חיבורים שלא הגיעו לידינו בשלמותם

[דרשני]

מתוך הספר ספרות חז"ל הארץ-ישראלית (עמ' 227):

לחץ כדי לכווץ...

 

[איש חסיד היה]

כוונתך שעורכיו הם...
הקטע שציטטתי הוא מתוך מאמר של משה עסיס שאיני יודע מה טיבו. עכ"פ אני לא חושב שבפורום פה נמנעים מלהעלות מאמרים שנכתבו ע"י אנשים מהאקדמיה. תקן אותי אם אני טועה.

לחץ כדי לכווץ...

א. כתבתי את דעת עצמי בלבד. קשה לי לענות מה המנהג כאן בפורום, כי אני לא שולט בכל מכמניו ועשרות אלפי הודעותיו. אני לא נתקלתי עד היום, ולי זה צורם באופן אישי. חשבתי שלכולם, ואם טעיתי, חבל. על כל פנים אני הייתי מציין איזו מילה לגבי המקור ואיכותו.
ב. מבדיקה שעשיתי נראה שמשה עסיס הוא מאותו חומר ואותו סוג של האחרים שציינתי.
ג. חשוב לי להדגיש: בעיני יש הבדל בין ציטוט אקדמיה בכל הוויות העולם, לבין ציטוטם בעניינים תורניים. הפיכת התורה, הגמרא, וההלכה לנושא 'מחקרי', והגישה של בדיקת דברי חז''ל בצורה אקדמאית, אין לך חילול ה' יותר גדול מזה. ולכן ספר כזה 'ספרות חז"ל הארץ ישראלית' שכל כולו בא לעסוק ולנתח את תורת רבותינו אמוראי ותנאי ארץ ישראל במקפיים האקדמיות, אותי הוא מבחיל. גם אם לצטט ספר שלהם בענייני בוטניקה או הנדסה זה לא בעיה.

דברי הבל. זו בדיקה מקצועית בלי לרדת לשדה ההלכתי וכך נהוג בכל הקבצים התורניים שמכבדים את עצמם.

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע על איזה קבצים תורניים אתה מדבר.
אם על מה שציטטת בהודעה שאחריה, הרי אין מכשירים נבלה בטריפה. מדובר באותה אקדמיה שמוציאה 'כתב עת תורני', ולא פלא שזה מה שבוחרים הכותבים שם לצטט.
אמנם יתכן שנהוג כך, וכאמור לעיל אני מייצג את דעת עצמי בנידון.
אבל על דבר אחד אני חולק מכל וכל, האמירה 'זו בדיקה מקצועית' היא הבל הבלים. ההבנה של אותם אנשים בנושאים תורניים היא דלה, הם מערבבים את המשקפיים העקומות שלהם לתוך המציאות, מכניסים פרשנות מגוחכת בשביל להתאים את דברי חז"ל או את ההלכה להשקפותיהם המעוותות. כך שאין זה מקצועי כלל וכלל [זו לא רק השקפה שלי, אלא מציאות. עד כמה שאני לא מתעסק איתם הרבה, עדיין יוצא לי להתקל פה ושם בדברים שנכתבים על ידם בבורות ובעיוות איומים, גם 'בנתונים עובדתיים'].
כמובן שאיני בא לומר שכל משפט שנכתב הוא שקר ומעוות, אבל אנא לא להפוך אותם ליודעי הדבר שאנו צריכים להשען עליהם.
התורה היא אצלנו, אנחנו מחזיקי התורה ושומריה מדור דור, אנחנו לא צריכים ללכת לחצוב בורות נשברים בשביל לקבל ידע בדבר שאנחנו הם אלו המקצועניים.

 

[חיים אליהו]

וגם זה שנוי במחלוקת האם אכן זהו הספר מקבציאל או שמדובר בספר אחר.

לחץ כדי לכווץ...

מי מצדד שמדובר בספר אחר?

 

[דור ודור]

הספרים החיצוניים​

מרבית הספרים החיצוניים נשמרו רק בתרגומים, לפעמים בכמה נוסחים שונים באותה שפה. ישנם גם תרגומים משובשים למדי.

• דברי איוב - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• דברי יהושע בן סירא - חלקים מהמקור העברי אבדו. נשמר בתרגום ליוונית. נמצאו חלקים בעברית במגילות מדבר יהודה ובגניזת קהיר.
• חזון ברוך היווני - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• חזון ברוך הסורי - המקור היווני אבד. נשמר בתרגום לארמית סורית.
• חזיונות עזרא - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ללטינית.
• חכמת שלמה – ייתכן שחלקים מספר זה מקורם בעברית. נשמר בתרגום ליוונית.
• חמשת החיבורים של יאסון מקריני שנכתבו במקור ביוונית. תקציר שלהם מהווה את ספר ספר מקבים ב'.
• ספר אדם וחוה - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית וללטינית.
• מזמורי שלמה - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• ספר ברוך - הספר במלואו נשמר בלשון היוונית. חלקים מספר זה נכתבו בעברית והם אבדו, אך נשמרו בתרגום ליוונית. חלקים אחרים חוברו ביוונית.
• איגרת ירמיה- המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• ספר היובלים - רובו של המקור העברי אבד. נשמר בתרגום לגעז. במגילות מדבר יהודה התגלו קטעים בעברית.
• ספר חנוך החבשי – רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום לגעז. נמצאו חלקים בעברית ובארמית במגילות מדבר יהודה.
• ספר חנוך הסלאבי - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום לסלאבית.
• ספר מקבים א' - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• ספר מקבים ג' – חלקים ממנו אבדו. חובר ביוונית.
• ספר טוביה – רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית. במגילות מדבר יהודה התגלו קטעים בעברית ובארמית ולא ברורה לשון המקור.
• ספר יהודית – המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• עזרא החיצון - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• עליית ישעיהו - המקור העברי אבד או הארמי אבד. נשמר בתרגום לגעז.
• עליית משה (צוואת משה) – המקור העברי או הארמי אבד. נשמרו כמה חלקים בתרגום ללטינית.
• צוואות השבטים (צוואות בני יעקב). רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית. נמצאו חלקים בעברית ובארמית במגילות מדבר יהודה ובגניזת קהיר.
• קדמוניות המקרא – המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ללטינית.
• תוספות למגילת אסתר - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• תוספות לספר דניאל - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• תפילת מנשה - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
• ספר נח - אבד לחלוטין. מוזכר בספר היובלים וצוואת לוי, אך יש חוקרים המפקפקים בקיומו.

חיבורים מתקופת התנאים​

• מכילתא דרשב"י
• מכילתא דברים
• ספרי זוטא במדבר
• ספרי זוטא דברים
• פרקי רבי יוסי
• ספר יוחסין
• תוספתא - לשיטת חנוך אלבק, התוספתא המצויה בידינו היא חיבור מאוחר, המורכב מהתוספתא המקורית אך עם שינויים, הוספות וגירעונות רבים, ונערך בסביבות תקופת עריכת התלמוד וחתימתו.
• ספר הגזרות או ספר גזירתא - היה ככל הנראה ספר חוקים של כת הצדוקים. הספר נגנז ונקבע על כך יום טוב.

חיבורים מתקופת האמוראים​

• תלמוד ירושלמי על סדר קדשים

חיבורים מתקופת הגאונים​

• בשר על גבי גחלים
• ספר המצוות לרב חפץ גאון.
• ספר מתיבות
• מדרש ויסעו
• מדרש אספה
• מדרש אבכיר
• דברים זוטא
• פירושי רב שרירא גאון למקרא ולתלמוד - ציטוטים מתוכם והתייחסויות אליהם מופיעים בכתבי מחברים אחרים (ביניהם הרד"ק).

חיבורים מתקופת הראשונים​

• חיבור של פסקים הלכתיים על התלמוד שחיבר רבי יחיאל בן הרא"ש.
• כתבי רבי יהוסף ב"ר מאיר הלוי אבן מיגאש (ר"י מיגאש) - על פי העדויות, חיבוריו כללו פירוש לכל התלמוד עם פסקי הלכה, חידושים על חצי מהתלמוד לפחות, השגות על ספר רבו הרי"ף, חיבור על מצוות התורה, וכן ספרים העוסקים באסטרונומיה. רק מספר דל של כתביו שרדו.
• פירוש רבינו חננאל על התלמוד - חלק מהפירוש אבד.
• פירוש רבינו חננאל על התורה - אבד כולו וידוע רק מעט אודותיו. קטעים מעטים ממנו שצוטטו בחיבורי פרשנים אחרים וכן בגניזת קהיר, נלקטו ויצאו לאור בהוצאת מוסד הרב קוק.
• פירושי הרשב"ם על התלמוד - ידועים פירושים שכתב על כמה מסכתות נוספות בש"ס אך אבדו ולא הגיעו לידינו.
• פירושי הרשב"ם על המקרא - ככל הנראה, פירושיו הקיפו את כל ספרי המקרא, אך רק מיעוט הפירושים שרד עד ימינו.
• חיבוריו של רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה העוסקים בפרשנות המקרא, פיוט ודקדוק - רובם המוחלט אבד.
• שערי צדק - ספר בעניני מוסר שכתב רבינו יונה גירונדי. רוב החיבור אבד, ונותר ממנו רק הספר שערי תשובה.
• אלף בית דרבי מכיר - חיבור של רבי מכיר בן יהודה, לביאור מילים קשות במשנה ובתלמוד.
• קיצור ספר התרומות שחיבר רבי יששכר בן יקותיאל הלוי - ספר קיצור לספר התרומות של רבי שמואל הסרדי.
• המספיק לעובדי השם של רבי אברהם בן הרמב"ם - רוב הספר (שמונה מדורים מתוך עשרה) אבד, אך קטעים רבים מהחלקים האבודים צוטטו בחיבורים אחרים.
• פירושו לתלמוד של הראב"ד מפושקירה - חלק גדול אבד ונותרו רק הפירושים על מסכתות בבא קמא, עבודה זרה, קנים, ותמיד, וכן מעט מהפירושים למסכת קידושין.
• ספר העתים - חיבור הלכתי של רבי יהודה בן ברזילי הברצלוני העוסק בהלכות המצוות התלויות בזמן. רוב החיבור אבד ונשתייר ממנו רק רובו של השער השני הכולל את הלכות שבת ועירובין.
• מדרש שכל טוב - פירוש על התורה של רבי מנחם בן שלמה. חלקו הגדול אבד במהלך השנים.
• פירוש על נביאים ראשונים של רבי אברהם אבן עזרא.
• ספר היסוד - חיבור של רבי אברהם אבן עזרא.
• הגהות לספר העיטור וספר פרץ של רבנו פרץ.
• פירושו של רבי אברהם בן יצחק מנרבונה על התלמוד. החיבור אבד ברובו.

חיבורים מתקופת האחרונים​

• גאון יעקב - פירוש של רבי משה אלשקר לספר ארבעה טורים. כתב-היד אבד. בתשפ"ד נדפס חלק מהפירוש על טור אורח חיים, בסימנים ש"ז-תרע"ז.
• חידושים על הרא"ם וכן חיבור נוסף של דרושים (כולל הספדים) של רבי משה רוזיליו (הראשון).
• ספר פירושים על רוב התלמוד של רבי חיים שבתי - רובו אבד ומעט ממנו נדפס בספר 'תורת משה' של בנו רבי משה.
• חיבורים רבים של מהר"ם שיף בתלמוד, בהלכה ובקבלה - רוב החיבורים נשרפו או אבדו, ונותרו רק חידושיו לכמה ממסכתות הש"ס, שנדפסו בשם חידושי מהר"ם שיף.
• כמחצית מספרי הרמח"ל - ידוע שכתב כשמונים ספרים, ביניהם ספרי מוסר, ספרי קבלה, ואף מחזות וספרי שירה, אך מתוכם הגיעו לידינו רק כארבעים.
• רוב ככל כתביו של רבי אברהם יהושע השיל מקראקא.
• פס ידא - ספר חידושים על הרמב"ם שחיבר החיד"א.
• ספר ברכי יוסף של החיד"א - אבד בחלקו בדרכו לדפוס.
• גיליון הירושלמי של רבי עקיבא איגר - הגהות שכתב על גיליונות כרכי התלמוד הירושלמי בעת לימודו. מתוכם נמצאו ונדפסו רק הגהותיו לסדר נשים. באחת מתשובותיו ההלכתיות מצטט קטע מגיליון הירושלמי שלו על סדר נזיקין שלא הגיעו לידינו.
• שולחן ערוך הרב של רבי שניאור זלמן מלאדי – כתב היד המקורי אבד כולו בשריפה שהתרחשה בלאדי בשנת תק"ע. כשליש בלבד מהחיבור נותר בכתבי מעתיקים ומהם הודפס הספר לאחר פטירת המחבר.
• ספר של צדיקים של רבי שניאור זלמן מלאדי - יועד כהדרכה בעבודת השם על פי החסידות לבעלי מדריגת צדיק, כהשלמה לספר התניא שחיבר הנקרא 'ספר של בינונים'. אבד בשריפה בשנת תקע"ב בטרם פורסם.

 

[הלך אחר חכמים]

לגה"ק רבי נתן נטע שפירא (בעל ספר מגלה עמוקות) היה חיבור 1000 פירושים על א קטנה של ויקרא, ואיננו. נותרו ממנו כמה עשרות פירושים (כמדומני 84).

גם רנ"ב אופנים שיש לו בביאור המילה ואתחנן, קראתי באיזה מקום שבנו כתב בהקדמה שהיה לאביו 1000 אופנים גם בזה.

 

[משה6]

מי מצדד שמדובר בספר אחר?

לחץ כדי לכווץ...

ראה בעיקר בהערה 249.

 

[נחמן ל.]

שמעתי שהרה"ח רבי אייזיק מהומיל כתב חיבור על השו"ע - ונשרף

 

[הלך אחר חכמים]

גם לרבי יצחק חי טייב (המכונה "לא מת"), נשרפו מרבית ספריו ולא זכינו לאורו הגדול. למעט בספרו חלב חיטים.