- הודעות
- 35
- תודות
- 401
- נקודות
- 236
פעמים רבות שמעתי וקראתי דברי תלמידי חכמים שמשתמשים במושג 'חמרא למריה וטיבותא לשקייה', לומר שאף על פי שהיין הוא של בעל היין, אפילו הכי ראוי להודות לשליח המוזג. בדרך כלל אומרים או כותבים מושג זה בטקסיות לפני שמודים לשליח בציבור, ואומרים משפט זה כעין שאומרים 'פותחים בבעל האכסניא', לפני שמודים לבעל האכסניא.
אמנם, דבר זה הוא טעות שנשתרשה, ופירוש הדברים הוא להיפך.
בגמרא בב"ק צב:, אמרינן מנא הא מילתא דאמרי אינשי חמרא למריה וטיבותא לשקייה, מהא דכתיב ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידו עליו.
ופירש רש"י: היין הוא של המלך, והשותים אותו מחזיקים טובה לשר המשקה ולא למלך, ע"כ - כלומר אמרי אינשי 'חמרא למריה וטיבותא לשקייה' - היינו משפט שאומרים האנשים כדי לציין את האבסורד של התנהגות המון העם שבמקום להודות לבעלים מודים לשליח.
ממשיך רש"י: ויהושע מלא רוח חכמה כי סמך משה ידו עליו - תלה החכמה והגדולה במשה כאילו הוא נותנה ליהושע, והיא אינה אלא מפי הקב"ה, ע"כ - מי שיודע לדקדק בלשון רש"י, מרגיש שכוונתו לציין את הדבר כאבסורד שנהוג אצל האנשים, ולאמיתו של דבר צריך לנהוג להיפך ולהוקיר את הטובה לבעלים - ובאמת כך גם ההיגיון הפשוט אומר.
אמנם, דבר זה הוא טעות שנשתרשה, ופירוש הדברים הוא להיפך.
בגמרא בב"ק צב:, אמרינן מנא הא מילתא דאמרי אינשי חמרא למריה וטיבותא לשקייה, מהא דכתיב ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידו עליו.
ופירש רש"י: היין הוא של המלך, והשותים אותו מחזיקים טובה לשר המשקה ולא למלך, ע"כ - כלומר אמרי אינשי 'חמרא למריה וטיבותא לשקייה' - היינו משפט שאומרים האנשים כדי לציין את האבסורד של התנהגות המון העם שבמקום להודות לבעלים מודים לשליח.
ממשיך רש"י: ויהושע מלא רוח חכמה כי סמך משה ידו עליו - תלה החכמה והגדולה במשה כאילו הוא נותנה ליהושע, והיא אינה אלא מפי הקב"ה, ע"כ - מי שיודע לדקדק בלשון רש"י, מרגיש שכוונתו לציין את הדבר כאבסורד שנהוג אצל האנשים, ולאמיתו של דבר צריך לנהוג להיפך ולהוקיר את הטובה לבעלים - ובאמת כך גם ההיגיון הפשוט אומר.