• ברכות לעולם התורה שחוזר השבוע לחבוש את ספסלי בית המדרש! יישר כח

    יישר כוח גדול לעמלי התורה, לומדיה ומנחיליה, אשר בהבל פיהם ובעמלם מעמידים עולם ומלואו!

  • אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו
מצורפות תמונות מחיבורו כת"י של רבי גור אריה הלוי ממנטובה על שלחן ערוך אבן העזר: מאות הגהות והערות שנכתבו בשולי הספר "נחלת צבי" (ונציה, תכ"א), ההגהות בעצם כתב ידו של המחבר. בכמה מקומות מופיעה גם חתימתו.

החידא בספר שם הגדולים כותב: "ושמעתי שהיה לו [להרמ" ז] מגיד, והרב 'גור אריה' שחיבר הגהות על הש" ע ונדפסו במנטובא סביב לשו"ע, העיד ששמע המלאך הדובר בו" ע"כ.
עדות מעניינת לחיבור נמצאת בעותק אחר של נחלת צבי. רבי יצחק למפרונטי, בעל "פחד יצחק", העתיק בו את ההגהות וכתב בראשן: "ההגהות שבו העתקתי אותן מאחר כזה של מהר"ר גור אריה הלוי פה מנטובה" (ישורון, כרך יט, עמוד תתסא).
 

קבצים מצורפים

  • הגהות גור אריה 1.jpg
    הגהות גור אריה 1.jpg
    489.3 KB · צפיות: 1
  • הגהות גור אריה 2.jpg
    הגהות גור אריה 2.jpg
    403.5 KB · צפיות: 1
  • הגהות גור אריה נחלת צבי.jpg
    הגהות גור אריה נחלת צבי.jpg
    439.5 KB · צפיות: 1
  • הגהות גור אריה.jpg
    הגהות גור אריה.jpg
    428.1 KB · צפיות: 1
ספרים שנותר מהם חלק אחד, כרך המשך שלא נדפס או חיבור המוכר רק מציטוטים בספרים אחרים.
ספר המספיק לעובדי השם לרבי אברהם בן הרמב"ם ממנו נדפס רק חלק קטן מהחיבור השלם, מתוך עשרת כרכי הספר נמצאים בידינו בשלמותם כיום רק שני כרכים בכתב יד, משאר החלקים נותרו בידינו רק קטעים.
 
פירוש רבינו חננאל לתלמוד שכלל במקור (כמעט) את כל מועד נשים נזיקין וברכות חולין נדה, וי"א גם זבחים בכורות חולין. בידינו קיים הפירוש רק לחלק מהמסכתות.
וכן פירושו לתורה (ולנ"ך) שקיים בידינו באופן חלקי.
 
א. החיד"א בשה"ג כתב על ספה"ק מגיד מישרים לב"י שלפי הנראה היה עשר ידות יותר מהנדפס. (לא ידעתי מנליה הא, ומי יבוא בסוד קדושים).

ב. הגרא כתב כשלושים כרכים גדולים פירוש על הזוהר,(כ"כ בנו רבי אברהם) ולא זכינו מתוכם בעו"ה אלא לביאור ספרא דצניעותא והתיקונים.

ג. מהרי ענגיל הרבה מאד בכתיבה והיו לו מעל מאה כרכים מעבר לחיבורים הנוראים שהדפיס, ביניהם החיבור האנציקלופדי הענק בית האוצר, שנדפס ממנו רק ב כרכים מאות א עד ב-י, והכל אבד בשואה.

ד. הספר תוצאות חיים לגר"מ זמבא הנודע כספר יסוד למעיינים בענייני פ"ק דשבת, אינו אלא תמצית חלקית מהפרק על הוצאה מתוך ספר גדול על מלאכות שבת שנשרף בעת חורבן גטו וורשא עם שאר רובי כתביו.
 
