יום פטירת הרש''ש | פורום אוצר התורה

יום פטירת הרש''ש

כותרת האשכול

ש

שלמה ו.

משתמש רגיל
הודעות
74
תודות
164
נקודות
30
השבת, י' שבט, חל יום היארצייט-אזכרה של אחד מגדולי המקובלים, רבינו הרש''ש - רבי שלום שרעבי זצוק''ל, נפטר בשנת התקל''ז - לפני 248 שנים
נולד בצנעא, בירת תימן, בשנת 1720. מילדותו נמשך אל חכמת הקבלה וחפץ לעלות לארץ ישראל.
 
10 עובדות על המקובל רבי שלום שרעבי זצ"ל. אסף ליקט יונתן לוי

1. רבי שלום שרעבי נולד בצנעא, בירת תימן, בשנת 1720. מילדותו נמשך אל חכמת הקבלה וחפץ לעלות לארץ ישראל.

2. בהגיעו לגיל שמונה עשרה עלה הרש"ש לארץ ישראל. המסע הארוך היה דרך הודו, דמשק ומשם לארץ ישראל.

3. עם תום המסע, הגיע אל "חבורת מקובלי בית-אל" בירושלים ופנה לראש החבורה, רבי גדליה חיון, בספרו שהוא בחור יתום וחסר כל שעלה מתימן ומבקש ממנו לחוס עליו. הוא מתקבל לעבודה כשמש המסדר את הספסלים, מחזיר את הספרים למקומם ומעלה אור במנורות. וכך, יום אחר יום, מסתופף הנער שלום בצילה של חכמת הקבלה, במסווה של משרת חרוץ.

חלפו הימים, וראש החבורה, רבי גדליה חיון, אינו מצליח להשיב לשאלות תלמידיו. ליבו של רבי שלום אינו מאפשר לו לעמוד מנגד ולהחריש בזמן שחבריו נזקקים להדרכה רוחנית. אך מה יעשה? אין הוא רוצה לחשוף את זהותו, עדיין לא הגיעה העת.

מצא עצה: מעט לפני חצות הלילה, טרם שמגיעים המקובלים לבית המדרש, הוא כותב על פתק את התשובות לשאלות שעלו ומטמין את הפתק בתוך ספרו של רבי גדליה. לאושרם של רבי גדליה וחבורת תלמידיו לא היה קץ, אולם מי הוא זה שמטמין את הפתקים מעת לעת, לא ידע איש. רבי גדליה מפציר בתלמידיו לפתור את התעלומה ולגלות מי מהם עושה זאת, אך לשווא.

כשנודע לה על הפרשה המסתורית, מחליטה חנה, בתו הצעירה של רבי גדליה, שהיא תפתור את התעלומה. לילה אחר לילה מסתתרת חנה מאחורי חלון בית המדרש וממתינה בסבלנות. לילה אחד, בעודה עומדת בחלון, קפואה מקור, רואות עיניה את המשרת שלום נכנס בחשאי, מצית את הפתילה במנורת השמן הקטנה, כותב בחרדת קודש דבר מה על פתק, מביט לכל עבר ומטמינו בספרו של אביה.


הסוד התגלה. משנודע הדבר, מושיב רבי גדליה את "שלום המשרת" לימינו בראש השולחן, ולימים אף מכתיר אותו כממשיך דרכו. חנה ביתו נישאה לו לאישה. מאותו היום ואילך החלה תקופה חדשה בחייו של רבי שלום שרעבי, לא עוד מקובל נסתר, כי אם ראש וראשון למקובלי בית-אל. זאת בהיותו בן 31 בלבד.

4. הרש"ש הקפיד ללמוד וללמד קבלה אך ורק על פי שיטתו של האר"י הקדוש, כפי שהובאה לעולם על ידי תלמידו, רבי חיים ויטאל.

