קידושין טוב שברופאים לגיהינום (1 צופה)

[מנסה להבין]

טוב שברופאים לגיהינום למה?

 

[חזקי]

הכוונה למאחזי עיניים ורופאי אלילים.

 

[הנעור בלילה]

הכוונה למאחזי עיניים ורופאי אלילים.

לחץ כדי לכווץ...

וזאת מנלן?

הטעם הפשוט משום שהוא חושב שהוא המרפא ולא השי"ת.

 

[הצעיר שבחבורה]

טוב שברופאים לגיהינום למה?​

לחץ כדי לכווץ...

עצה טובה קמ"ל לעי' במפרשים על אתר

רש"י מסכת קידושין דף פב עמוד א
טוב שברופאים לגיהנם - אינו ירא מן החולי ומאכלו מאכל בריאים ואינו משבר לבו למקום ופעמים שהורג נפשות ויש בידו לרפאות העני ואינו מרפא.
בית הבחירה (מאירי)
טוב שברופאים לגיהינם מפני שכמה פעמים שופך דמים מפני היאוש ושאינו משתדל כראוי במלאכת רפואתו או שאינו יודע לפעמים סבת החולי ודרך רפואתו ועושה עצמו בקי
מהרש"א חידושי אגדות מסכת קידושין דף פב עמוד א
יש לפרש טוב שברופאים דהיינו שמחזיק עצמו לטוב ולמומחה שברופאים שאין כמוהו וסומך ביותר על המחאתו מתוך גאוותו ולפעמים הוא טועה בטבע זה החולה וממית את החולה ברפואותיו בדבר שמזיק לחולה זה אבל יש לו לישא וליתן עם שאר הרופאים כיון שהוא סכנת נפשות:​

 

[אוהב ספר]

מתוך והגדת - כמובן לא בא לפרש כפשוטו-

"ורפא ירפא" (שמות כ"א, י"ט) – מכאן נתנה רשות לרופא לרפא (בבא קמא פה ע"ב)

על הרופא לדעת שלא התעודה הממוסגרת שבלשכתו ולא רשיון משרד הבריאות העניקו לו את הרשות לרפא. "מכאן", מהתורה ומנותן התורה, מקבל הוא את רשיונו!

ואספר – לפני כמה שנים אבדתי את השמיעה באזני, לא עליכם. חיידק התביית, ומאן לעזוב, אין לי טענות עליו. הגמרא אומרת (עבודה זרה נה ע"א) שכאשר שולחים חולי, משביעים אותו מתי יצא ועל ידי מי. כנראה קיבל רשות להשאר. הרופא, מכל מקום, טיפל במסירות. יום אחד שאל: "כבוד הרב, מדוע כתוב (קדושין פב ע"א) טוב שברופאים לגיהנום?"

ראה שלא עניתי, והבין שלא שמעתי. חזר על השאלה בקול גבוה יותר. בתנועות שפתיים מודגשות. לא עניתי. הבין שחלה הרעה בשמיעה, וחזר בצעקה. כל המחלקה שמעה. אם אמשיך לשתוק יביא ציוד הגברה. אמרתי: "שמעתי, שמעתי".

"אז למה אינך עונה?!"

"כי מה זה נוגע לך? תביא את הטוב שברופאים, ואענה לו"… הוא לא נפגע, הבין שזו בדיחה. לרגע לא עלה בדעתו שבאמת אינו הטוב שברופאים. "וכעת ברצינות", ביקש.

ראיתי שקל יותר לענות לו מאשר לשכנעו שיש רופאים מומחים ממנו. אמרתי לו: "פרושים רבים יש, ואומר לך אחד מהם* – רופא קטן, ידוע שכוחו מוגבל. מבקש הוא עזרת שמים ברפואתו, ומכוון בברכת 'רפאנו' שבתפילת שמונה עשרה. אבל הטוב שברופאים סבור שהוא כל יכול, ובידו לרפאות גם בלי עזרת שמים, ולפיכך אינו מכוון ב'רפאנו'. ונמצא שלגביו יש רק שבע עשרה ברכות, כמנין 'טוב'. ולכן שולחים אותו לגיהנום, כי סומך הוא על עצמו בלבד – ולכך התכוונתי כשאמרתי שאינך הטוב שברופאים. כי יודע אתה שאינך כל יכול. והראיה, שעדיין איני שומע"…

הגמרא (עבודה זרה נה ע"א) דורשת, מאי דכתיב "מכות גדולות ונאמנות, וחליים רעים ונאמנים" (דברים כח, נט), רעים בשליחותם ונאמנים בשבועתם. שבשעה שמשגרים יסורים על האדם משביעים אותם שלא ילכו אלא ביום פלוני, ולא יצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלוני. הרופא אינו אלא שליח ההשגחה להסיר את המחלה, ותו לא! יש לו להחזיק טובה לעצמו בדיוק כפי ש"יום פלוני ושעה פלונית" יכולים להחזיק טובה לעצמם, שבהם סרה המחלה!

