אם אי אפשר להסירה, בפשטות הוא מיעוט שאינו מקפיד, [דאי מקפיד וא"א להסירה א"כ לא ישתמש בו,] ואינו חוצץ.
עדין יל"ע אי מפריע לו קצת, אולם כשאין ברירה משתמש, ואח"כ נפל המדבקה, אי מתברר שאפשר להסירה והוי מיעוט המקפיד, או מכיון שכבר גמר בדעתו שלא להקפיד, לא הוי חציצה, ועלתה כבר טבילה הראשונה