שבט ט"ז שבט - יומא דהילולא הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שוואדראן זצ"ל אב"ד בערז'אן מח"ס דעת תורה ושו"ת מהרש"ם

[התורה]

הגאון המפורסם מוה"ר שלום מרדכי הכהן שוואדראן זצ"ל אבד"ק ברעזאן, נולד כ"ז ניסן תקצ"ה לאביו מוה"ר משה הכהן מזלאטשוב. בימי נעוריו למד אצל הגאון ר' יואל אשכנזי זצ"ל אבד"ק זלאטשוב מח"ס שו"ת מהר"י אשכנזי.
כמה שנים אחר חתונתו נתקבל לאבד"ק פאטיק, משם לאבד"ק יאזלאוויץ ובוטשאטש, ולבסוף נתעלה על כסא הרבנות בעיר ברעזאן. עמוד ההוראה בדורו, משיב כהלכה אלפי תשובות לכל קצוי תבל. הסתופף בצל צדיקי דורו, הגה"ק מוה"ר שלום מבעלזא זצ"ל, הרה"ק ר' אברהם מסטרעטין זצ"ל והרה"ק מוה"ר יצחק אייזיק מזידיטשויב זצ"ל.
חיבר שו"ת מהרש"ם ז' חלקים, משפט שלום על שו"ע חו"מ, דעת תורה על או"ח ויו"ד, דרכי שלום כללים, תכלת מרדכי עה"ת, ועוד. נפטר בברעזאן ט"ז שבט תרע"א.
גליון מחוברים​

 

[התורה]

אין הקב"ה רואה רע על ישראל​

פעם נכנסו כמה חסידים אצל הרה"ק רבי יצחק מנעשכיז זצ"ל, וסיפרו לו על אחד ממקורביו שעשה דבר עוולה אשר לא יעשה, וביקשו ממנו שיוכיחו על כך ויפסיק מלקרבו.
אמר להם רבי איציקל שהוא בחר ללכת בדרכי הקב"ה דכתיב ביה לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל" (במדבר כג, כא) שאין הקב"ה צופה ומביט על עוונותיהם של ישראל, כי אם היה רואה ומסתכל גם על מעשיהם הרעים של אנשים לא היה יכול להכניס אצלו אף אחד, ובזאת רימז לאלו שבאו לדבר סרה על מקורבו, שגם הם אינם ראויים להיכנס אצלו, רק מחמת שאינו רואה דבר רע בישראל יכולים ליכנס.
בענין זה אמר הרה"ק רבי יהודה הורוויץ מדזיקוב זצ"ל בשם הגאון מהרש"ם מברעז'אן זצ"ל (מובא בהקדמתו לספרו "גילוי דעת" על הל' טריפות, הנקרא בשם שערי שלום אות ז) לפרש הפסוקים, דהנה טבע העולם הוא כאשר אדם רוצה לעיין בספר או באיזה כתב, אם מחזיק את הדף במרחק מה מעיניו יוכל לקרוא היטב. אך אם נותן את הספר סמוך לעיניו ממש לא יצליח לקרוא את הכתב.
ובזה פירש המהרש"ם "לא הביט און ביעקב" שהקב"ה אינו מסתכל בעונותיהם של ישראל, והטעם כי "ה' אלקיו עמו", דבגלל שהקב"ה סמוך כל כך אצל ישראל, על כן כביכול אינו יכול לראות חטאיהם.
מפי ספרים וסופרים – פרקי אבות (ח"ב עמ' קצו הע' מח), גליון מחוברים​