יסודות התורה במשנתו של הגאון המופלא ר' יוסף שרייבר שליט"א

[גלגולים]

@AI אוצר תוכל לסכם את האשכול?

 

[חפץ בחיים]

האם מישהו מתלמידי הגרחי"ש יכול לבאר לי קטע זאת על נכון נמצא בספרו בית היין עמוד ע"א בענין קידושי חוץ אות נ"ט בזה"ל "דהנה גם דיני הקנינים ענינם הדין הקובע שלו יהיה החפץ ולא ילקח ממנו אבל כדי להחילם על החפץ הרי צריך הוא לאיזה כח תביעת הענין בו ואילו היתה הדעת בלבד דיה בדיני הקנינים עדיין ל"ה בזה סיבה שהגומר בדעתו שכל חפצי הפקר בעולם יהיו לו שיוכל להחיל דין זה על החפץ וע"כ בעינן שתקדם לזה איזו תפיסה בחפץ אשר בה כבר דין מסוים הקובע לו כח העמדת החפץ לעצמו והיינו שכבר זכאי הוא בתפיסתו לעצם עיכובו של החפץ לקבוע בו שלא ילקח ממנו"והנה אין זכאותו זו קובעת דין הנהגה לעצמה ואין היא אלא משפט ממשפטי הקנינים אשר קובע לו כח הקנין דהיינו הכח לקבוע מניעת ההלקחות בקביעת הקנין ובעשיית דיני שלו בממון וענין דיני שלו הוא כבר עצם התביעה התמידית במשפטי ממון בגוף החפץ לחייב האחרים במניעת ההלקחות והיא תביעת הנהגה ממש אשר בה כבר נתפסו עיקרי דיני הממון ונצטווינו על קיומם בכל משפטי הממון ואמנם קביעת הדינים על האחרים על כרחך מתאחדת היא עם תפיסתו בחפץ לקיימה לאותה תפיסה כדין תמידי וכדין הקובע את קיומו ואת הנהגתו ומכוחו קיימים לעולם דיני השלו"

לחץ כדי לכווץ...

אינני מתלמידיו, אך נתחככתי בבית מדרשו ואפרוש הבנתי
כאש אנו עסוקים בסוגיות משפטיות אינני עסוקים בתוכנם של דברים עד שנאמר כי תוכנו של חפץ זה הוא להיות של פלוני והרי זה כאחד מגבולותיו הפיזיים אלא רק מצד הדין הראוי בחפץ להתקיים בו מצד המשפט.
אמנם בכדי לחדש בחפץ מסויים ששיך כרגע לפלוני, דין שהוא ראוי להתקיים אצל אחר מוכרחים אנו לתביעה מוקדמת מצד אותו הפלוני שהחפץ יעמוד לרשותו. אותה תביעה אין בה אלא דין תורה ואין בה קיום תוכן משפטי לקביעת בעלות ממונית, אך היא מהווה עילה שהמשפט הממוני יקבע באותו הממון זכות ממונית להתובע.
וכיון שכן אין די בעצם קביעת הדעת שרוצה האדם בממונו שלו בכדי שלא יקחוהו ממנו אלא בעינן שתקדפ לזה תפיסה שיש בה משמעות ועילה ממונית כנ"ל.
וזוהי כונת הרב, שמעשה הקנין כשלעצמו אין בותוכן קנייני כי אם הקדמת תפיסה המחייבת את משפט הממון לחול מצד תוכנו בחפץ הנקנה או המוחזק, וזוהי התאחדות תפיסת הלחפץ המציאותית (היינו מצד עצם ההחזקה, גם אם היא דינית) יחד עם חלות משפט הממון בו.
ומה שציטט מר מדברי מור"ו הגר"י הילדסהיימר -

"וכשנעיין בדבר נראה דאותה זכות הקיימת בשעת משיכה שלא יגזלו ממנו ממון המשוך בידו הוי זכות שאף לאחר המשיכה יוסיף הממון להיות בידו

לחץ כדי לכווץ...

אין ענינו לכאן, אלא שהוא עסק לבאר שכל משך החזקת הממון יונקת את כוחה מכח אותו מעשה קנין ראשוני שנעשה עבור כל רגע ורגע מזכות הממון ובא בדבריו אלו לאפוקי מאותם החושבים שקניין הוא עניין מתמשך שעצם החזקה וקניין בדבר כרגע מחייב את המשכו בהמשך ככח האינרציה.
ע"כ לענ"ד.