5. בין כתביו נמנים: "סידור הרש"ש" עם "כוונות הרש"ש". מסידור זה מתפללים עד היום בישיבת המקובלים בית אל; "אמת ושלום" על הספר "עץ חיים" לרבי חיים ויטאל; "נהר שלום" – כוונת התפילות; "רחובות הנהר" – הקדמות האר"י; וכן כתבי יד רבים שנשמרו בישיבת המקובלים בית אל.

6. אחד מגדולי המקובלים התבטא: "לכל מי שלומד דברי הרב בעל עץ חיים מבלי שלמד בנהר שלום והקדמותיו, ימשש כעיוור באפלה... צוללים במים אדירים ולא מצאו ידם... עד אשר יעברו את הנהר".

7. האדמו"ר הראשון מבעלז ביקש שיביאו לו מארץ ישראל את הספר "נהר שלום" ואת כתבי היד של סידור התפילה הקבלי שכתב הרש"ש. מתוניס נשלחו אל הרש"ש שבעים ושבע אגרות ובהן שאלות בנושאים רוחניים, שעליהן השיב בסבלנות ובאהבה, ובין תלמידיו נמנו רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א), רבי יום טוב אלגאזי ורבי חיים דה לה רוזה.

8. הרש"ש פעל להפצת חכמת הקבלה בצוותא עם חבריו. הוא הוביל אותם לפסגות חדשות של התעלות רוחנית, ויחד הם הקימו חברה, שבבסיסה עמד חוק האהבה - החוק הכולל של המציאות. הם העניקו לה את השם "חברת אהבת שלום" וחתמו ביניהם ברית אחים.

9. "בית המקדש נחרב עבור שנאת חינם, ותפקידנו להגביר אהבת ישראל שתהיה אהבת חינם", כתב הרש"ש (ספר" אור הרש"ש", עמ' 161). ברוח זו הקימו הוא וקבוצת תלמידיו-חבריו מודל לחברה מתוקנת שבה כולם ערבים זה לזה: "כל אחד יתייחס לחברו כאילו הוא חלק אבר ממנו ממש, בכל נפש ובכל מאוד" (מתוך שטר התקשרות בין מקובלי ירושלים).10. הרש"ש נלקח לישיבה של מעלה בי' בשבט תקמ"ב ונקבר בהר הזיתים, מרחק 3 דקות הליכה מהכותל. המונים עולים מדי שנה לקברו, להשתטח ולשפוך תפילה על הציון הקדוש, כפי שהבטיח הרש"ש שמי שזקוק לישועה יבוא על קברו ותפילתו תתקבל.
 
הרש"ש בתחילת היותו בתימן התפרנס ממכירת תכשיטים לנשים. פעם אחת קראה לו גויה לביתה שיימכור לה תכשיט. כשהגיע, סגרה עליו את הדלת ותבעה אותו לדבר עברה. בצר לו, ביקש ללכת לפני כן לשירותים. שם מצא חלון קטן, יצא ממנו וקפץ מהקומה העליונה. בדרך נס ניצל הרב. והחליט לברוח ולהעלות לארץ ישראל.
כאשר הגיע לארץ ישראל, לאחר שעבר בעירק ובסוריה כאמור לעיל, קבע מעונו סמוך לישיבת המקובלים בית אל. בתחילה שימש שם כשמש, המחלק שתיה ללומדים, והעמיד פני תם. פעם אחת התקשו חכמי הישיבה בביאור בספר עץ חיים, ראש הישיבה הרב גדליה חיון זצ"ל, אמר שנשאיר את הסוגיא הזו למחר.
למחרת כשפתח ראש הישיבה את ספרו, ראה להפתעתו, הסבר בביאור הסוגיא בעץ חיים. תמה הרב על התשובה המדהימה. ולא ידע מי הכותב. כאשר חזר הדבר על עצמו מספר פעמים, נשאר הרב לאחר סגירת בית המדרש בהחבא, ומה גדלה תדהמתו כאשר ראה שהשמש התם הוא זה שכותב את ההסבר. למחרת הודיע שמכאן ואילך רבי שלום שרעבי הוא ראש הישיבה.
לימים נתן הרב גדליה חיון את ביתו חנה, לאשה לרש"ש. ולאחר פטירת הרב, הוכרז רשמית שהרש"ש הוא ראש הישיבה.
אמרו המקובלים שהרש"ש הוא ניצוץ נשמתו של האר"י הקדוש. וזכה הרש"ש שעד היום לומדים המקובלים את הדרך שלו בביאור דברי רבינו האר"י ז"ל. זכות הצדיק תגן עלינו אמן. הדליקו נר לכבוד הצדיק.


