי מה שנסוב עליו הוויכוח
(ועיין מה שכתבתי באשכול למה חולקים לסומכוס)
 
יש שני סוגי חזקות, יש חזקה של אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקי' זה כגון במקרה של נסכא דר' אבא שאנו לא תולים שהחפץ אינו של מחזיקו, אבל בשניים אוחזין אינו חזקה של כל מה שתחת יד אדם שלו, אלא חזקה אחרת של המוציא מחבירו עליו הראיה, שעל אף שהוא דררא דממונא דהיינו שיש לנו ספק בעצם טענותיהם ואינו כמו אדם שבא להוציא מאחר שהיה תפוס במטלטלין לפני כן - מכל מקום אנו לא מוציאים מידיו וזה נלמד או מסברא או מקרא (ב"ק מ"ו), אבל הם ב' סוגי מוחזקות ולכן לא קשה מאחד על השני.
 
א'- הראשונים בב"מ כותבים דהוא מדין חזקת כ"מ (עיי"ש ברא"ש, וכן בתוס בב"ב ל"ד ע"ב),
ב - הגמ' בב"ב שם ע"ב כתבה דלא הוי דררא דממונא.
 
א'- הראשונים בב"מ כותבים דהוא מדין חזקת כ"מ (עיי"ש ברא"ש, וכן בתוס בב"ב ל"ד ע"ב),
ב - הגמ' בב"ב שם ע"ב כתבה דלא הוי דררא דממונא.
ב. אין כוונתי דררא דממונא של הגמרא, אלא שבשניים אוחזין בטלית אין הנידון על אדם שהחזיק חפץ ובא אחר ומוציא מידיו שאז אנו דנים האם הראשון מוחזק כבעלים של החפץ או לא, ואז יש חזקה של כל מה שתחת יד אדם שלו - וסברתו שאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקי', ואנו תולים שזה חפץ שלו ולא גנוב. אבל בשניים אוחזין הרי אין הנידון אם הוא היה שלו או שגנב אותה, אלא השאלה מי הגביה ראשון, ואז זה לא חזקה של כל מה שתחיא"ש אלא של מוחזק - המוציא מחברו עליו הראיה, וכאן שניהם מוחזקים.
א. לא ראיתי שם בראשונים כל התייחסות לחזקה של מה שתח"י.
 
א'- הראשונים בב"מ כותבים דהוא מדין חזקת כ"מ (עיי"ש ברא"ש, וכן בתוס בב"ב ל"ד ע"ב),
זה רק ברא"ש ושם לכאורה מוכח שמצד כל מה אבל כל מה זה לא בגלל שלא חוששים לגזלנותא כי הוא כותב מפורש שאפי' בדאיכא חד רמאי אלא הוא צריך להסביר את כל מה מטעמא שאמרתי
ובתוס' זה לכאורה תלוי בשני תרוצי התוס'
ובאמת לתרוץ קמא של ר"ת יהיה קשה ששם הוא כותב מפורש שזה בגלל שאין לנו להניח שאחד יגזול את חבירו
ובאמת לשיטתו לכאורה כשיש וודאי רמאי הוא לא יגיד יחלוקו ויחלוק על הרא"ש ורש"י
שאר הראשונים לא מזכירים את זה
 
אינני מונח בסוגיא,
אבל נדמה לי שאומרים שבמקום שיש נידון בין שנים של מי הממון,
יש חזקת כ"מ מצד עצם תפיסתו שכשאדם מוחזק בממון לפנינו הפשטות היא שזה שלו וזה חזקה גמורה,
משא"כ במקום שיש מר"ק הרי שיש סיבה טובא לדון שזה של המר"ק,
אלא שמ"מ ייש אחזוקי שעניינו שחזקה שאדם מחזיק בדין מה שבידו,
וא"כ חוזר הדין שכשאדם מוחזק לפנינו בממוןהרי הפשטות היא שזה שלו,

[אגב זה מוכרח כבר ממה שהמשנה שם גם מדברת על בהמה, והרי בבהמה אין אחזוקי וכמבו' בגודרות,
ובע"כ ששם יסוד החזקה הוא מכח עצם מה שזה תח"י וא"צ לענין ה'אחזוקי'].

מלבד זה יש את ענין המע"ה שעניינו במקום ספק אין מוציאין ללא ראיה וזה סברא גרידא,
[אלא שיתכן דאחר שלא מוציאין ממנו יש איזה הלכה לקיים את זה בידו כדין ולא בספק, וזה עיקר סוגיית ת"כ],
אבל אין ענין המע"ה שייך לחזקת כ"מ בכי הוא זה.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