מגילה דף ו' ע"א, קיסרי וירושלים, אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן - אל תאמן, ישבו שתיהן - אל תאמן, חרבה קסרי וישבה ירושלים, חרבה ירושלים וישבה קסרי - תאמן, התמורת איל מקשה מדוע הגמ' השתמשה כאן בלשון תאמין ואל תאמין, ולא בלשון ברורה יותר - אמת ושקר? - "דאם יאמר לך כן.. תדע שהוא משקר? ונ"ל כי הגמ' לא רצתה להעמיד את בנ"י שקרנים בצורה בוטה כ"כ, ולכן השתמשה רק במילים "אל תאמן" - יותר עדינות,