הרש"ש (שרעבי) – ויקישיבה

www.yeshiva.org.il www.yeshiva.org.il
 
שלמה ו. אמר:
השבת, י' שבט, חל יום היארצייט-אזכרה של אחד מגדולי המקובלים, רבינו הרש''ש - רבי שלום שרעבי זצוק''ל, נפטר בשנת התקל''ז - לפני 248 שנים
לחץ כדי להרחיב...

כך שמעתי בחדש אייר ש' סת"ר, כשהייתי אורח אצל הגאון הגדול ראש"ל כקש"ת יעקב שאול אלישר זצוק"ל, שבעש"ק בא הרב הק' חיים דילה רוזה לבוש בגד חדש יפה, ומצא את הרב הק' שרעבי זצ"ל גם הוא לבוש ג'וביה חדשה, אז אמר לו הרב למה לבוש בגד חדש, אמר לו והנה כת"ר לבוש בגד חדש, השיבו אני חזקיה מלך יהודה ואתה ירמיהו הנביא. אז אחר התפילה נגש הרב חיים דילה רוזה ונשק ידי אמו [1] של השמ"ש זצ"ל, ואמר זכיתי ונשקתי ידי אמו של המשיח, והקפיד השמ"ש על זה שגילה את הדבר.

עוד אחרת שמעתי מפי הגאון (הראשל"צ יעקב שאול) אלישר זצ"ל, כי פעם אחת הסכימו לקרב קץ הגאולה, ודחקוהו החבירים להרה"ק השמ"ש (הרב שלום מזרחי שרעבי) זצ"ל, ונתאספו בבית אל כנסייה לשם שמים, והתחילו לכוין בדבקות גדולה ובמסירת נר"ן, הם עוסקים בזה והנה עלה כלב שחור גדול מאד והגיע עד פתח הבית הכנסת פותח פיו, אחד מן החבירים נשא עיניו ופחד בצעקה, ומתוך כך נתבהלו כל החבירים ופסקו מהכוונות והרב הק' השמ"ש זצ"ל נצטער מאד, ומתוך צערו אמר תִּזְרֵם וְרוּחַ תִּשָּׂאֵם (ישעיה מא, טז), אז בכלל החבירים היה הג' חיד"א זצ"ל, תכף באותו רגע נסע ליפו ומשם נסע באנייה, ונסע בים לקיים גזירת הרב באמרו ורוח תשאם, שיתקיים בדרך זה.

(קובץ מקבציאל גליון ל"ט עמוד תתט"ו)
[1] צ"ע להלכה.​
 
מעיינות אמר:
היכן אמר זאת?
לחץ כדי להרחיב...
בפרסומים של קופת העיר

בשעת פטירתו של רבנו הרש"ש זיע"א, כה אמר:
"על כל צרה שלא תבא, תבואו ותתפללו על קברי
והנני מבטיח לכם שאם תתפללו בלב שלם על קברי,
שתפילתכם תתקבל ברצון ולא תשוב ריקם."
 
דוד רוטנברג אמר:
בפרסומים של קופת העיר

בשעת פתירתו של רבנו הרש"ש זיע"א, כה אמר:
"על כל צרה שלא תבא, תבואו ותתפללו על קברי
והנני מבטיח לכם שאם תתפללו בלב שלם על קברי,
שתפילתכם תתקבל ברצון ולא תשוב ריקם."
לחץ כדי להרחיב...
מה המקור שלהם?
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון