ירושלמי דעת הירושלמי בנישואי חרש [יבמות פרק ז הל' ד']

[ממגד שמים]

כ' הירושלמי שהנשואה לחרש במקרה שהיא בת כהן, טבלת מחיק בעלה ואוכלת תרומה לערב.
ובהשקפה ראשונה הדבר אומר דרשני !!
הרי מדרבנן אית לי' נישואין לכו,ע כמבואר במשנת חרש
ומדוע לא תיפסל א"כ מצד "כי תהיה לאיש זר" !!!!!!!!
והנה, דעת ר' אליעזר בפרק בית שמאי שאין נישואי קטנה נישואין לעניין כלום, אלא שלא חשיב כפנוי הבא על הפנוי' -שסובר ר"א שעשאה זונה.
שמעינן מהכא איזה גדר מחודש שהויית האישות -עכ"פ באישות מד"ס יכולה להיווצר באופן שמצד חלות האישות אין כאן חלות כלל- שלכך לא יורשה ומיפר נדריה וכיו"ב-
אלא הנהגת אישות של איש ואשתו , כמעטפת ללא חלות אמיתית.
ויתכן אפוא שכך הגדיר ר' חייא את עצם נישואין דחרש,
ולכן הגם שנשואין יש כאן,
אבל פסול מאכילת תרומה מצד "כי תהיה לאיש זר-נמי אין כאן וצ"ע.