חטאו של רוצח

[פנחס ע]

פנחס ע יצר פוסט חדש
חטאו של רוצח

הרהרתי בליבי, שמא חטאו של הרוצח אין הוא במה שהשבית מכונת גוף משוכללת.
על כך שכילה מעולם החומר בהמה מדברת...
חטאו הוא בכך שעשה כן לצלם אלוקים. וכל פגיעה בצלם כביכול היא פגיעה בה'.
כמ"ש "כי קללת אלוקים תלוי"
הוא זלזול בבורא האדם.
ושמא לזה מרמזת הסמיכות שבסוף פרשת אמור,
שנצטווינו לענוש את המגדף ומיד לאחר מכן כתב הפסוק ומכה אדם וגו'
ולכאורה ק' מה השייכות? (וראה בחזקוני שפי' הקשר ענין ריבות) וי"ל כנ"ל.
ונסמך דייקא למגדף, שהוא מעשה בזיון, כי אין לו כח לפגום באמת בה'.

​

ובודאי שהוא...

לחץ כדי לכווץ...

קרא את הפוסט המלא בבלוג כאן...

 

[אמר ליה]

הדברים נפלאים, ומצינו להא כמה וכמה ראיות. יעו' במכליתא פר' ח מסכתא דבחדש וז"ל "כתיב אנכי ה' אלוקיך וכנגדו לא תרצח, מגיד הכתוב שכל מי ששופך דם, מעלה עליו הכתוב כאלו ממעט בדמות המלך, משל למלך בשר ודם שנכנס למדינה והעמיד לו איקונות ועשה לו צלמים וטבעו לו מטבעות, לאחר זמן כפו לו איקונותיו שברו לו צלמיו ובטלו לו מטבעותיו ומיעטו בדמותו של מלך. כך כל מי שהוא שופך דמים, מעלה עליו הכתוב כאלו ממעט בדמות המלך, שנ' שופך דם האדם וגו' כי בצלם אלהים עשה את האדם" ע"כ.
והנה יעו' בערוך לנר (מכות י: ד"ה מאי קולטין) דביאר דברי המדרש (פסיקתא דרב כנא כ"ד, ז) "שאלו לנבואה חוטא מה עונשו, אמרה להם הנפש החוטאת היא תמות", דלכאו' צ"ב מדוע לא חילקה בין עבירה חמורה לעבירה קלה ותו מדוע העונש הוא מיתה. אלא דכיון שנאמר "שופך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלוקים עשה את האדם", הרי החוטא על ידי חטאו מסיר מעצמו צלם אלוקים ולכן בחטאו נעשה רוצח וצריך להתקיים בו דמו ישפך - היינו שחייב מיתה כמו רוצח, שהסיר הצלם אלוקים עיי"ש.

 

[עוזי ומגני]

יש כמה ראיות כמדומני
שאין האיסור ברציחה הוא התוצאה [שאין כאן אדם]
אלא המעשה רציחה הוא האיסור
ואי נימא שהאיסור הוא בלהשבית את המכונה א"כ וודאי הוא התוצאה היא הבעייתית
אולם אי נימא שהאיסור הוא בלפגוע בצלם ד' לא התוצאה היא הבעיה אלא העשיה העזות והחוצפה לפגוע בצלם אלוקים