והעירני יהודי אחד למשל אם יש דירה בירושה הבת יכולה לטעון אני לא מעכבת ממכם למכור אל תתנו לי כסף
רק מה הטענה שלכם שלא תוכלו להעביר את הטאבו על שמכם
נו טאבו זה לא משהו הלכתי זה של הציונים בואו נלך לפי חוקיהם
עם מי הצדק?
אם אני מבין נכון את טענתך, אתה מעלה לדיון את הטענה שכיון שה"טאבו" הוא רישום התקף על פי דיני המדינה, ואם כן ביחס לטאבו יש לדון על פי דיני המדינה, ובדיני המדינה הבת יורשת עם הבנים (רח"ל), ולכן יש לבת טענה שלכל הפחות זכותה שתישאר הדירה על שמה בטאבו, אלא שהבנים ימכרו וייקחו הכסף לעצמם, כי בדיני התורה הדירה שלהם, אבל הטאבו אינו קשור לדיני התורה, וביחס אליו אפשר לדון כאילו הבת יורשת.
מה זאת אומרת "טאבו זה לא משהו הלכתי"?
טאבו זה רישום שקורה במציאות, והוא תקף על פי דיני המדינה, ומי שרשום על שמו דירה שלא שייכת לו, אין ספק שהוא חייב לסדר את הרישום הנכון, לכל הפחות מצד השבת אבידה, אם לא מצד גזל גמור (כי אולי הוי דרגה מסויימת של תפיסה והחזקה בנכס וחייב להניח ולהותיר את הקרקע ביד הבעלים בשלמות).
ומלבד זאת אני כלל לא מבין את הלוגיקה של הטענה. אתה מציג כאין הנחה שלטאבו אין תוקף על פי ההלכה (נניח), ועל פי זה אתה אומר שאין לבנים תביעה לסדר את הרישום בטאבו, כי על פי חוקי התורה זה כבר שלהם. האם היית אומר כן גם לו שופט היה פוסק שהדירה של הבת?? שכיון שאין לפסק הזה תוקף על פי ההלכה, והדירה כבר של הבנים על פי דין תורה, לכן אין הבת חייבת לחתום על וויתור לפסק דין -או מחילה אחרת שמועילה על פי חוקיהם- כי כל התוקף של הפסק הוא על פי חוקי המדינה, והרי בחוקי המדינה הדירה באמת של הבת?? זה לא יעלה על הדעת. אם זה נכון אז מה ימנע ממנה מראש ללכת לשופט שיפסוק לטובתה??
