ביתו של רבינו מרן רבי חיים קנייבסקי זצ"ל המה אנשים. שעת קבלת קהל יומית רגילה.
אל הבית נכנס יהודי המלווה בכמה אנשים אף אחד מבין האנשים לא הכיר אותו. אך חדי עין הבחינו בתכונה סביבו. את היהודי – שהוא מדורג כאחד מחמישים העשירים הכי גדולים בתבל ליוו שני אנשים, ושני מאבטחים סמויים, כמו ששומרים על בנק נייד. הוא נכנס לחדר ההמתנה והביט סביבו. בית מלא ספרים.
כעבור דקות קצרות של המתנה הוא נכנס אחר כבוד אל הקודש פנימה והתיישב, רבינו הביט לכיוונו. ואז המלווה מציג אותו לרבינו שליט"א: מר… תומך תורה עצום. רק בחודש הקודם הסתיימה בנייתו של בית כנסת מפואר בעלות של כמה מיליונים, תרומתו. הוא נותן כל חודש לראש כולל פלוני סכום עצום של כסף, הוא עוזר בכך וכך לארגון כזה. והבטיח עוד סכום אדיר למטרת קודש אחרת. וכך הלכו ומנו את שבחו של עשרות מיליונים שהוא תורם ויתרום.
רבינו שותק, ומשסיימו לשבחו, הוא שואל בפשטות: ומה הוא רוצה עכשיו? כאילו ואינו מיליארדר, מבחינתו כל יהודי הוא צלם אלוקים. הגביר, שהיה מרוגש מאוד, אמר כי זה פעם ראשונה שהוא ראוה את הרב, והוא רוצה מאד מאד לשמח אותו, ש'שכבודו יגיד בבקשה לאיזה מטרה אני אתרום, ואתן כל סכום שהרב ירצה, כדי שהרב ישמח'.
כל הנוכחים בחדר היו במתח, אולי יאות רבינו לבקש סכום לאברכי הכולל שהוא כה דואג להם, ואולי לעניי בני ברק, ואולי לאיזה מטרה חשובה אחרת, מה אנחנו מבנים בזה, מי יודע?
ואז, כהרף עין משיב לו רבינו: כן, יש משהו שאני רוצה ממך.
'בבקשה כבוד הרב, אני מוכן'. והושיט את ידו לעבר הכיס, להוציא פנקס צ'קים.
ואז רבינו מצביע לעבר פניו. ואומר לו בפשטות: אתה מגלח את הזקן ואת הפיאות, אני רוצה שתגדל אותם. זה אני צריך.
הגביר האגדי היה מופתע, וחשב שרבינו לא הבין את הבקשה, אז הוא חזר עוד פעם על הבקשה 'אני מעונין לתת לרב סכום כסף שהרב יבקש'.
אבל רבינו, הבין מצוין מי שעומד לפניו ואת זה הוא ביקש להחדיר לו: תיראה יהודי! וחזר שוב על הדברים. אם תגדל זקן ופיאות זה ישמח אותי.
על אתר, אמר הגביר שהוא ישתדל מהיום לגדל זקן, והוא מקווה שיצליח לעמוד בזה.
כשיצא אמר לגבאי שלו: עשרות רבנים ישבו אצלי, כזו בקשה מעולם לא ביקשו ממני, והאמת – זה הבקשה הגדולה ביותר, קל לי יותר להוציא כסף מלגדל זקן…
(מתוך עלון דברי שיח גליון מס' 286 פרשת פינחס תשע"ח)
