ילד כבן חמש שנפגש בחילוני שמגיש עזרה או שכן וכדו' הוא לא באמת יכול להכיל שאנו נעזרים באדם אויב ה', מה צריך לומר לו, האם מותר להצדיק, האם כדאי לומר דברים שיכולים לגרום לו לחזור עליהם באוזני אותו אחד ולגרום לאיבה. איך מצד שני נגרום לו לחשוב שזה לא לגיטמי בכלל? מקווה שהקונפליקט ברור. מה עושים?
קודם כל צריך להדגיש, בגיל כזה, ואף מאוחר יותר, אין בכלל הבנה של שטחים אפורים, ההבנה מצוצמת לשחור ולבן בלבד, שני קצוות, באמצע אין כלום,
לכן על מנת שלא להגיע למצד שילד מעריך שאדם שאינו שומר תומ''צ, צריך להדגיש את החסרון,
עד לגיל בו הוא יוכל לפתח הבנה מחלקת, כלומר, אני אכן מעריך אותו על דבר מסוים, אבל בז לו בדבר אחר.
רק שהגישה החינוכית הזאת לוקה בחסר, כי אם ילד לומד לשנוא מישהו, זה גם לא נגמר טוב,
כאן בא הפתרון שבינתיים עובד מצויין,
רחמים.
מסיבירם לילד שאנחנו מרחמים על המיסכן שלא יודע שצריך ללכת עם כיפה, ובאינסטיקט ילדותי הוא יודע שאם הוא מרחם עליו, אז לא שווה להיות כמוהו..
כמובן הגישה הדיכוטמית הזאת מתאימה עד להתבגרות בלבד, אבל כמובן שישנם אנשים שהפסיקו לגדול בגיל שש...