ואספר על מקרה שהכעיס אותי. הייתי באיזו שמחה, ושולחן ה'מזרח' היה מלא וגדוש בגדולי תורה, ראשי ישיבות ורבנים, לא היה מקום לתקוע סיכה, כמו שאומרים. ואז נכנס רופא דתי, בכזו הרגשת חשיבות. ואיך לא? – אם בעל השמחה מיהר לקראתו: "הו, איזה אורח, רבי פלוני, תודה שהגעתם, איזה כבוד". ומיד, כמובן, לשולחן הכבוד. אבל הוא מלא וגדוש? הקים ממקומו ראש כולל נכבד, והרופא עומד וצופה, שהרי אין דבר טבעי יותר. חסד עשה שהסתפק במקום אחד!

זה קומם, בגלל הפגיעה בכבוד התורה. ולא פחות מכך העיד על אפיו של האדם. כי מי שבטוח שהכל חייבים לפנות לו את מקומם ודאי לא יפנה למתחרהו בבקשת ייעוץ ושאלה לחוות דעת, שהרי הוא ואין בלתו. וזו הסיבה ש"טוב שברופאים לגיהנום". מי שבטוח שהוא הטוב והנעלה מכולם!

ביקשו שאדבר, שאומר כמה מלים. קמתי ואמרתי: "יש, ברוך ה', רופאים משלנו, שומרי תורה ומצוות. אינם מתיימרים להיות פוסקי הלכות וגדולי הדור, ועם זאת קוראים להם ברוב כבוד רבי פלוני. שיהיה. אבל יש לי שאלה: היה רופא מומחה שהיה גם גדול הדור, "רבנו שבבבל" (חולין צה ע"ב), שמואל – מדוע לא כינוהו רבי שמואל, האם נופל הוא בחשיבותו מהרופא דנן?!

"ובענין זה אספר – הייתי פעם במסיבה אחת עם דוקטור משה רוטשילד הי"ו, מייסד בית הרפואה מעייני הישועה. נשאתי דברים, והזכרתי את מאמר שמואל: נהירים לי שבילי דרקיע כשבילי נהרדעא, עירו. ותמהתי: גם אני אינני יכול לומר שנהירים לי שבילי רקיע כשבילי בני ברק. כי עשרות שנים אני מתגורר בה, ואיני מכיר את רחובותיה! מהיכן הכיר שמואל את סמטאות עירו? לכאורה, לא היה עליו להכיר אלא את הדרך מביתו לבית המדרש!

"ושתי תשובות בדבר. הראשונה: שהיה ראש ישיבה, וממילא הוצרך לדפוק על פתחי נדיבים, והכיר כל הכתובות. והשניה, שהיה דיין מומחה לדיני ממונות, וממילא הכיר כל הבניות החריגות בעיר. זה הזיק את שכניו ברחוב פלוני בהיזק ראיה, ולזה לא נתנו לבנות על הגג… כולם הגיעו אליו, שיפסוק ביניהם בדיני תורה… התערב דוקטור רוטשילד ואמר: לדעתי הסיבה מפני ששמואל היה רופא (בבא מציעא פה ע"ב), ורופא חייב לדעת את כל רחובות וסמטאות העיר, שלא יתמהמה כשיקראוהו באופן בהול!…

על כל פנים, נחזור לעניננו: מדוע שמואל, שהיה גם ראש ישיבה, גם דיין מומחה וגם רופא נודע, לא זכה שיקראוהו: 'רבי שמואל', והרופא דנן זכה לכך?!" – אח, כמה זרחו פניו… חשוב הוא משמואל האמורא! המשכתי ואמרתי – "אבל, רבותי, התשובה נתנה לנו במשנה מפורשת! אבדת רבו ואבדת אביו, אבדת רבו קודמת, שאביו הביאו לחיי העולם הזה, ורבו מביאו לחיי העולם הבא (בבא מציעא פ"ב מי"א). מעתה, שמואל היה רופא שהביא את החולים לחיי העולם הזה, לכן לא כינוהו רבי. אבל יש רופאים שמביאים את חוליהם לחיי עולם הבא, ונאה לקרותם רבי!"…
​

