ירושלמי ירושלמי פילאי. שניתן להבינו רק (בנתים) ע"פ ווארט חסידי.

[ממגד שמים]

ירושלמי פרק בתרא דיבמות [דף פו]
נפל לגוב אריות- אין מעידין בו שמת, אולי נס נעשה לו כדניאל בגוב אריות
נפל לכבשן האש- אין מעידין בו שמת, שמא נס נעשה לו כחמו"ע
נפל לשמן רותח - מעידין בו שמת.
וקשיא לי טובא בגווא.
אם תלינן אולי היתה לו זכות תולה, מדוע בשמן ע"ג האש לא חיישינן לנס?ומ"ש נס באש מתולדת האש?
היד ה' תקצר?
מובא מהחידושי הרי"מ, שכל מימות שנבקעו בעולם- אצל אלישע ואצל ר' פנחס בן יאיר היה מכח הנס של קרי"ס שהמשיך נס זה בעולם.
ומעתה הפלא ופלא שהירושלמי בכוונה נקט בכ"פ אולי נעשה לו נס עם דוגמא מסויימת, שהוא המשחיך את צורת הנס הפרטית לעולם.
משאי"כ שמן ע"ג האש לא היה שום נס בכה"ג ואתי שפיר בעזה"י

 

[הצעיר שבחבורה]

ומ"ש נס באש מתולדת האש?​

לחץ כדי לכווץ...

ראה בקרבן העדה שם שפי'
אומר אני שנעשו לו ניסים כחנניה וכו' – כלומר שנפל לאש וברח משם בשום ענין:

של שמן מעידין עליו – שכשאדם נופל לתוכו השמן ניתז על האש ומבעיר יותר ואין היורה נח מרתיחתו ורגליו צומקין ואינו יכול לצאת מתוכו:​

---

וראה בשיירי קרבן שכתב
נפל לכבשן האש אין מעידין עליו. בבבלי גרסי' מעידין עליו. ונראה דלא פליגי דהכא איירי שנפל לתוך מדורה הלכך אין מעידין עליו שמא יצא משם לשעה והבבלי איירי שנפל לתוך כבשן עמוק שאינו יכול לעלות ממנו ובכה"ג ודאי אמרינן שמת דה"ל כאלו ראוהו מת ועיי' בחי' רשב"א. ומ"ש המהרש"א בתו' בד"ה אין מזכירין וכו' והשתא ר"מ דמתני' חולק אברייתא נפל לתוך כבשן אש מעידין עליו ע"ש. דבריו תמוהין למאן קאמר לה לירושלמי ודאי דלא פליג דהא אין מעידין עליו תני בברייתא ואי להבבלי דתנא בברייתא מעידין עליו הא ס"ל דלכ"ע אין מזכירין מעשה נסים ונראה דה"ג בתו' ואינו חולק אברייתא דלעיל וצ"ע:​

 

[ממגד שמים]

ראה בקרבן העדה שם שפי'
אומר אני שנעשו לו ניסים כחנניה וכו' – כלומר שנפל לאש וברח משם בשום ענין:

של שמן מעידין עליו – שכשאדם נופל לתוכו השמן ניתז על האש ומבעיר יותר ואין היורה נח מרתיחתו ורגליו צומקין ואינו יכול לצאת מתוכו:​

---

וראה בשיירי קרבן שכתב
נפל לכבשן האש אין מעידין עליו. בבבלי גרסי' מעידין עליו. ונראה דלא פליגי דהכא איירי שנפל לתוך מדורה הלכך אין מעידין עליו שמא יצא משם לשעה והבבלי איירי שנפל לתוך כבשן עמוק שאינו יכול לעלות ממנו ובכה"ג ודאי אמרינן שמת דה"ל כאלו ראוהו מת ועיי' בחי' רשב"א. ומ"ש המהרש"א בתו' בד"ה אין מזכירין וכו' והשתא ר"מ דמתני' חולק אברייתא נפל לתוך כבשן אש מעידין עליו ע"ש. דבריו תמוהין למאן קאמר לה לירושלמי ודאי דלא פליג דהא אין מעידין עליו תני בברייתא ואי להבבלי דתנא בברייתא מעידין עליו הא ס"ל דלכ"ע אין מזכירין מעשה נסים ונראה דה"ג בתו' ואינו חולק אברייתא דלעיל וצ"ע:​

לחץ כדי לכווץ...

