תמוז י''ד תמוז - ה'מהרי"ט'

[אוהב ספר]

הגה"ק רבי יוסף בהג"ר משה מטראני.

בעל 'מהרי"ט'.

נפטר בשנת שצ"ט

הערך במכלול-

רבי יוסף מטראני – המכלול

www.hamichlol.org.il

 

[אוהב ספר]

נולד בצפת לאביו המבי"ט, וכשמת אביו היה אך בן י"ב שנה, וכותב עליו החיד"א, שאחר כך קרא ושנה כל התלמוד עד שהיה לו כמנח בכיסתיה, ובודאי דלא זכה לכתרה של תורה להרביץ כל כך תורה ולחבר כל כך ספרים עמקים אם לא קדמה לו יראת חטא וענוה וחסידות. כהן כראש ישיבה בצפת, ובשנת שנ"ט יצא בשליחות הישוב לקושטא, שם מנה לראש ישיבה, ומאחר יותר לרב הראשי של כל טורקיה. בין תלמידיו היה גם הג"ר חיים בנבנישתי בעל ה'כנסת הגדולה'.

 

[אוהב ספר]

שו"ת מהרי"ט - בהיברו בוקס

 

[אוהב ספר]

מלמד אל תקרי מאורסה, שנתקדשה ע"י שליח.​

'תורה ציווה לנו משה מורשה - אל תקרי מורשה אלא מאורסה' - וצריכים אנו ליתן טעם לזה 'אל תקרי', שמה ראה התנא להוציא את המקרא מידי פשוטו אמנם לדרכנו יעלה יפה, ופירושו כך הוא: 'תורה ציווה לנו משה' - וקשה בזה, למה באמת ניתנה התורה על ידי משה, ולמה לא על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו? - ותירץ את זה הגמרא: 'אל תקרי מורשה אלא מאורסה' - שהתורה היה בדמיון קידושין. ובאה כזה תנא שיש שליחות לקידושין וכך שנינו: 'האיש מקדש בו ובשילוחו'.

חכם יוסף מטראני, צפנת פענח חדש, ערך גאולה ודוד בט"ו שיר המעלות, דף י"ז ע"א, פרנקפורט, תנ"ד (1694) מתוך 'החכם היומי'

 

[אוהב ספר]

מלמד שחייב הקב"ה לפדות את ישראל מדין גאולת קרובים.​

הקדוש ברוך הוא חייב לפדות את ישראל מדין גאולת קרובים שכתוב בו 'דודו או בן דודו יגאלנו'. והקדוש ברוך הוא הוא 'דודי לי'. ובהם סברה נחלקו רבותינו זיכרונם לברכה: אם ישראל המה עבדים למקום, אם לא, והיינו מחלוקת רבי אליעזר ורבי עקיבא, אם גאולת קרובים לשעבוד. אם כן המה עבדים להקדוש ברוך הוא, מאחר שגאל לנו מדין גאולת קרובים שהוא לשעבוד, ומאידך תנא סובר שגאולת קרובים לשחרור לשיטתו אין לנו דין עבדים למקום.

חכם יוסף מטראני, צפנת פענח חדש, ערך גלות וגאולה בט"ו אופנים, דף י"א ע"ב , פרנקפורט, תנ"ד (1694) מתוך 'החכם היומי'

 

[אוהב ספר]

מלמד אף אם תמה זכות אבות לא תמה זכות אימהות.​

'וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור, והארץ אזכור' - שהוא ריבוי אחר ריבוי, ואין ריבוי אחר ריבוי, אלא למעט להורות שתמה זכות אבות. על כן מכל שכן, גבי זכות אימהות לא מצאנו הדרש מסוג זה, משום שעדיין לא תמה זכות אימהות, לכך זכתה אסתר לקכ"ז שנות שרה ולא לקע"ה שנות אברהם. לכך 'לא נגאלו ישראל אלא בזכות נשים צדקניות' - היינו זכות האימהות, ועדיין לא תמה זכותם.

