חינוך נגד ההורים (2 צופים)

[דורש ומבקש]

הוא יכול לסבור מה שהוא רוצה, אבל אלימות בכל צורה שהיא מנוגד לדרך התורה גם אם נראה לך שההוא עוקר דת משה וישראל, אין שום היתר להתנהג באלימות לא משנה מה הסיבה וזה בלי להכנס לזה שזה משחית את הנפש וזה נותן חינוך גרוע לילד שלא תמיד יודע להבחין בין טוב לרע ואם אדם שאוחז אחרת ממני מותר להכותו אז זה יכול להיות כי הוא חושב שהרבי מחב"ד הוא מלך המשיח-שזה לטעמך מצדיק אלימות, וזה יכול להיות גם על זה שהוא מצביע למפלגה אחרת למשל, או ששיך לקהילה אחרת והילד יגדל עקום.
אדרבה תשכנע אחרת

לחץ כדי לכווץ...

ואם הוא כן רואה היתר, (או לכה"פ מורה היתר?) ושאל רב, והתיר לצורך חינוך והצלת נפשות? אפשר לדונו לזכות?
ויותר מכך, אדם ההולך נגד דעת תורתנו הקדושה האם יתכן ומותר לפעול נגדו בצעדים כאלה ג"כ? אני שואל, אולי?

 

[למאן]

לדון לזכות תמיד צריך, אבל לא יתכן שרב יתיר אלימות-כי אין בתורה ובהלכה את האופציה הזאת גם אם הולך נגד התורה, בפרט כשזה רק לשיטתך (גם לשיטתי) כי הרי להם רבנים ות"ח (באמת) לרוב שיסבירו שלא רק שזה לא נוגד את התורה -זה התורה כמובא ברמב"ם וכו' לכן רב שייתן היתר לאלימות לא ימלט שלא יהיה מעורב נגיעות ודעות קדומות, ומבלי להיכנס לפוליטיקה ראינו בשנים האחרונות היתירים של רבנים לאלימות כי לא הלכו באותה דרך וד"ל,
ואם כבר להתיר זה נגד מי שבאמת הולך נגד התורה-אחינו החופשיים בא נתחיל איתם ואח"כ נגיע לחרדים מתוכינו שיש ביננו ויכוחים.

 

[דורש ומבקש]

לדון לזכות תמיד צריך, אבל לא יתכן שרב יתיר אלימות-כי אין בתורה ובהלכה את האופציה הזאת גם אם הולך נגד התורה, בפרט כשזה רק לשיטתך (גם לשיטתי) כי הרי להם רבנים ות"ח (באמת) לרוב שיסבירו שלא רק שזה לא נוגד את התורה -זה התורה כמובא ברמב"ם וכו' לכן רב שייתן היתר לאלימות לא ימלט שלא יהיה מעורב נגיעות ודעות קדומות, ומבלי להיכנס לפוליטיקה ראינו בשנים האחרונות היתירים של רבנים לאלימות כי לא הלכו באותה דרך וד"ל,
ואם כבר להתיר זה נגד מי שבאמת הולך נגד התורה-אחינו החופשיים בא נתחיל איתם ואח"כ נגיע לחרדים מתוכינו שיש ביננו ויכוחים.

לחץ כדי לכווץ...

מה החילוק לאיזה מגזר משתייך זה שהולך נגד התורה? בכל מגזר שהוא אם הרב יבא ויתיר ויאמר שזו ההלכה, בין ןאם ההוא חרדי בין אם ההוא חופשיי,
הרי זה סיבה לפעול בכל האמצעים בנוגד את התורה.

 

[למאן]

החילוק ברור:
יש לנו נטיה לשפוט ולבקר את המגזר האחר/הבר פלוגתא שלנו, למשל חסידים&לטאים, לטאים&חב"ד קנאים&לא קנאים, וכו'
ולא תמיד זה מגיע מדאגה לכבוד שמים אלא אמוציות פוליטיות שאני צודק והאחר טועה.
משא"כ על חילוני אין לנו נגיעות ולכן לו יצויר שרב יתיר זה מגיע ממקום נקי.
על אף שלדעתי אין שום היתר גם על חילוני-אין חיוב ודאי לא בדורנו לכפות על כלל ישראל לקיים מצוות.

