ביאור

"וְצִים֙ מִיַּ֣ד כִּתִּ֔ים וְעִנּ֥וּ אַשּׁ֖וּר וְעִנּוּ־עֵ֑בֶר וְגַם־ה֖וּא עֲדֵ֥י אֹבֵֽד". רש"י פי' וכן הרמב"ן שיבואו ציים של אוניות מן הרומאים ויכבשו ויענו את אשור ואת ישראל. והרמב"ן פי' שנכתב כאן להודיע שיענו את המגלה ואת הגולה וגם הם יאבדו. ויש קצת לתמוה מדוע דווקא גלות סנחריב נכתבה כאן...

נשאול נשאלתי בעבר מאבי מורי לרפואה שלימה אמן על בעל הטורים שכ' (א' פסוק נ') ב' במסורה ואתה הפקד את הלויים וכן הפקד עליו רשע שאין אדם נעשה שוטר מלמטה אא"כ נעשה רשע מלמעלה. והדבר צ"ע מהו רשע מלמעלה, וביותר שמצינו בחז"ל כיוון שעולה לגדולה מוחילן לו על עוונותיו? השבוע, בלומדי עמו ממיטת חוליו...

ואכלתם לחמכם לשובע - ופי' רש"י על ואכלתם לחמכם לשובע אוכל קימעא והוא מתברך במעיו והקשה בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ג סי' ע"א) וקשה לאיזה צורך הוא ברכה זו דהא נאמר לעיל מזה שהברכה תהיה מרובה שהארץ תתן יבולה והעץ יתן פריו ודיש ישיג את בציר ובציר את זרע ואחר זה נאמר ואכלתם ישן נושן ומפני חדש תוציאו...

אי' בגמרא כפוהו פרסים לאכול מצה יצא, וצ"ב מאימתי הפרסיים כופים ישראל לקיים מצוות, ותו אמאי דווקא פרסיים. והביא כבו"ר הגר"א גרבוז שליט"א לבאר דמיירי על פסח דמרדכי ואסתר שגזרו תענית ג' ימים וג' לילות להעביר רוע הגזירה, ועלה קאי דאם כפוהו הפרסיים לאכול מצה בכדי שלא יתענה עכ"ד. ויש להוסיף דהא...

בישורון כרך מ"א, בפרקי הזכרון על רבינו הגרא"ב פינקל זצ"ל, ישנם עשרות סיפורים נפלאים, מחזקים ומרוממים. אך ביניהם יש סיפור אחד, שאמנם המסר בו מובן, אך יש בו משהו שלא ברור לי עד הסוף. הסיפור הוא על רבי יצחק חיים קרסניצקי, שהיה מתלמידי הגרי"ז, וכל פעם שלמדו בישיבתו ובמיר אותה מסכת אז הוא היה מבקש...

החינוך כותב במצוה ס שהטעם ששאלה בבעלים פטור כיון שהבעלים שם ישמור הוא את שלו ואע''פ שהשואל פטור אף שהלך הבעלים כיון שהיה עמו בשעת שאילה אפשר לומר שלפי שלא רצתה תורה ליתן דבריה לשיעורין ולומר שאם ישהו הבעלים הרבה פטור ואם מעט חייב והא דאמרינן היה עמו בשעת שבורה ומתה צריך ליהות עמו בשעת שאילה...

בגמרא בב"ק צב. איתא "שמואל אייתי ליה אריסיה תמרי אכיל טעים בהו טעמא דחמרא א"ל מאי האי א"ל ביני גופני קיימי אמר מכחשי בחמרא כולי האי למחר אייתי לי מקורייהו". משמע שתמרים יונקים מהגפנים, וזה מה שעושה בהם טעם יין, לכאורה דברים אלו לא מובנים במציאות (יש מצב שיש תסיסה בתמרים וזה גורם לטעם אלכהלי, אבל...

בענין המנהג ללבוש קיטל הליל הסדר מצינו ביאור מפתיע ומעניין בדברי הנצי"ב. כתב הנצי"ב בהקדמה כי תקנו חז"ל לעשות הסדר כמו בזמן שאכלו פסחים ומזה הטעם נהגו ללבוש קיטל דאכילת פסח הוא משולחן גבוה קאכיל וא"כ יש לאכול את הפסח באימה ויראה כמו בשעת תפילה וכמו שאוכל על שולחן מלך שאינו לובש בגדי אכילה מו...

כי הגיד להם אשר 'המן' הוא היהודי וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי כִּי הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהֹוּדִי (אסתר ג, ד). כתב החיד"א בספר "כסא דוד" (דרוש י' לשבת זכור): שמעתי מחד מרבנן שפירש דרך צחות, דכיון שהמן היה עבד למרדכי (עי' מגילה טו, א), אם היינו בארץ ישראל –...

כותב את מה שהעלתי בעניין, אך נשארתי לבסוף בצ"ע, זה קצת ארוך, אבל אם בכל זאת מישהו יודע פשט בזה אשמח מאד.(למי שאין כח לקרוא הכל, אפשר לקרוא את דברי הר"ח ואת הפסקה האחרונה ולפחות לבאר נק' זו). שיטת הר"ח בכלב שנטל חררה (ב"ק כב.) . בר"ח כ' וז"ל " ופריק ריש לקיש כגון דאדייה אדויי כלומר לא הגביה את...

