פנחס ע

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
הודעות
1,855
תודות
9,071
נקודות
513
ילד כבן חמש שנפגש בחילוני שמגיש עזרה או שכן וכדו' הוא לא באמת יכול להכיל שאנו נעזרים באדם אויב ה', מה צריך לומר לו, האם מותר להצדיק, האם כדאי לומר דברים שיכולים לגרום לו לחזור עליהם באוזני אותו אחד ולגרום לאיבה. איך מצד שני נגרום לו לחשוב שזה לא לגיטמי בכלל? מקווה שהקונפליקט ברור. מה עושים?
 
אולי אפשר לפתור את זה טכנית דהיינו מה שפחות להיתקל עם אותו שכן וכדו', עי"ל דאפשר לומר לו שהוא גוי, ואז זה יותר מתקבל על הילד שהוא מסכן שהוא גוי. ולא חלילה מציאות של יהודי ללא תורה ומצוות, כי אין דבר כזה בראש של ילד. אגב עם התמימות הזו של של הילד צריך להישאר.
 
ילד כבן חמש שנפגש בחילוני שמגיש עזרה או שכן וכדו' הוא לא באמת יכול להכיל שאנו נעזרים באדם אויב ה', מה צריך לומר לו, האם מותר להצדיק, האם כדאי לומר דברים שיכולים לגרום לו לחזור עליהם באוזני אותו אחד ולגרום לאיבה. איך מצד שני נגרום לו לחשוב שזה לא לגיטמי בכלל? מקווה שהקונפליקט ברור. מה עושים?
באמת בעיה, איך אתה באמת נעזר ב"אויב ד'"
האם לגיטימי בכלל להיעזר באויב ד'?!
מי התיר לך זאת?!

אמנם ברור ופשוט לכל בר דעה,
שרוב רובם של החילונים בא"י אינם ח"ו אויבי ד'!!!
גם אם הם לא תינוקות שנשבו, לכה"פ הם מומרים לתאבון,
הם לא אויבים לד', צא וראה במדרשות לב לאחים, את רבים רבים מהם שמגיעים לשמוע שיעור תורה, גם מחללי שבת וחייבי כריתות,
לא חינכו אותם למשמעת עצמית, לא חינכו אותם שמה שבורא עולם אומר מחייב, הם הורגלו לעשות מה שבא להם, ושינוי ההרגלים הוא גדול וקשה להם,
אולי אפשר לפתור את זה טכנית דהיינו מה שפחות להיתקל עם אותו שכן וכדו', עי"ל דאפשר לומר לו שהוא גוי, ואז זה יותר מתקבל על הילד שהוא מסכן שהוא גוי. ולא חלילה מציאות של יהודי ללא תורה ומצוות, כי אין דבר כזה בראש של ילד. אגב עם התמימות הזו של של הילד צריך להישאר.
זה מתאים אולי לילד בן ג' או ד', אבל כבר יותר גדול יודע שהם יהודים, ובעל כורחך יום אחד ידע מזה, וא"כ כבר מגיל קטן ראוי לתת לו את המבט הנכון,

פשוט לרחם עליהם, להביע לילד את המסכנות שלהם, שאינם מכירים בבורא ובתורתו, שהם עוד לא זכו לאור הגדול והמתוק שיש בתורה וקיום המצוות, ולישא עמו תפילה קצרה שישובו בתשובה שלמה לפניו.
 