 

[דורש ומבקש]

אתה רציני? האם אתה חושב שכשמגיעים כמה בחורים שנראים באופן ברור כחבדניקים ואומרים יחי והילדים אחריהם אז למחרת הילדים יאמינו שהרבי מחב"ד הוא משיח? נדמה לי שזה קיים 30 שנה ולא שמעתי על מישהו שנהיה משיחיסט בגלל זה.

לחץ כדי לכווץ...

אז לך תברר כמה יהודים כן נהיו.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

וכך אינה דרכה של היהדות, שאפילו אם מישהו מגיע להתגייר מרצונו מקשים עליו ומונעים ממנו כמה שאפשר.

לחץ כדי לכווץ...

הסיבה שמקשים עליו להתגייר זה מחמת שחוששים שהוא לא רציני, ולא משום שלא רוצים אותם, והרי שיבחו את הלל שקירב אנשים הבאים להתגייר

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

בעיקר ענין המשיחיסטים, כדאי להעתיק דברי הג"ר אהרן פלדמן שליט"א [ראש ישיבת נר ישראל וזקן חברי מועצת גדולי התורה באמריקה]:

בס"ד ג' שלח כג בסיון תשס"ג, באלטימאר יצ"ו
לכב' ה"ה גיל סטודנט נר"ו שלו' וכל טוב סלה,
בתשובה למכתבך אלי ובו אתה מבקש לדעת איך צריכים להתייחס לאלה מחסידי חב"ד המאמינים שהאדמו"ר המנוח שלהם יקום לתחיי' כמשיח צדקנו (המכונים "משיחיסטים"), ולאלה מהם שאף מאמינים שעצם האלקות התלבשה ברבם וגם מתפללים אליו ויש שמכנים אותו "בוראנו" (המכונים "אלוקיסטים"), היה ראוי שבדברים כאלה הנוגעים לכלל ישראל יביעו את דעתם גדולי הדור שאין אני נמנה אפילו מתלמידיהם, אבל מכיון שאתה מבקש הדרכה בענין ולא מצאת כדי מידתך מאדם אחר, אביע לך את דעתי.
לפענ"ד אמונת האלוקיסטים היא הכחשה באחד מי"ג עיקרי האמונה והרמב"ם בה' תשובה פסק שהם בכלל המינים, וממילא שחיטתם ועדותם (כולל עדותם על כשרות) פסולות ואין לצרף אותם למנין, ואע"פ שמאמינים כן בשגגה כבר ידוע בשם הגר"ח מבריסק ז"ל שגם המחזיק דעה אפיקורסית בשוגג נחשב לאפיקורוס וכן הכריע הגרמ"פ בספרו אגרות משה ח"ד או"ח צא ס"ק ו.
ומה ששאלת שיש הרבה אלוקיסטים שמסתירים את דעותיהם ואיך צריכים להתנהג מספק, לפי מה שנראה אין רובם מאמינים כן והולכין בתר רוב שסתם חסיד חב"ד אינו מהכת הזה.
אבל המשיחיסטים אין להם דין אפיקורוס והם בכלל עמיתך ועדותם ושחיטתם כשירות ומותר לצרף אותם למנין. אלא שסכנה גדולה כרוכה באמונתם, כי היא חותרת מתחת לאמונה במשיח בישראל.
מקודם, אמונתם היא נגד מה שמקובל בישראל מדור דור ואין לה מקור בתורה שבכתב ושבע"פ ולא במסורת היהודית (והמקורות שמביאים הם דברי הבל ומה שהביאו מסנהדרין צח ב' לפירוש א' ברש"י שהמשיח יהיה מן המתים ויהיה כמו דניאל, היא ראיה לסתור כי האם אנו עוסקים במי שהוא כמו דניאל שחז"ל אומרים עליו שהיה עדיף בהשגתו מחגי זכריה ומלאכי?) ועוד שהרמב"ם בפי"א מה' מלכים הכריע שאפילו מי שיש מקום לחשוב עליו שהוא משיח אם נהרג הרי זה הוכחה ברורה שאינו משיח (ומקורו מדברי חז"ל כמבואר בנו"כ).
אי לזאת, אם כי אין המשיחיסטים בכלל האפיקורסים, אסור לתת יד לחזק או לפרסם את דיעותיהם, כי אסור לתמוך בשקר וכל שכן בנידון דידן שיש סכנה שאמונתם תתפשט בישראל וכך תופר תורה מישראל ח"ו.
ולכן כשנמצאים במקום שנוהגים מנהגים שמטרתם לחזק את אמונתם (לדוגמא כשאומרים "יחי אדוננו המלך המשיח" בסוף התפלה), מחוייבים לצאת או, אם אפשר, למחות בהם.
זאת ועוד, לדעתי ברור שאע"פ שאין המשיחיסטים בכלל האפיקורסים, מכל מקום הם בחזקת אנשים חסרי דעת תורה שאי אפשר לסמוך על הכרעותיהם בעניני תורה גם במה שאינו נוגע למשיח. מי שמאמין שמכל שוכני עפר במשך הדורות (הכולל נביאים, תנאים, אמוראים, ראשונים וגדולי הדורות עד לדורות שלנו) הרבי המנוח כראש תנועת חב"ד הוא המוכשר ביותר להיות גואל צדקנו, מוכיח בעליל שחסר לו בהשגה נכונה בערכי התורה ובלי השגה זאת אי אפשר לו לשקול מה חשוב ומה טפל בעניני תורה. אדם כזה אי אפשר לסמוך עליו להביע דעה בכל עניני התורה וכ"ש לסמוך עליו להיות רב או מנהיג בישראל. וכן אין ללכת לשמוע את דרשותיו כי דבריו הם בחזקת טעות, וגם כי עצם ההליכה אליו תכבד אותו בעיני הבריות ותגרום שדבריו יתקבלו כשידבר בעניני משיח.
והנני מסיים בתפלה שהקב"ה יסיר ממנו כל דעה כוזבת וכל מחלוקת, וישלח לנו במהרה בימינו את משיח צדקנו להאיר לנו את האפילה ויתקייים בנו ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים.
בכבוד רב,
אהרן פלדמן