אמ' מפשטות ל' הירושלמי , שצריך להגיע לנעשה לו כחמו"ע נר' קצת שאפילו במדורה גדולה עדיין איכא לספוקי שמא חי הוא.

 

[הצעיר שבחבורה]

שו"מ בקרן אורה (יבמות קכא ב)

אלא וודאי גם לדברי הירושלמי לא חיישינן אלא לנס שנעשה כבר ומידי דתלי בזכותא כמו גוב אריות דאין חי' שולטת במי שהוא שלם במעשיו וכן האש כדאשכחן גבי ר' זירא דהוי בדק נפשיה אבל לחיות במים הוא דבר שהוא נגד טבע הבריאה בכה"ג לכ"ע לא סמכינן אניסא ולבור מלא נחשים ועקרבים נראה דגרסינן בירושלמי ג"כ דמעידין עליו. וכמו שכתב הק"ע שם וצ"ע אמאי לא חיישינן שמא נעשה לו נס כיוסף שניצול מבור מלא נחשים ועקרבים וגם זה אינו נגד הטבע כי אם ישוך הנחש בלא לחש ומצינו כמה דברי זכות דמגני גם מנחשים ועקרבים וצ"ע:​

 

[ממגד שמים]

שו"מ בקרן אורה (יבמות קכא ב)

אלא וודאי גם לדברי הירושלמי לא חיישינן אלא לנס שנעשה כבר ומידי דתלי בזכותא כמו גוב אריות דאין חי' שולטת במי שהוא שלם במעשיו וכן האש כדאשכחן גבי ר' זירא דהוי בדק נפשיה אבל לחיות במים הוא דבר שהוא נגד טבע הבריאה בכה"ג לכ"ע לא סמכינן אניסא ולבור מלא נחשים ועקרבים נראה דגרסינן בירושלמי ג"כ דמעידין עליו. וכמו שכתב הק"ע שם וצ"ע אמאי לא חיישינן שמא נעשה לו נס כיוסף שניצול מבור מלא נחשים ועקרבים וגם זה אינו נגד הטבע כי אם ישוך הנחש בלא לחש ומצינו כמה דברי זכות דמגני גם מנחשים ועקרבים וצ"ע:​

לחץ כדי לכווץ...

חזית איש מהיר במלאכתו ויצא כברק חיצו (אולי לכך נקראת צעיר בחבורה, ע"ש זריזותי' דמר)

 

[יצחק א]

ירושלמי פרק בתרא דיבמות [דף פו]
נפל לגוב אריות- אין מעידין בו שמת, אולי נס נעשה לו כדניאל בגוב אריות
נפל לכבשן האש- אין מעידין בו שמת, שמא נס נעשה לו כחמו"ע
נפל לשמן רותח - מעידין בו שמת.
וקשיא לי טובא בגווא.
אם תלינן אולי היתה לו זכות תולה, מדוע בשמן ע"ג האש לא חיישינן לנס?ומ"ש נס באש מתולדת האש?
היד ה' תקצר?
מובא מהחידושי הרי"מ, שכל מימות שנבקעו בעולם- אצל אלישע ואצל ר' פנחס בן יאיר היה מכח הנס של קרי"ס שהמשיך נס זה בעולם.
ומעתה הפלא ופלא שהירושלמי בכוונה נקט בכ"פ אולי נעשה לו נס עם דוגמא מסויימת, שהוא המשחיך את צורת הנס הפרטית לעולם.
משאי"כ שמן ע"ג האש לא היה שום נס בכה"ג ואתי שפיר בעזה"י

לחץ כדי לכווץ...

ידוע שנחלקו הקדמונים בענין הנס, אם הוא שינוי הטבע וסדרי בראשית, או איזו "תחבולה" בתוך הטבע עצמו,
וקצת נראה מכאן בפשוטו, שהירושלמי אחז כדרך הב', ולכן כל נס שידוע שנעשה, כנראה יש איזה אופן בטבע שיקרה, גם אם לא ידענו איך,
אבל בדבר שלא ראינו, אנו מניחים שבאמת אינו אפשרי להיות כן גם בדרך נס , דאין הקב"ה משנה לגמרי הטבע.