יסודותיהם של משפטי הממון חלק א' - סדרת מאמרים | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 2 יסודותיהם של משפטי הממון חלק א' - סדרת מאמרים | בית המדרש – דיונים תורניים| דף 2
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.
רק אוסיף לתשומת ליבו של הרב @פסיק פומיה שליט"א.
שהנה לפי דבריו צריך ביאור רב מדוע גרמא בנזקין פטור, דהנה סוף כל סוף התביעה מבוססת על מה שנפגמה בעלותו ושיש לו סיבה מעיקרא שימנע נזק זה ובכלל זה מוטל על המזיק חיוב לתקן, ובמה נגרע מזיק בידיים מאשר גרמא בנזקין, וכי מדוע אמור לשנות לו האם המעשה רק גרם לנזק או שהוא ממש פעל באופן ישיר את הנזק, הרי אחרי הכל התביעה על המזיק היא מטעם שיש לו סיבה שיתמלא חסרונו (וכפשנ"ת וכבר הארכתי בענין במאמר 'בעלות והמסתעף דזהו חלק ממשפטי וזכותי הבעלות).
וכן, לדבריו צריך ביאור רב בהאי הלכתא רבתא ששנינו בגיטין (נג) שכל המזיק בהיזק שאיננו ניכר הרי הוא פטור מלשלם, וידוע טעמיה משום שחסר בסיבת החיוב שהרי אין בפגיעה כזו שום פגיעה במהות החפץ (וכבר כתב הרמב"ם דבעינן שינוי בצורת החפץ ממש) ולכאורה לטעמיהו שיש איזה שהיא זכאות דינית המעמידה לו את כל זכויותיו מדוע אם ההיזק הוא לא ניכר פוקעת לפתע הזכאות הדינית?!
הרי סוף כל סוף נגרעו ממנו שימושיו.
ורק לדברי שזהו ענין משפטי אפשר ליישב ובעזהי"ת אם כב' מעונין אאריך בהמשך מדוע.
אני בעז''ה הולך להעלות ביום-יומים הקרובים מאמר הנוגע ביסודי הדברים ויתבאר שפיר בס''ד
 
לאחר עיון מעמיק בדברים.
הגעתי למסקנא שישנה מחלוקת ממש מהותית (ולא כל כך ניתנת לפתרון על די ראיות והוכחות) ביני לבין הרב @פסיק פומיה שליט"א.
בעוד אני טוען שכל הדינים כעין גזילה ונזיקין מבוססים על הרעיון המשפטי, שלאדם שייכים לא רק מה ש'ישנו בידו' אלא כל מה ש'צריך להיות בידו' והיינו כל הזכויות והתביעות הבאות מצד עצם בעלותו (דהנה יחס התורה לבעלות הוא עצם עובדת הבעלות, אני יכול להביא לכך ראיות, באם הציבור יהא מעונין).

ואילו לשיטת הרב הכותב הנ"ל זה הולך בדיוק הפוך!
דהרעיון המשפטי מבוסס על השליטה הטכנית (זה חידוש עצום בבחינתי) ולכך פסק הגר"ש שקאפ שכאשר האדם מוחזק נותנים לו את הממון, והיינו טעמא שלפי משפטי ההכרה והשכל בממונות, הממון אמור להיות אצל מי ששולט בו באופן טכני, אבל חידשה התורה זכאות נוספת שאינה פועלת רק מעצם המצב הטכני, אלא זכאות דינית המעמידה לאדם את בעלותו בעצם הקביעה שזהו דין הממון, ולכך מי שגוזל או מזיק את הבעלים, הבעלים יכול לתבוע אותו מכוח הזכאות הדינית שקיבל מהתורה.

אשמח אם כ"ת יעלה וריאציות נוספות שיוכיחו כאחד מהצדדים.

ואדרבה, שיבוא מאן דהו להכריע בינינו (כדין 'יבוא השלישי ויכריע בינהם').
 
ולכך פסק הגר"ש שקאפ שכאשר האדם מוחזק נותנים לו את הממון, והיינו טעמא שלפי משפטי ההכרה והשכל בממונות, הממון אמור להיות אצל מי ששולט בו באופן טכני,
לא בתור הגיון ונתינת סדר בעולם אלא כמשהו משפטי מוחלט שמחוייב, ומשום כך אני לא מקבל את המשפט ''ההכרה והשכל בממונות''.
 
קודם כל, זוהי לא נוסחא שלי, זה נוסחא של הגרש"ש בעצמו, ומלבד זאת, כפי שנאמר במאמר גם אני אינני מקבל את כל המהלך הזה (שהמשפט 'יוצר' בעלויות ומתפיס אנשים מסוימים בממון, אלא פשיטא שהוא רק נותן לצד הנגדי זכויות ותביעות וכפשנ"ת שם).
כמשהו משפטי מוחלט שמחוייב
מדהים!
אינני יודע בדיוק למה התכוונת, אבל מסתמא התכוונת לדברים שכתבתי באשכול שפתחתי ממש בשעה האחרונה (ביסוד השומרים, הגזלנים, והמוחזקים) עיין שם ותרווה נחת.
 
נערך לאחרונה:
הרב @דבר היושר נראה לי שאזדקק לכתוב ג''כ מאמר בנושא להעמיד את דעתי בצורה סדורה ומבוססת ולא רק כתגובות קצרות על דבריך הנפלאים. בכל מקרה ייש''כ עצום על המאמר הנפלא אתה פותח את כל הנושאים בצורה עמוקה מתומצתת ומדהימה ממש התחברתי תמשיך להוציא חומר.

אני בודק אחת ליומיים האם העלת את המאמר המדובר לפורום!
 
סטָטוּס
סגור לתגובות נוספות.

הודעות מומלצות

מתוך ה'מגדלות מרקחים':...​

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון