יסוד הברית בזוגיות - "ודבק באשתו" האחדות והאמון (1 צופה)

[נדיב לב]

נקודה עמוקה שהתחדשה לי (ולנו"ב) בפרשת בראשית - פרשת הבריאה.

הפסוק אומר: "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד".
לכאורה זה איננו תיאור מציאות של אדם הראשון, לאדם וחווה לא היה אבא ואמא. בהכרח המסקנה הנלמדת מכאן, שזו הנחייה לכלל הדורות. והתורה משתמשת בסיפור אדם וחווה - כדי להניח יסודות להתנהגות אנושית נכונה בין בני הזוג. יסוד הברית בזוגיות הוא "ודבק באשתו", האחדות והאמון.

יסוד זה יש ללמוד גם מהפסוקים הבאים.
וַיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם עֲרוּמִּים הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ וְלֹא יִתְבּשָׁשׁוּ
וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְדֹוָד אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן:

שימו לב להבדל בין אדם וחווה שנאמר "וַיִּהְיוּ" (לשון עתיד, אך במשמעות הווה מתמשך) לבין "וְהַנָּחָשׁ הָיָה" (עבר, אך עם משמעות רומזת לעתיד)
התורה באה ללמד אותנו על מצבים מתמשכים. האדם והאישה נמצאים בתהליך מתמיד של "וַיִּהְיוּ", הפיכה ל"בשר אחד", כלומר, בנייה משותפת, ייחודית, ברית אמת, בעוד שהנחש, "היה ערום", מייצג תהליך אחר, של פיתוי, תחכום, והסתרת אמת, סמל לפירוק הברית באמצעות פיתוי וערעור האמון.

 

[בקלם]

שים לב שבפסו' הקודם שהבאת כתוב "והיו לבשר אחד" משמע לשון עבר כמו הנחש...
ובפשטו' הענין מוסב ע"כ שהנחש היה רק פעם ערום אך לאחר קללתו נפסק ענין זה, ואדם וחוה התנהגו בצורה שאמורה לבייש ואפ"ה לא התביישו

 

[נדיב לב]

שים לב שבפסו' הקודם שהבאת כתוב "והיו לבשר אחד" משמע לשון עבר כמו הנחש...

לחץ כדי לכווץ...

אכן שמתי לב. אבל שים לב גם אתה להבדל הפשוט. והיו לבשר אחד בא לאחר שכתב על כן וכו', ואז מתאר באותו הזמן, והיו לבשר אחד. כלומר לא רק כתיאור של העבר, אלא גם כהצהרה על העתיד (שבזה הוא עוסק, ועל כן וגו') לגבי ייעודם, משא"כ לגבי הנחש.

ובפשטו' הענין מוסב ע"כ שהנחש היה רק פעם ערום אך לאחר קללתו נפסק ענין זה, ואדם וחוה התנהגו בצורה שאמורה לבייש ואפ"ה לא התביישו

לחץ כדי לכווץ...

יישר כח על הפשט הנוסף.

 

[בקלם]

אתה צודק, אך נשמע קצתלא הגיוני להעמיד את הפסו' של "והיו שניהם ערומים ולא התבוששו" כמשהו עתידי כאשר זהו עיקר הענין אשר נשתנה בחטא אדה"ר, וזאת היא התוצאה הישירה של החטא שמתוארת בתורה -עוד לפני הקללות,
וע"כ נרא' הרבה יותר פשוט להעמיד שהתורה רק באה להדגיש את הקשר בין האיש לאשתו כמשהו עקרוני שהיה כבר אז שהבעל והאשה אינם קשורים לאבא ואמא, וה"ה שימשיך הדבר גם לעתיד, אך לא את זה באה התורה להדגיש.

 

[בקלם]

לי (ולנו"ב)

לחץ כדי לכווץ...

אגב, יפה מאד! מעורר התפעלות...

 

[נדיב לב]

אתה צודק, אך נשמע קצתלא הגיוני להעמיד את הפסו' של "והיו שניהם ערומים ולא התבוששו" כמשהו עתידי כאשר זהו עיקר הענין אשר נשתנה בחטא אדה"ר, וזאת היא התוצאה הישירה של החטא שמתוארת בתורה -עוד לפני הקללות,

לחץ כדי לכווץ...

ולכן בשלב הראשון העמדתי את פרשת הבריאה כהנחיה לדורות, וכמו שמורה הפסוק על כן וגו'. וממילא אם נקבל שיש דברים בגו, שהתורה משתמשת בסיפור אדם וחווה להשתית את יסודות הבית היהודי בכלל הדורות, יהיה אפשר לדייק מהלשון ויהיו לעומת והיה.
בכל מקרה לא כתבתי שזה הפשט היחיד. והתורה נדרשת בשבעים פנים.

 

[בקלם]

כן, אך התכוונתי לומר הפוך, שהתורה מביאה את העתיד כמשל למה שהיה אז, ולא את מה שהיה כהוראה למה שיהיה...

 

[נדיב לב]

אגב, יפה מאד! מעורר התפעלות...

לחץ כדי לכווץ...

תודה. הסתפקתי אם באישה יש לומר דבר בשם אומרו, אמנם ראה כאן מה שהרחיבו החברים מפי ספרים וסופרים.

כן, אך התכוונתי לומר הפוך, שהתורה מביאה את העתיד כמשל למה שהיה אז, ולא את מה שהיה כהוראה למה שיהיה...

לחץ כדי לכווץ...

אני מבין. ובכל זאת אני חושב לפרש בכיון שונה, וכפי שהסברתי.