נולד בשנת תר"ו בוורשה לאביו רבי אריה צבי. בהיותו כבן 15 הלך ללמוד תורה מפי הגה"צ רבי יהושע לייב דיסקין בלומז'ה והיה צעיר התלמידים. לאחר מכן למד בישיבת וולוז'ין והיה תלמיד מובהק של הנצי"ב, לאחר מכן עבר לבריסק ולמד תורה מפי הגר"ח הלוי סולובייצ'יק. היה איש עשיר בעל נכסים רבים מושכרים, ובעל חנות...

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר וגו' וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק וגו' יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל (יט, טז). בש''ס ברכות (ו:) איתא, כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו עובר בחמשה קולות שנאמר (ירמיה לג, יא) קול ששון וקול...

איתא בר"ן בדרשותיו (שהיום יום ג' יומא דהילולא דיליה) דהא דהיה משה רבינו ע"ה כבד פה, להורות מתיקות עריבות נעימות ידידות התורה, כי לפעמים כשאומר איש איזה דבר ואותו הדבר בעצמו אינו חכמה כל כך, רק שהאיש המדבר הוא בעל מליצה ויודע להמליץ הדבר בנועם אמריו ובחידות, אזי יומתק הדבר לחיך השומע, משא"כ אם...

ברכת 'שהחיינו' על הפירות נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר (מט, כא) רש"י מציין לדברי תרגום אונקלוס המפרש: 'נחלתו תהיה עושה פירות, שיהיו מודים ומברכים עליהם'. דברי התרגום צריכים ביאור, שהרי על כל פירות שבעולם מברכים ברכת הנהנין, ומה יתרון יש בפירות נחלתו של נפתלי שעליהם אומר...

יין של קידוש אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ (מה, כד) אל תפסיעו פסיעה גסה (רש"י). המפרשים מקשים, מדוע רק יוסף הזהיר אותם בהליכתם לארץ ישראל, שלא יפסיעו פסיעה גסה, ואילו יעקב לא הזהירם על כך תחילה בדרכם למצרים. בדרך חידוד מיישב המלבי"ם זי"ע בספרו 'ארץ חמדה', על פי המובא בגמרא (ברכות מג, ב) שפסיעה...

שלשה הבדלים בין חלום הפרות לחלום השבלים. א. בפרות כתיב ותאכלנה ובשבלים ותבלענה. ב. בפרות כתיב ותעמדנה אצל הפרות ובשבלים לא נזכר ענין כזה. ג. בספור פרעה, בפרות אמר ולא נודע כי באו אל קרבנה ובשבלים לא אמר כן. ולפשוטו, הבדל א' מבואר שאין שייך שם אכילה בשבלים ע"כ כתב בהם ותבלענה. גם הבדל ב'...

ידוע מה שמביאים מר"י סגי נהור בן הראב"ד, דצריך להדליק נר חנוכה בתוך כלי, ועי' בדבריו שכתב כן גם על נר שבת. וצריך עיון מהיכן הוציא חידוש זה, דלכאו' אין לו מקור בש"ס. וביאור דבריו לכאו' משום דצריך להדליק 'נר', ונר בלשון חז"ל הוא הכלי שבו השמן והפתילה, וע"כ ס"ל דצריך להדליק בתוך נר. ולפי זה לכאו'...

הקושיה מסרת גבורים ביד חלשים ורבים ביד מעטים וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך. מקשים העולם מה הרבותא בהא דנמסרו הטמאים ביד הטהורים והרשעים ביד הצדיקים והזדים ביד עוסקי התורה, ולמה דרכו של עולם שלא יהא כן, אלא יגברו הטמאים הרשעים והזדים, דלכאו' אין ביניהם ובין הנצחון...

הנה בתפילת על הניסים אנו אומרים "מסרת גיבורים ביד חלשים וכ' רשעים ביד צדיקים וזדים ביד עוסקי תורתך". ולכאורה צ"ב מדוע חוזר וכופל "זדים ביד עוסקי תורתך" שהרי כבר נאמר "רשעים ביד צדיקים". ועוד שהרי בכל אחד מן הניסים המוזכרים הוא דבר והיפוכו כגון "רבים ביד מעטים" וכי "זדים" ועוסקים תורתך" הם דבר...

ידועה קו' הרא"ם (ס"פ לך לך) בטעם מה שאברהם אבינו ע"ה לא מל עצמו קודם שנצטווה שהרי האבות קיימו כל התורה כולה קודם שנתנה (עי' יומא כח:), ומ"ש מילה שלא מל עצמו עד שאמר לו הקב"ה בפירוש. וידוע מה שכתב בחידושי הגרי"ז הלוי (בראשית פרק טז פסוק ה) וז"ל: ידועה הקושיא, האבות קיימו התורה עד שלא נתנה (עי'...