חידה בהלכה - ייהרג ואל יעבור שלא מג' עבירות? | אוצר החידות חידה בהלכה - ייהרג ואל יעבור שלא מג' עבירות? | אוצר החידות
פִּתָרוֹן
יש מהראשונים שסוברים שלא אמרו שבצנעה בשאר עבירות יעבור ואל ייהרג אלא כשהגוי עושה להנאת עצמו, אבל כשמתכוין להעבירו על הדת, הרי זה ייהרג ואל יעבור (סמ"ק ג; מרדכי סנהדרין תשיט)
יש אופנים של סברת ''מאי חזית דמי דהאי'' שאין בזה איסור רציחה כגון מצמצם וכמדומה דגם בכה''ג אומרים יהרג ולא יהרוג,
[אולי יש ע''ז חזו''א והגר''ח].
והרב @נדיב לב אתה יכול לפתוח איתי שיחה בפרטית
 
יש אופנים של סברת ''מאי חזית דמי דהאי'' שאין בזה איסור רציחה כגון מצמצם וכמדומה דגם בכה''ג אומרים יהרג ולא יהרוג,
[אולי יש ע''ז חזו''א והגר''ח].
והרב @נדיב לב אתה יכול לפתוח איתי שיחה בפרטית
החידה עוסקת באיסורים שאין להם זיקה לג' עבירות.
 
איתא בחז"ל (כתובות סז: ברכות מג:) "נוח לו לאדם להפיל עצמו בכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים", ויש אומרים שהוא כפשוטו, דצריך ליהרג ולא לעבור להלבין פני חבירו, וכדחזינן בתמר.
 
איתא בחז"ל (כתובות סז: ברכות מג:) "נוח לו לאדם להפיל עצמו בכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים", ויש אומרים שהוא כפשוטו, דצריך ליהרג ולא לעבור להלבין פני חבירו, וכדחזינן בתמר.
ושואלים ע''ז לפי הצד שיש רודף גם על שליח בי''ד ביודע שטעה,
 
להתרפאות מן המינים -
גמ' ע"ז כ"ז:
"לא ישא ויתן אדם עם המינין ואין מתרפאין מהן אפילו לחיי שעה מעשה בבן דמא בן אחותו של ר' ישמעאל שהכישו נחש ובא יעקב איש כפר סכניא לרפאותו ולא הניחו ר' ישמעאל וא"ל ר' ישמעאל אחי הנח לו וארפא ממנו ואני אביא מקרא מן התורה שהוא מותר ולא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו ומת קרא עליו ר' ישמעאל אשריך בן דמא שגופך טהור ויצתה נשמתך בטהרה ולא עברת על דברי חביריך שהיו אומרים (קהלת י, ח) ופורץ גדר ישכנו נחש שאני מינות דמשכא דאתי למימשך בתרייהו"
וע"פ הגמ' הנ"ל, לכאורה תמיד לעבור על דברי חכמים (עכ"פ אליבא דר"י) הוא ביהרג ואל יעבור.
וה"נ מצינו בר"ע בעניין נטילת ידים, בגמ' עירובין כ"א:
"תנו רבנן, מעשה ברבי עקיבא שהיה חבוש בבית האסורין, והיה רבי יהושע הגרסי משרתו, בכל יום ויום היו מכניסין לו מים במדה. יום אחד מצאו שומר בית האסורין, אמר לו, היום מימך מרובין, שמא לחתור בית האסורין אתה צריך, שפך חציין ונתן לו חציין. כשבא אצל רבי עקיבא, אמר לו, יהושע אין אתה יודע שזקן אני וחיי תלויין בחייך, סח לו כל אותו המאורע, אמר לו, תן לי מים שאטול ידי, אמר לו לשתות אין מגיעין ליטול ידיך מגיעין. אמר לו, מה אעשה שחייבים עליהן מיתה, מוטב אמות מיתת עצמי ולא אעבור על דעת חבירי וכו'"
 
כסף משנה הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה ד
"כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו. סובר רבינו שכשאמרו בגמרא יעבור ואל יהרג פירוש צריך לעבור כדי שלא יהרג. אבל שלמים וכן רבים סוברים דאם נהרג ולא עבר צדקה תחשב לו. ונראה שמפרשים יעבור ואל יהרג הרשות בידו לעבור כדי שלא יהרג. וכתב בנימוקי יוסף דאפילו לפי סברת רבינו אם הוא אדם גדול וחסיד ירא שמים ורואה שהדור פרוץ בכך רשאי לקדש את השם ולמסור עצמו אפילו על מצוה קלה כדי שיראו העם ולמדו ליראה את השם ולאהבו בכל לבם".
 
אכתוב רמז קטן שיפטור אותי מלהגיב בנפרד לכל אחד מהרעיונות המבריקים שכתבו כאן החברים ומסתמא עוד היו כותבים. שני ציפורים במכה אחת....

לא מדובר באיסור ייחודי. זה יכול להיות כל עבירה!
ולא אמנע טוב מהפצחנים התורניים אז אחדד עוד קצת. החיוב למס"נ לא תלוי בסוג העבירה, אלא במטרת העבירה.
 
יש מהראשונים שסוברים שלא אמרו שבצנעה בשאר עבירות יעבור ואל ייהרג אלא כשהגוי עושה להנאת עצמו, אבל כשמתכוין להעבירו על הדת, הרי זה ייהרג ואל יעבור (סמ"ק ג; מרדכי סנהדרין תשיט)
 
פִּתָרוֹן

הודעות מומלצות

רבי יהודה כהנא הלר (ט"ז בכסלו...​

משתמשים שצופים באשכול הזה

  • חזור
    חלק עליון