באמת בעיה, איך אתה באמת נעזר ב"אויב ד'"
האם לגיטימי בכלל להיעזר באויב ד'?!
מי התיר לך זאת?!
לרופא אתאיסט גם אסור ללכת? דבר מינות בא לידי והנאני? מישהו שברור לך ששנה ופירש?
יסלח לי מר, הפעלת פה מיניפולציה כשאני שאלתי שאלה אמיתית.
אמנם ברור ופשוט לכל בר דעה,
שרוב רובם של החילונים בא"י אינם ח"ו אויבי ד'!!!
גם אם הם לא תינוקות שנשבו, לכה"פ הם מומרים לתאבון,
לידיעתך הפוסקים סבורים אחרת ממך לענין הלכה, וכבר דובר מזה במקומות אחרים בפורום.
הם לא אויבים לד', צא וראה במדרשות לב לאחים, את רבים רבים מהם שמגיעים לשמוע שיעור תורה, גם מחללי שבת וחייבי כריתות,
לא חינכו אותם למשמעת עצמית, לא חינכו אותם שמה שבורא עולם אומר מחייב, הם הורגלו לעשות מה שבא להם, ושינוי ההרגלים הוא גדול וקשה להם,
אני מסכים איתך בהרבה מקרים ושכל מקרה לגופו.
ובכל אופן לא זאת היתה שאלתי, השאלה היתה איך נותנים לילד להבין כזה דבר? האם ראוי לומר לו שהרופא התחנך כך והוא מסכן וכו' ואבותיו האכילהו בוסר, ואז הוא מסוגל לחזור על זה בפניו. או לומר משהו אחר.
 
השאלה לא כ"כ מובנת?

אם אדם עשה מעשה אנושי, זה בסדר גם אם הוא חילוני.

אתה לא מתחבר אליו, אלא אומר תודה והולך.
א. במקרה שזה מפגשים רבים קשה לומר תודה וללכת.
ב. בכל מקרה שהוא הילד מנסה להבין מה זה הבריה המשונה הזו.
ג. אני קצת מרגיש מוזר שאני מנסה להסביר את הבעיה שלי, הרי אצל ילדי שיחיו זה קורה המון שנוסעים עם נהג מונית וכדו' ומנסים להבין למה הוא בלי כיפה ועוד.
 
לרופא אתאיסט גם אסור ללכת? דבר מינות בא לידי והנאני? מישהו שברור לך ששנה ופירש?
יסלח לי מר, הפעלת פה מיניפולציה כשאני שאלתי שאלה אמיתית.
כוונתי היתה להעמיד לך מראה, שאם אתה היית מתייחס אליהם באמת כאויבי ד', לא היית הולך אליהם, כמו שלא תלך לרופא תומך חמאס גם אם אין לו נשק ביד.
אלא שאתה לא באמת מתייחס אליו כך, אלא אולי חושב שכך צריך להתייחס אליו, א"כ קודם תעבוד על עצמך ואח"כ על ילדך.
אני מסכים איתך בהרבה מקרים ושכל מקרה לגופו.
ובכל אופן לא זאת היתה שאלתי, השאלה היתה איך נותנים לילד להבין כזה דבר? האם ראוי לומר לו שהרופא התחנך כך והוא מסכן וכו' ואבותיו האכילהו בוסר, ואז הוא מסוגל לחזור על זה בפניו. או לומר משהו אחר.
מה אתה עושה כשהילד שלך נפגש אם מוגבל כזה או אחר, אתה חושש שהוא יגיד לו אם תתן לו תחושות של רחמים?
ילד בלי טאקט זה בעיה רחבה יותר.
 
א. במקרה שזה מפגשים רבים קשה לומר תודה וללכת.
ב. בכל מקרה שהוא הילד מנסה להבין מה זה הבריה המשונה הזו.
ג. אני קצת מרגיש מוזר שאני מנסה להסביר את הבעיה שלי, הרי אצל ילדי שיחיו זה קורה המון שנוסעים עם נהג מונית וכדו' ומנסים להבין למה הוא בלי כיפה ועוד.
א. אם הוא מטפל ברמה טובה, מה הוא שונה מהגוי שעושה את שלו והולך. זה לא אמור להיות אישיו בכלל.
ב. אז אומרים לו שהוא יהודי שרחוק מדרך התורה והמצוות "נישט אונזערע".
ג. לפני שאני שולח את ילדיי עם כל אחד, גם עם היימישע דרייבר, אני אומר להם שלא כל הנוצץ זהב. ובפרט שקרו מקרים.
 