אין לי התנגדות לפירסום הדברים האלה. א.פ. ​

לחץ כדי לכווץ...

 

[יודע נגן]

לגבי הטענה שבראש האשכול, שהבעיה היא חינוך הילדים נגד רצון הוריהם.
בעיני החילונים כל פעולות הקירוב, אותן פעולות שהזוה"ק אומר שאשרי מי שעוסק בהם, הן 'מסיון' ו'נגד רצון ההורים'.
א"א להאשים את מי שפועל ומפיץ את אמונתו מתוך רצון להועיל ולהיטיב, בטענה זו. אם ההורים מחנכים לא טוב, אני כן רוצה להציל את הילד שלהם.
אלא שצריך היה לכתוב את השאלה אחרת:
כיצד להתמודד עם הבעיה הנפוצה שרבים מפיצים ומקרבים ומנסים למשוך את ילדי לדעות שאני לא מאמין בהן, או רואה אותן כבעייתיות ומזיקות?
וזה כמובן לאו דווקא חב"ד המשיחיסטית. יש אינספור עלונים ומדבקות וחוברות וקומיקסים שמופצים בקרב ילדינו, של מגוון גדול של דעות, שרובן אינן דרך החינוך שאני מחנך, ואת מיעוטן אני רואה כמסוכנות וחמורות ממש (למשל עלונים שמסיתים ילדים לאלימות ופגיעה באנשים מבוגרים וברכוש, או להלבנת פנים בשם התורה כמובן, או עלונים שכותבים נגד גדולי ישראל, ועוד ועוד).
וזו שאלה טובה, שהתשובה עליה היא בתחום החינוך.
אך למרות שאני מבין את זה, ואני עצמי ניזוק כביכול מדרכי פעולה מעין אלה - זה לא ימנע ממני לפעול ולהפיץ תורה ע"פ הדרך שאני מאמין בה - בקרב מי שחונך אחרת. כי אם אני באמת מאמין שזו האמת, שזו הטובה הגדולה ביותר בזה ובבא, אז זה מה שעלי לעשות.