המציאות מורה שיותר קל לאנשים להתייחס ברכות ובנעימות לסביבה היותר חיצונית שלהם, מאשר לסביבה הפנימית.
כלומר לפעמים אדם מתייחס לחבר בישיבה בנעימות וברוך, ולעומת זאת לאחיו או לאחותו בבית הוא יתייחס בצורה קשוחה יותר - ההיפך מרוך ונעימות, נעלמה לי המילה המדוייקת?
למה זה קורה?
מה הגורמים הפנימיים של האדם להתנהג ההיפך מרכות ועדינות, בנוקשות מה הנפש שלו מבקשת?
מה היא מנסה להשיג? על מה זה מחפה?
העליתי פה כמה כיוונים שאין לי אידיקציה שא' מהם נכון יותר, אלא רק כדי להפרות את הדיון.
המסקנות מאוד מסקרנות אותי.
כלומר לפעמים אדם מתייחס לחבר בישיבה בנעימות וברוך, ולעומת זאת לאחיו או לאחותו בבית הוא יתייחס בצורה קשוחה יותר - ההיפך מרוך ונעימות, נעלמה לי המילה המדוייקת?
למה זה קורה?
מה הגורמים הפנימיים של האדם להתנהג ההיפך מרכות ועדינות, בנוקשות מה הנפש שלו מבקשת?
מה היא מנסה להשיג? על מה זה מחפה?
העליתי פה כמה כיוונים שאין לי אידיקציה שא' מהם נכון יותר, אלא רק כדי להפרות את הדיון.
המסקנות מאוד מסקרנות אותי.
