סוכות, שמח"ת ושמ"ע הטעם שנשים לא מברכות לישב בסוכה ובעיקר יסוד מצות סוכה (8 צופים)

[נדיב לב]

בספר ישועות יעקב סימן תר"מ ס"ק א' כתב דבמקומו נוהגות נשים שלא לברך בסוכה אבל על לולב מברכין עיין שם.
ובספר חתן סופר או"ח שער הגדילים והכלאים פרק כג הביא עדות אמו בתו של החתם סופר שמעולם לא ראתה בבית אביה שבירכו נשים ברכת לישב בסוכה. ועיי"ע בספר מנהגי חת"ס פ"ח יא שכל בניו ובנותיו וכלותיו אכלו עמו בסוכה כל ימי החג.

וצ"ב מאי שנא לולב מסוכה. וכמו כן יש להעיר מאי שנא סוכה משופר.
ובספר חתן סופר שם כתב לבאר הטעם שלא נהגו לברך לישב בסוכה על פי האגור (הובא ברמ"א סימן יז סעיף ב' וראה בט"ז שם) שנשים לא יברכו על ציצית משום שאינו חובת גברא, אלא דאם יש לו בגד ד'כנפות חייב בציצית ולכן לא יכנסו נשים במצוה זו. וכמו כן בסוכה מלבד הלילה הראשון ליכא חיוב אלא שאם רוצה לאכול הרי הוא צריך לאכול בסוכה משום הכי לא הנהיגו בנשים לברך לישב בסוכה עיין שם. (וגם לגבי שינה אף דקיי"ל אין אדם יכול לעמוד יותר מג' ימים. אמנם אינו מחויב בעצם השינה, אלא דאם בא לישון צריך סוכה).

אמנם חשבתי כעת ליישב על פי מה שיש לחקור בעיקר יסוד מצות סוכה, אם יסוד המצוה לדור בסוכה, ואכילה שתיה ושינה הוו רק אופני הדירה, ואם כן אין שום קיום מצוה פרטי בגוף האכילה וכו', אלא דכולהו הוו קיום הדירה בסוכה. והיינו דעיקר מצות סוכה היא שתהיה הסוכה דירתו שיהיה דר בה וישתמש בה כדירתו וכמש"כ הרמב"ם פ"ו מהלכות סוכה ה"ה כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים כיצד כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה וכו' עיין שם.
או דנימא מלבד עיקר מצוות דירה בסוכה יש עוד קיום מצוה פרטית כשאוכל ושותה או ישן בסוכה ונמצא דמקיים באכילתו וכו' גם עיקר מצות דירה וגם קיום פרטי דאכילה ושתיה ושינה בסוכה.

ולפי הצד הראשון יש לבאר הטעם שנשים לא מברכות אשר קדשנו וציונו לישב בסוכה מכיון וקיום מצוות ישיבת סוכה כוללת כמה אופנים וחיובים, וככל שאינו מקיים אלא מצות אכילה בלי לישן או שפעמים אוכלת בסוכה ופעמים בבית ממילא חסר בשם דיור בסוכה דעיקר מצות סוכה היא שתהיה הסוכה דירתו שיהיה דר בה וישתמש בה כדירתו וכאמור, משא"כ במצוות לולב ושופר שיסוד המצוה לא נפרט לפרטים.

 

[שקלא וטריא]

בספר ישועות יעקב סימן תר"מ ס"ק א' כתב דבמקומו נוהגות נשים שלא לברך בסוכה אבל על לולב מברכין עיין שם.
ובספר חתן סופר או"ח שער הגדילים והכלאים פרק כג הביא עדות אמו בתו של החתם סופר שמעולם לא ראתה בבית אביה שבירכו נשים ברכת לישב בסוכה. ועיי"ע בספר מנהגי חת"ס פ"ח יא שכל בניו ובנותיו וכלותיו אכלו עמו בסוכה כל ימי החג.

וצ"ב מאי שנא לולב מסוכה. וכמו כן יש להעיר מאי שנא סוכה משופר.
ובספר חתן סופר שם כתב לבאר הטעם שלא נהגו לברך לישב בסוכה על פי האגור (הובא ברמ"א סימן יז סעיף ב' וראה בט"ז שם) שנשים לא יברכו על ציצית משום שאינו חובת גברא, אלא דאם יש לו בגד ד'כנפות חייב בציצית ולכן לא יכנסו נשים במצוה זו. וכמו כן בסוכה מלבד הלילה הראשון ליכא חיוב אלא שאם רוצה לאכול הרי הוא צריך לאכול בסוכה משום הכי לא הנהיגו בנשים לברך לישב בסוכה עיין שם. (וגם לגבי שינה אף דקיי"ל אין אדם יכול לעמוד יותר מג' ימים. אמנם אינו מחויב בעצם השינה, אלא דאם בא לישון צריך סוכה).

אמנם חשבתי כעת ליישב על פי מה שיש לחקור בעיקר יסוד מצות סוכה, אם יסוד המצוה לדור בסוכה, ואכילה שתיה ושינה הוו רק אופני הדירה, ואם כן אין שום קיום מצוה פרטי בגוף האכילה וכו', אלא דכולהו הוו קיום הדירה בסוכה. והיינו דעיקר מצות סוכה היא שתהיה הסוכה דירתו שיהיה דר בה וישתמש בה כדירתו וכמש"כ הרמב"ם פ"ו מהלכות סוכה ה"ה כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים כיצד כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה וכו' עיין שם.
או דנימא מלבד עיקר מצוות דירה בסוכה יש עוד קיום מצוה פרטית כשאוכל ושותה או ישן בסוכה ונמצא דמקיים באכילתו וכו' גם עיקר מצות דירה וגם קיום פרטי דאכילה ושתיה ושינה בסוכה.

ולפי הצד הראשון יש לבאר הטעם שנשים לא מברכות אשר קדשנו וציונו לישב בסוכה מכיון וקיום מצוות ישיבת סוכה כוללת כמה אופנים וחיובים, וככל שאינו מקיים אלא מצות אכילה בלי לישן או שפעמים אוכלת בסוכה ופעמים בבית ממילא חסר בשם דיור בסוכה דעיקר מצות סוכה היא שתהיה הסוכה דירתו שיהיה דר בה וישתמש בה כדירתו וכאמור, משא"כ במצוות לולב ושופר שיסוד המצוה לא נפרט לפרטים.

לחץ כדי לכווץ...

הגרש"ז אוירבעך פסק דלא תברכנה , וחידש לחלק בין לולב לבין סוכה, דבלולב הסיבה שנהגו לברך היא דכיוון שקיבלה עליה המצווה תברך. (ואכמ"ל "אינו מצווה וכו'..)
משא"כ סוכה , דברוב מוחלט של המקרים הא דיושבת (או יושנת) בסוכה אין זה משום שרוצה לקיים מצוות סוכה, אלא משום דשם מקום הסעודה, דלו יצוייר שבעלה יהיה חולה ומצטער ויאכל בבית, ברור דלא תאכל בסוכה. וע"כ אין היא יושבת משום מצוות סוכה

 

[מבקש תורה]

אמנם חשבתי כעת ליישב על פי מה שיש לחקור בעיקר יסוד מצות סוכה, אם יסוד המצוה לדור בסוכה, ואכילה שתיה ושינה הוו רק אופני הדירה, ואם כן אין שום קיום מצוה פרטי בגוף האכילה וכו', אלא דכולהו הוו קיום הדירה בסוכה. והיינו דעיקר מצות סוכה היא שתהיה הסוכה דירתו שיהיה דר בה וישתמש בה כדירתו וכמש"כ הרמב"ם פ"ו מהלכות סוכה ה"ה כיצד היא מצות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום ובין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים כיצד כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה וכו' עיין שם.
או דנימא מלבד עיקר מצוות דירה בסוכה יש עוד קיום מצוה פרטית כשאוכל ושותה או ישן בסוכה ונמצא דמקיים באכילתו וכו' גם עיקר מצות דירה וגם קיום פרטי דאכילה ושתיה ושינה בסוכה.

לחץ כדי לכווץ...

ברוך שכיוונתי.
אתמול עלה רעיון זה במוחי הדל.

אמנם לכאורה לא מצאנו דין זה בפוסקים שהמצווה היא דיורין,
אלא המצווה מורכבת מפרטים שצורת עשייתם היא 'כעין תדורו'

אבל בשפ"א סוכה כ"ה שהבאתי כאן כן משמע כצד שכתבת.

 

[שקלא וטריא]

ברוך שכיוונתי.
אתמול עלה רעיון זה במוחי הדל.

אמנם לכאורה לא מצאנו דין זה בפוסקים שהמצווה היא דיורין,
אלא המצווה מורכבת מפרטים שצורת עשייתם היא 'כעין תדורו'

אבל בשפ"א סוכה כ"ה שהבאתי כאן כן משמע כצד שכתבת.

לחץ כדי לכווץ...

למעשה אני חושב שיש חילוק משמעותי בין דבריך לדברי הגרש"ז,
כיוון שיסוד דבריך אינו חדש למעשה, ובד"כ הוא בא בצורת שאלה-
- דאם נגיד כדבריך יקשה, מדוע אדם שמצטער או מכל סיבה אחרת אינו יושן בסוכה (חב"ד..) מדוע יברך? הא אינו דר בשלמות.
ועל שאלה זו כבר נשתברו עשרות קולמוסים.
ומ"מ לכאו' אין להביא ראיה לאשה.
משא"כ לדברי הגרש"ז:
שהסביר באופן אחר לגמרי, שאין הנושא האם מקיימת "דיור" בשלמות וכו'. דגם אם עושה רק חלק (כגון אכילה) גם זה מספיק בעיקרון בכדי לברך.
אך הנושא הוא - דגם את החלק שכן עושה, כלפי האמת אין היא עושה זאת משום מצוות סוכה, אלא משום דשם מקום הדיור של בעלה.
דשם מקום הסעודה וכו'.
שפשוט שאם בעלה יאכל בבית גם היא תאכל בבית, ולא תתעקש לקיים מצוות סוכה.
ומעשים שבכל יום שאיננו רואים נשים בודדות או אלמנות בונות סוכה..

 

[ירא אלקים]

זה חידוש שלא מצינו כן דמי שעכשיו בסוכה באופן ח"פ אינו מברך
וכמדומני דיש כיו"ב במחזור ויטרי או לא' מהראשונים האלו {שבה"ל אולי}

 

[ירא אלקים]

כמ"ש הרב נדיב לב שמעתי או ראיתי מהגר"א וייס

 

[נדיב לב]

כמ"ש הרב נדיב לב שמעתי או ראיתי מהגר"א וייס

לחץ כדי לכווץ...

אשמח מאוד לראות שכיוונתי לרא"ו או כל ת"ח אחר. אם תמצא תעלה.

הגרש"ז אוירבעך פסק דלא תברכנה , וחידש לחלק בין לולב לבין סוכה, דבלולב הסיבה שנהגו לברך היא דכיוון שקיבלה עליה המצווה תברך. (ואכמ"ל "אינו מצווה וכו'..)
משא"כ סוכה , דברוב מוחלט של המקרים הא דיושבת (או יושנת) בסוכה אין זה משום שרוצה לקיים מצוות סוכה, אלא משום דשם מקום הסעודה, דלו יצוייר שבעלה יהיה חולה ומצטער ויאכל בבית, ברור דלא תאכל בסוכה. וע"כ אין היא יושבת משום מצוות סוכה

לחץ כדי לכווץ...

הגרשז"א כותב הסבר אחר ממה שכתבתי. עד כה לא ראיתי מישהו שתירץ בדרך זו. ואדרבה.

זה חידוש שלא מצינו כן דמי שעכשיו בסוכה באופן ח"פ אינו מברך

לחץ כדי לכווץ...

החילוק פשוט. אישה אינה מחויבת בכלל הידורין משא"כ איש שמוטל עליו להפוך את סוכתו לעיקר דירתו ומה שאוכל פעם פה ופעם שם אינו מגרע בחיוב ופשוט.

 

[נדיב לב]

אמנם לכאורה לא מצאנו דין זה בפוסקים שהמצווה היא דיורין,

לחץ כדי לכווץ...

יש לי עוד כמה ראיות שהמצווה היא דיורין. אחד מהם מלשון הר"מ וכן מדינא דחכמי צרפת ופלוגתת הראשונים אם מברכים על כל מעשה בסוכה בלי הפסק. ב"ה אעלה באשכול אחר.

ובכלל אכילה ושתיה וכו' הם אופנים שונים של קיום מצוות סוכה שהרי בתורה כתוב רק בסוכות תשבו, וחז"ל פירשו דכל הדברים הללו הם בכלל תשבו, ולכן ניחא לומר שיסוד המצוה היא דיורין.

 

[נדיב לב]

וכן מדינא דחכמי צרפת ופלוגתת הראשונים אם מברכים על כל מעשה בסוכה בלי הפסק.

לחץ כדי לכווץ...

ברכה על אכילה שינה בלי הפסק - חכמי צרפת

פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.

forum-otzar-hatorah.co.il