סיון ט''ו סיון - ה'באר יצחק' (1 צופה)

[אוהב ספר]

הגה"ק רבי יצחק מפוזנא.

בעל 'באר יצחק'.

נפטר בשנת תמ"ה

הוא מביא בספרו את דברי רבי צבי הלוי מוילנא שאוסר להריח טבק ביום כפור, כיון שהוא מבטל הענוי ומישב דעתו של אדם, כמו שרואים בחילים ההולכים במלחמות ששואפים טבק ועל ידי כן הם יכולים לעמד יום או יומים בלא אכילה. והוא חולק עליו וכותב כיון דאינו דרך הפה לא הוי כאכילה, ומה שהחילים שואפים אותו בכדי שלא יצטרכו לאכל, זה לא שיחשב כאכילה ושתיה אלא שהוא מטרף דעתו של אדם ומכח הטרוף אינם מרגישים צער רעבון.

תולדותיו​

רבי יצחק נולד בין השנים ש"ע לש"פ לרבי אברהם, שכיהן כרב, אב"ד וראש ישיבה בפוזנא.

בשם החוזה מלובלין מסופר, שאביו נפטר בהיותו ילד, וקודם פטירתו ציווה את בנו הגדול רבי יוסף שישגיח על לימודו של בנו הצעיר יצחק, הבן השגיח כמצווה, אך הנער היה קשה הבנה והוא לא הצליח להבין את תלמודו. בליל הבר מצוה שלו, הוא נשאר בבית הכנסת לאחר שהלכו המתפללים, פתח את ארון הקודש ובכה שיפתח ה' את לבו ומוחו להבנת דברי התורה. בעקבות כך הוא זכה לגילוי של אביו, שלמד עמו.

רבי יצחק הלך ללמוד תורה מרבי צבי הירש הלוי מווילנא, ולאחר מכן מפי רבי יונה תאומים-פרנקל בעל ה"קיקיון דיונה", שהיה לרבו המובהק.

למד תורה גם מפי רבי אברהם מבאר מחבר הספר "בדרך אלשיך", ומרבי יעקב שור, בנו של רבי אלכסנדר סנדר שור בעל ה"תבואות שור".

כהונתו כרב​

בצעירותו, מונה לכהן כרב ואב"ד, בערים לוצק והורודנא, ובשנת תכ"ד מונה לכהן כרב בעיר וילנא, במקומו של רבי משה לימא.

בשנת תכ"ז ביקשו בעיר הגדולה פוזנא מבעל ה"קיקיון דיונה" לכהן כרב העיר, אך הוא סרב עקב גילו המופלג, ושלח להם את תלמידו רבי יצחק, מאז כיהן רבי יצחק על כסא אביו כרב ואב"ד פוזנא, וכאחד מראשי ועד ארבע ארצות, עד לפטירתו.

במסגרת תפקידו, הופנו אליו שאלות רבות, הן מתלמידיו הרבים, והן מגדולי הדור שהתייעצו עמו בהלכה. ביניהם: רבי אריה לייב הויכגילרנטר, רבי מנחם מנדל אוירבך, רבי צבי הירש בעל "גאון צבי" ועוד.

צאצאיו ותלמידיו​

בנו היה רבי יעקב, חתנו של רבי נפתלי כ"ץ בעל ה"סמיכת חכמים", שלימים מילא את מקומו ברבנות פוזנא.

חתניו היו תלמידיו:

רבי מנחם ז"ק אב"ד פילא ופלאצק
רבי שמואל אב"ד מעזריטש, ווראניק ורישא
רבי יחזקאל הלוי סג"ל
רבי יהונתן בן רבי יהודה לייב אב"ד פינסק
עוד מתלמידיו: רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר בעל המגן אברהם, חתנו רבי משה יקותיאל קויפמן בעל ה"לחם הפנים", רבי אליקום גץ, ועוד.

חיבוריו​

מתוך תשובותיו הרבות, הודפסו 17 בחיבור בשם באר יצחק, וינה תרנ"ו. תשובות נוספות נדפסו בסוף הספר תוספות הרא"ש למסכת סוכה, ירושלים תרס"ג, עם הערותיו של רבי אליהו דוד רבינוביץ' תאומים.

בשנת תשמ"ב יצא לאור שו"ת רבינו יצחק מפוזנא הכולל תשובות רבות מכתב יד, על ידי מכון ירושלים.

כתב חיבורים גם בקבלה, מהם נדפס איל יצחק, פירוש לפיוט חד גדיא.

הערך במכלול-

רבי יצחק הגדול מפוזנא – המכלול

www.hamichlol.org.il