א. אם הוא מטפל ברמה טובה, מה הוא שונה מהגוי שעושה את שלו והולך. זה לא אמור להיות אישיו בכלל.
נראה לי שזו הנקודה. הרב @פנחס ע לא שא שאל על רופא\נהג ערבי כי שם אין קונפליקט, הוא שואל על יהודי שאיננו נוהג כיהודי ושם, יש מורכבות שקשה לבטא אותה אבל היא קיימת, לכה"פ אצל חלק מהילדים ואפילו אצל חלק מהמבוגרים.
 
האמרי חיים מויז'ניץ זי"ע אמר:
צריך להיות טוב לכל אחד אבל לא עם כל אחד.

בד"כ הילד יודע כי הוא רואה איך האבא מתנהג.
אם האבא עושה עסק, אז גם הוא יעשה עסק.
 
במציאות הדברים כיום, רבים מאיתנו יראים ושלמים מתגוררים בערי הפרזות ('מתחרדים' בלע"ז) ומתמודים עם זה יום-יום, ואפילו בערים או שכונות חרדיות לגמרי, עדיין אנו נעזרים בעל כרחינו עם אנשים שלעת עתה עדיין אינם שומרי תו"מ, ונקח את הדוגמא הכי פשוטה שאף אחד לא יכול להתחמק ממנה - רופאים וכדומה.
כך שלהתעלם לגמרי, או למכור 'לאקשי"ן' לא יעבוד.
חייבים למצוא פתרון אמיתי ויעיל.
לענ"ד אפשר לומר לילדים שהם יהודים 'לא טובים' - נישט גוטע, שנעבאך לא יודעים מה זה נקרא שבת, ומה זה נקרא לימוד התורה הקדושה, מה זה שופר וד' מינים, וכן הלאה על זה הדרך - להתאים ולהטעים לתקופה ולמצב. ולהוסף תפילה בשפה המדוברת, או אפילו קאפיטל תהלים, שיחזרו בתשובה שלימה, ושיבוא משיח צדקינו, במהרה בימינו, אמן.
 
ילד כבן חמש שנפגש בחילוני שמגיש עזרה או שכן וכדו' הוא לא באמת יכול להכיל שאנו נעזרים באדם אויב ה', מה צריך לומר לו, האם מותר להצדיק, האם כדאי לומר דברים שיכולים לגרום לו לחזור עליהם באוזני אותו אחד ולגרום לאיבה. איך מצד שני נגרום לו לחשוב שזה לא לגיטמי בכלל? מקווה שהקונפליקט ברור. מה עושים?
קודם כל צריך להדגיש, בגיל כזה, ואף מאוחר יותר, אין בכלל הבנה של שטחים אפורים, ההבנה מצוצמת לשחור ולבן בלבד, שני קצוות, באמצע אין כלום,
לכן על מנת שלא להגיע למצד שילד מעריך שאדם שאינו שומר תומ''צ, צריך להדגיש את החסרון,
עד לגיל בו הוא יוכל לפתח הבנה מחלקת, כלומר, אני אכן מעריך אותו על דבר מסוים, אבל בז לו בדבר אחר.

רק שהגישה החינוכית הזאת לוקה בחסר, כי אם ילד לומד לשנוא מישהו, זה גם לא נגמר טוב,
כאן בא הפתרון שבינתיים עובד מצויין,
רחמים.
מסיבירם לילד שאנחנו מרחמים על המיסכן שלא יודע שצריך ללכת עם כיפה, ובאינסטיקט ילדותי הוא יודע שאם הוא מרחם עליו, אז לא שווה להיות כמוהו..

כמובן הגישה הדיכוטמית הזאת מתאימה עד להתבגרות בלבד, אבל כמובן שישנם אנשים שהפסיקו לגדול בגיל שש...
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון