שמעתי פעם חידוש ואיני זוכר במדויק:
אך אם כל הדין לא להניח הוא גזירה שמא יישן ואם כבר ישן שנת לילה לא שייך, אם לא הניח ביום יהיה חייב להניח בלילה
ולפי זה שייך חיוב להניחן בלילה
הלילה שאחר היום לא יכול להשלים את היום העבר רק אם הוא יודע בוודאות מסוימת שלא יוכל להניח תפילין היום כגון שהוא לפני ניתוח עם הרדמה ארוכה מאד כשיקום משנתו בעוד לילה יניח תפילין, דובב מישרים ואגרות משה, לגבי ברכה זה לא מוסכם