א. החיד"א בשה"ג כתב על ספה"ק מגיד מישרים לב"י שלפי הנראה היה עשר ידות יותר מהנדפס. (לא ידעתי מנליה הא, ומי יבוא בסוד קדושים).
מתוך המבוא לספר מגיד מישרים הוצאת אהבת שלום שנדפס תחת השם ספר המגיד (עמ' 85):
כל עיקר כתיבת הדברים בצורה זו דבר פלא היא, שהרי מכילים הם פרטים ותוכחות, שאף אדם מן השורה לא היה מפרסם על עצמו. וכמעט ברור שמרן לא הועידם לפרסום בצורה זו אלא רק לאחר עריכה יסודית. אלא שכבר בחיי מרן נודע דבר קיומם של קונטרסים אלו בקהל, מגילות מגילות התפזרו הקונטרסים והעתקות מהם החלו להמצא בידי תלמידיו. עם זאת, נותר ככל הנראה רובם הגדול של מאמרי המגיד גנוז ועלום, ואורם לא נודע עד היום הזה, כרושם המתקבל בקלות לכל המעיין בספר. ואכן החיד״א משער, שספר המגיד גדול היה פי חמשים מהיקפו הנוכחי (בשם הגדולים ערך מרן: 'וגם ספר מגיד מישרים, לפי המשוער בדעתי הקצרה, הנדפס הוא אחד מחמשים׳), וכן מצינו כמה פעמים בלשון המניד 'כמו שהוריתיך' במקום אחר, ולא נמצא בספר שלפנינו, וכן כמה פעמים מצויין בתוך הדרוש למה שנתבאר בדרוש אחר, ולא מצאנו את הדברים לפנינו: 'וכמה דאמרית לך בקרא דהנה עַפְּלָה לא ישרה נפשו' (סי׳ ב ד״ה וגם בענין נקמת) - והדרוש על זה הפסוק לא נמצא בכל ספר המגיד. וכן מה שאמר 'כמה דאמרית לך בפסוק לחצוב להם בורות בורות נשברים׳ (טי׳ לב) לא נמצא לפנינו. וכן מצינו כמה מנדולי הדורות המזכירים עניינים מספר המגיד, שלא נמצאים בספר שלפנינו.
 
ירושלמי על קדשים אם כי זה נתון למחלוקת
???
מסתבר שאין כוונתך לזיוף שהיה בשעתו של הירושלמי על קדשים, שהרי בזה אין מחלוקת כלל שמדובר בזיוף גמור.
האם כוונתך לומר שיש מחלוקת האם היה כזה דבר ואבד?
מי ומי החולקים בענין?
 
מתוך הספר ספרות חז"ל הארץ-ישראלית (עמ' 227):

1791412487957.png
ישר כח!
אבל כמדומני שספר זה [שמחבריו הם 3 פרופסורים מהאוניברסיטה העברית ועוד פרופסורית אחת מאוניברסיטת תל אביב] אינו ראוי ציטוט בפורום תורני זה. גם אם העובדות נכונות.
 
אבל כמדומני שספר זה [שמחבריו הם 3 פרופסורים מהאוניברסיטה העברית ועוד פרופסורית אחת מאוניברסיטת תל אביב] אינו ראוי ציטוט בפורום תורני זה. גם אם העובדות נכונות.
כוונתך שעורכיו הם...
הקטע שציטטתי הוא מתוך מאמר של משה עסיס שאיני יודע מה טיבו. עכ"פ אני לא חושב שבפורום פה נמנעים מלהעלות מאמרים שנכתבו ע"י אנשים מהאקדמיה. תקן אותי אם אני טועה.
 
ישר כח!
אבל כמדומני שספר זה [שמחבריו הם 3 פרופסורים מהאוניברסיטה העברית ועוד פרופסורית אחת מאוניברסיטת תל אביב] אינו ראוי ציטוט בפורום תורני זה. גם אם העובדות נכונות.
דברי הבל. זו בדיקה מקצועית בלי לרדת לשדה ההלכתי וכך נהוג בכל הקבצים התורניים שמכבדים את עצמם.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