- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת (לה ג)
בחידושי אבני נזר עמ"ס סנהדרין (בסוה"ס, מכתבי תלמידים) כתב לחדש, שהמחוייב מיתת בי"ד שהדין הוא שההורגו פטור משום דהוי גברא קטילא, היינו דוקא כשהרגו בשאר ימות השבוע שעומד להריגה, אבל ההורגו בשבת חייב עליו משום רציחה, דכיון דמיתת בי"ד אינה דוחה שבת, עכשיו בשבת אינו עומד להריגה ויש לו לחיות עד לאחר השבת ולא גרע מגוסס בידי אדם. ודבריו הם חידוש גדול דבפשטות כיון דהגברא נגמר דינו למיתה הוי גברא קטילא אע"פ שעכשיו ממש אינו עומד להריגה. ויש לתמוה על דבריו מאי שנא מטריפה, דאע"פ שחי עד י"ב חודש מ"מ כיון דמחתכי סימניה ההורגו פטור כמבואר בסנהדרין עח. עי"ש, ולכאורה מי שנגמר דינו בבי"ד ג"כ נחשב כמו כן גברא קטילא משום דחל גמר דין על גופו. וצ"ל דהיוצא ליהרג אינו כטריפה דמחתכי סימניו, ומה שהוא גברא קטילא היינו משום שהוא עומד ליהרג עכשיו.
אמנם בביאור הלכה סי' שכ"ט ס"ד הביא את דברי הפמ"ג שמי שחייב מיתת בי"ד ונפל עליו הגל בשבת, מחללין שבת להצילו, דהלא אין ממיתין אותו בשבת וחיי שעה יש עכ"פ. וכתב בביאור הלכה דלא נהירא, דהלא הוא גברא קטילא, ונראה מדבריו דגם בשבת הוי גברא קטילא. [אך עי"ש בביאור הלכה דאין טעמו משום דהוי גברא קטילא לחוד, דעל טריפה מחללין שבת אע"פ שהוא גברא קטילא, רק כיון דהוי מחמת רשעתו לא חסה התורה על חייו עי"ש, א"כ אפשר דאין זה סותר לדברי האבנ"ז, דלענין שההורגו פטור לא הוי גברא קטילא].
והנה המנ"ח במצוה רצ"ה מסתפק בנקטעה יד העדים שאין הורגים אותו האם ההורגו פטור משום דהוי גברא קטילא, או דכיון דבפועל אינו עומד למיתה אינו גברא קטילא, ונוטה לומר דאינו גברא קטילא. ובהערות וביאורים מרבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל סנהדרין מה: אות רמ"ה הביא שהרב מפוניבז' זצ"ל נקט דאע"פ שאין מצוה להורגו מ"מ נשאר גברא קטילא וההורגו פטור, אמנם דעת החזו"א דפטור מן המיתה וההורגו חייב, עי"ש. ואם נימא דבנקטעה יד העדים הוי גברא קטילא, דאי"ז תלוי במה שעומד להריגה בפועל אלא בעצם החיוב מיתה, א"כ פשיטא דגם בשבת הוי גברא קטילא וההורגו פטור. אך גם אם נימא דבעינן שעומד להריגה בפועל, בפשטות היה נראה דמועיל מה שעומד להריגה אף לאחר זמן. תדע דאטו זקן ממרא שמשהין אותו להורגו ברגל משום למען ישמעו ויראו, האם נימא דההורגו בינתיים פטור כיון שאינו עומד להריגה עכשיו.
לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת (לה ג)
בחידושי אבני נזר עמ"ס סנהדרין (בסוה"ס, מכתבי תלמידים) כתב לחדש, שהמחוייב מיתת בי"ד שהדין הוא שההורגו פטור משום דהוי גברא קטילא, היינו דוקא כשהרגו בשאר ימות השבוע שעומד להריגה, אבל ההורגו בשבת חייב עליו משום רציחה, דכיון דמיתת בי"ד אינה דוחה שבת, עכשיו בשבת אינו עומד להריגה ויש לו לחיות עד לאחר השבת ולא גרע מגוסס בידי אדם. ודבריו הם חידוש גדול דבפשטות כיון דהגברא נגמר דינו למיתה הוי גברא קטילא אע"פ שעכשיו ממש אינו עומד להריגה. ויש לתמוה על דבריו מאי שנא מטריפה, דאע"פ שחי עד י"ב חודש מ"מ כיון דמחתכי סימניה ההורגו פטור כמבואר בסנהדרין עח. עי"ש, ולכאורה מי שנגמר דינו בבי"ד ג"כ נחשב כמו כן גברא קטילא משום דחל גמר דין על גופו. וצ"ל דהיוצא ליהרג אינו כטריפה דמחתכי סימניו, ומה שהוא גברא קטילא היינו משום שהוא עומד ליהרג עכשיו.
אמנם בביאור הלכה סי' שכ"ט ס"ד הביא את דברי הפמ"ג שמי שחייב מיתת בי"ד ונפל עליו הגל בשבת, מחללין שבת להצילו, דהלא אין ממיתין אותו בשבת וחיי שעה יש עכ"פ. וכתב בביאור הלכה דלא נהירא, דהלא הוא גברא קטילא, ונראה מדבריו דגם בשבת הוי גברא קטילא. [אך עי"ש בביאור הלכה דאין טעמו משום דהוי גברא קטילא לחוד, דעל טריפה מחללין שבת אע"פ שהוא גברא קטילא, רק כיון דהוי מחמת רשעתו לא חסה התורה על חייו עי"ש, א"כ אפשר דאין זה סותר לדברי האבנ"ז, דלענין שההורגו פטור לא הוי גברא קטילא].
והנה המנ"ח במצוה רצ"ה מסתפק בנקטעה יד העדים שאין הורגים אותו האם ההורגו פטור משום דהוי גברא קטילא, או דכיון דבפועל אינו עומד למיתה אינו גברא קטילא, ונוטה לומר דאינו גברא קטילא. ובהערות וביאורים מרבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל סנהדרין מה: אות רמ"ה הביא שהרב מפוניבז' זצ"ל נקט דאע"פ שאין מצוה להורגו מ"מ נשאר גברא קטילא וההורגו פטור, אמנם דעת החזו"א דפטור מן המיתה וההורגו חייב, עי"ש. ואם נימא דבנקטעה יד העדים הוי גברא קטילא, דאי"ז תלוי במה שעומד להריגה בפועל אלא בעצם החיוב מיתה, א"כ פשיטא דגם בשבת הוי גברא קטילא וההורגו פטור. אך גם אם נימא דבעינן שעומד להריגה בפועל, בפשטות היה נראה דמועיל מה שעומד להריגה אף לאחר זמן. תדע דאטו זקן ממרא שמשהין אותו להורגו ברגל משום למען ישמעו ויראו, האם נימא דההורגו בינתיים פטור כיון שאינו עומד להריגה עכשיו.