---

*בס' שער בת רבים (פ' יתרו עה"פ "כי אני ה' רופאך" עמ' קמ) כ' בשם ס' חסדי אבות (וכן מובא בס' מרגניתא דרבי מאיר בשם רבי מאיר מפרמישלן זצ"ל), בדרך מליצה על מה שאומרים "טוב שברופאים לגיהנם" – שהרופא שמאמין בה', מתפלל בתפילת שמונה עשרה את ברכת "רופא חולי עמו ישראל", ומכוון שה' הוא הרופא האמתי, והוא רק שליח לרפאות.

אולם הרופא שאינו מאמין בה', וחושב כי רפואת החולה תלויה בו ולא ברצון ה', א"כ הוא מחסר בברכת "רפאנו", ואינו מתפלל רק י"ז ברכות כמנין "טוב" – וזה "טוב" שברופאים לגיהנום.​

 

[אוהב ספר]

מענה שענה החכם הרופא רבי שלמה אבן וורגה, מגולי ספרד, בוויכוחו עם האפיפיור בביאור מאמר זה, ונדפס בספרו 'שבט מיהודה':
'טוב שברופאים לגיהנם', רצונו לומר, שיראה לעולם גיהנם פתוח לפניו אם יהרג האיש שהרפואה על ידו, ובזה יעיינו ויעשו החריצות הראוי, וה'טוב' הוא כאשר יחשבו שהם עתידים לירש גיהנם - אם לא יכוונו כראוי במחשבה ועיון.

ובספר 'תורת האדם' להרמב"ן מפרש את מאמרם ז"ל (קידושין פ"ב.) טוב שברופאים לגיהנום, לגנות דרכן של רופאים בפשיעות וזדונות שלהם נאמר; היינו שיש רופאים שלוקחים את מחלת החולה בקלות מאד, ועל ידי זה הם פושעים מזידים.

 

[מחשבה]

טוב שברופאים לגיהינום למה?

לחץ כדי לכווץ...

יש מסבירים שהכוונה לנוצרים הראשונים, שחלקם היו רופאים.
ויש מבעלי המחקר הטוענים שהכוונה לכת האיסיים, שרופא הוא אסיא בארמית.

 

[הצעיר שבחבורה]

---

יש מסבירים

לחץ כדי לכווץ...

מי הם?
ולא כך פרש"י על אתר, ראה לעיל

 

[מנסה להבין]

ויש מבעלי המחקר הטוענים שהכוונה לכת האיסיים, שרופא הוא אסיא בארמית.

לחץ כדי לכווץ...

שמם של האיסיים ידוע רק מהשפה היוונית ("Ἐσσήνοι" או "Ἐσσαῖοι", תעתיק: אֶסַּיּוֹי, אֶסֵּנוֹי) והמקום הראשון שמוזכרת המילה "איסיים" בעברית הוא בספר יוסיפון מימי הביניים.[2] בעקבות דבריהם של יוסף בן מתתיהו, פילון האלכסנדרוני, ואפיפניוס מסלמיס מאבות הכנסייה, כבר מהמאה ה-19 חוקרים העלו שיש לגזור את מקור השם מהמילה הארמית "איסיי" (מרפא), כלומר מרפאים, מילה זו הושאלה מן שומרית בתיווך השפה האכדית (שטבעה את נגזרתה המוכרת של תיבת "איסיים" - "אסותא", אסֻתּוּ - asûtu). בלשון צאפית נמצא השם אסי, ולפי החוקר ג. ריקמנס במשמעות - "סבלנות".[3]
אצל יוספוס כתוב בפירוש שהאסיים היו מומחים בצמחי מרפא ושימוש באבנים מיוחדות. מחזיקים בתפיסה זו בין היתר החוקרים גוסטף דלמן, גזה ורמש ובצלאל בר כוכבא.[4]
על פי פירוש נוסף בדברי פילון האלכסנדרוני, יש המשערים כי מקור השם הוא בשיבוש של המילה היוונית "ὁσιότης", שמשמעה חסידות (תעתיק: הֹסְיוֹטֵס): ”הללו קרויים איסיים, וסבורני שעל שום חסידותם נמצאו ראויים לכינוי זה.”[5]
כמה חוקרים משערים כי המילה "איסיים" היא שיבוש של המילה "עצה".[6][2]