ילדים בפתח האולם (1 צופה)

[התורה]

וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ לַמַּחֲנֶה (שמות לג, ז). מִכָּאן לִמְבַקֵּש פְּנֵי זָקֵן כִּמְקַבֵּל פְּנֵי שְׁכִינָה (רש"י)

בדברי רש"י אלו למדנו על החשיבות והמעלה הנשגבה שיש בקבלת פניהם של זקני וחכמי ישראל, גדולי תורה ועמליה, עד כדי כך שההולך אליהם, לראותם ולקבל פניהם, נחשב כמקבל פני השכינה! ואכן כך נהגו יראי ה' מדור לדור, ללכת עם בניהם עמם, לשחר את פניהם של זקני וגדולי התורה, להתבשם מקדושתם וליהנות מזיו אורם.

בעת שביקר הגאון הגדול רבי אהרון קוטלר זצ"ל בארץ הקודש, התקיימה אסיפה רבתית בה השתתפו הרבה רבנים וגדולי תורה. היו כמה ילדים שהתגודדו בפתח האולם במטרה לחזות בזיו פניהם, אולם שומר הפתח לא הניח להם להיכנס בשום פנים ואופן.

בתוך כך נעצר רכב בפתח האולם, וממנו יצא הגאון החסיד ר' יצחק מאיר הכהן לוין זצ"ל, חתן האמרי-אמת מגור זי"ע. ניגשו אליו הילדים ושאלוהו אם יוכל להכניסם עמו, כי חשקה נפשם לראות פני גדולי תורה. ניגש רבי יצחק מאיר אל השומר ואמר לו בלהט: 'אם יש בילדים שאיפה כה טהורה, יש להניחם להיכנס!' השומר, התעקש שהכניסה היא רק למוזמנים ואין להפר את הסדר, אך רבי יצחק מאיר הבטיח לילדים: 'אני לא נכנס בלעדיכם! איני נכנס לאסיפה שבה אין מכניסים ילדים שכל מבוקשם לראות פני גדולי הדור!' לא נותרה ברירה אלא להזעיק את מארגני המעמד שניאותו לדרישתו, ובכך זכה וזיכה את הילדים בראיית פני חכמי ישראל.
תורה שבכתב​