חכם יוסף מטראני, צפנת פענח חדש, ערך זכות וחוב בד' אופנים, דף מ' ע"ב , פרנקפורט, תנ"ד (1694) מתוך 'החכם היומי'

 

[אוהב ספר]

מלמד לעמוד כשבא בעל הברית למול את בנו.​

'אמר רב יוסי בר אבין בשם רב הונא בר חייא: בוא וראה כמה גדול כוחן של עושי מצווה, שמפני זקן אין עומדים, ומפני עושי מצווה עומדים' - וכתבו האחרונים: שלכך נהגו לעמוד כשבא בעל הברית למול את בנו, שהוא עושה מצווה בשעתה'. עד כאן. ... שאין לומר כן שהינם חייבים לבטל מלאכתן, שלא מחייבי קימה שיש בה חסרון כיס אבל מכל מקום למדנו שחולקים כבוד לעושה מצווה, והיכן שאין חסרון כיס, מכל מקום, צריך לקום מפניו.

חכם יוסף מטראני, חידושי מהרי"ט, מסכת קידושין, סימן דף ל"ג, דף י"ד ע"א, לבוב, תרכ"א (1861) מתוך 'החכם היומי'

 

[אוהב ספר]

מלמד שמפני ברית אהבה יפנה מעסקי הלימוד להשיב שאלותיו.​

באהבת ה' את העדה, עם בחר ה' לשכנו, והנה אשר נטעה ימינו, מלאך א-לוהים למחיה לפניהם, להנחותם הדרך, והיית להם לעיניים. 'שמח לבי ויגל כבודי' בשבתך לכיסא כבוד על התורה ועבודה, והודעת להם את הדרך ילכו בה, אף אמנה כי נמצאו דבריך לי ואוהלם הגדלת השמחה כי ברית אהבתי אותך גם מתמול גם משלשום בכל, ושמורה מאז ידעתיך בשם, כרתי איתך ברית אהבה רבה, ומדבר אהבת עולם לא משתבש, ולי מה יקרו אמרי אמריך, ומה עצמו ראשיהם, ופניתי מכל עסקי לימוד, ופניתי להשיב לשאלותיך כאשר יסכים הפנאי איתי.

חכם יוסף מטראני, שאלות ותשובות, שאלה י"ח, דף כ"ב ע"א, ונציה, דפוס אנטונויאו קליאוני, ת"ה (1645) מתוך 'החכם היומי'

 

[אוהב ספר]

מלמד תשובת המשקל לשופך דם, שיפרוש כפו, וישלח לאביון.​

עבירה יש לה קרן, ויש לה פירות. והכתוב: 'פרי מחשבותם' - כאן בעבירה שיש לה פירות, צריך האדם הזה לעשות כנגדן, מצוות שעושים פירות, תמיד לרדוף פעולות החסד, ולכתת בגמילות חסדים, ובהבאת שלום בין אדם לחברו. ואומרו: 'עושה צדקה בכל עת' - זה המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו, והקונה ספר תורה נביאים וכתובים ומשאילם לאחרים', ועכשיו שניתנה תורה שבעל פה להיכתב ספרי הגמרא וספרי הפוסקים, שכרן מרובה כשישאיל לאחרים. ולפי שאמרו הצדיקים: באותו דבר שחוטאים בו מתרצים, צריך לדקדק להתרצות בכל אבר ואבר שהכעיס בו: פה דובר נבלה - יתרצה בדברי תורה, ובהבאת שלום ופיוס לעני בדברים, ככתוב: 'ותפק לרעב נפשך'; ידיים שופכות דם נקי - יתרצו בזה שכף יפרוש לפני יד ישלח לאביון, וכן הוא אומר: 'וחטאך בצדקה פרוק, ועויתך במחן עניין'; רגליים ממהרות לרוץ לרעה – יכתת אותם לדבר מצווה, ולגמילות חסדים, ולדברי תורה מעיר לעיר, 'לשמוע שריקות עדרים', שכתוב: 'והם תוכו לרגלך'.

חכם יוסף מטראני, שאלות ותשובות, שאלה ח', דף ז' ע"א, ונציה, דפוס אנטונויאו קליאוני, ת"ה (1645) מתוך 'החכם היומי'