יש למישהו את הספר 'גידולו של גדול' -Making of a Godol? (1 צופה)

[למה זה תשאל לשמי?]

יש למישהו את הספר 'גידולו של גדול' -Making of a Godol בפורמט דיגיטלי?
א"צ לכתוב אודות הפולמוס, עכ"פ לא באשכול הזה, תודה.

 

[חיימ'ל]

למיטב ידיעתי ישנם עותקים בספריה הלאומית. (יכול להיות שמשום שהוא ספר נדיר יותר, כידוע, א"א להשאילו אלא רק לעיין בו.)

 

[ב"מ]

יש לי חלקים גדולים ממנו, לא דיגיטלי אלא pdf, אבל אני לא יודע האם יש בעיה של זכויות יוצרים.

 

[מנורה בדרום]

יש לי חלקים גדולים ממנו, לא דיגיטלי אלא pdf, אבל אני לא יודע האם יש בעיה של זכויות יוצרים.

לחץ כדי לכווץ...

באותו גוונא שאתה קיבלת אותו ולא חששת לגזל תוכל גם להעביר אותו הלאה, מלבד זאת אם הקובץ סרוק יש לצדד שאין בזה כלל גזל ואכמ"ל.

 

[רבי]

יש למישהו את הספר 'גידולו של גדול' -Making of a Godol בפורמט דיגיטלי?
א"צ לכתוב אודות הפולמוס, עכ"פ לא באשכול הזה, תודה.

לחץ כדי לכווץ...

מה זה הספר בשני מילים.

 

[ספרייה תורנית]

מה זה הספר בשני מילים.

לחץ כדי לכווץ...

גידולו של גדול – המכלול

www.hamichlol.org.il

על החרם על 'גידולו של גדול' - מכון שלמה אומן

www.machonso.org

https://www.nli.org.il/he/articles/RAMBI990004181120705171/NLI

 

[ספרייה תורנית]

סקירות ביקורות ומאמרים על הספר

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

בפורום אוצה"ח אחרי שהעלו אותו ב-PDF כתבו:

הקובץ הוסר!

הספר נמכר בידי אלמנת המחבר תחי', ופרסומו כאן כמוהו כירידה לחייה!

לחץ כדי לכווץ...

 

[למה זה תשאל לשמי?]

בפורום אוצה"ח אחרי שהעלו אותו ב-PDF כתבו:

לחץ כדי לכווץ...

מה ז"א נמכר ע" האלמנה? בארץ? בחו"ל? יש יותר פרטים?

 

[שאינו יודע לשאול]

יש לי חלקים גדולים ממנו, לא דיגיטלי אלא pdf, אבל אני לא יודע האם יש בעיה של זכויות יוצרים.

לחץ כדי לכווץ...

אם זה נמצא בידך זה נמצא עוד אצל רבים והרי זה זוטו של ים ב. ספק אם יש בעלות על יצירה

 

[למה זה תשאל לשמי?]

שלום רב
מצ"ב התגובה מהספרייה הלאומית בנוגע לסריקת הספר: אם יש מספיק אנשים שמעונינים בכך, אנא פנו אלי בפרטי ונראה אם נוכל להתחלק בעלויות.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

מה ז"א נמכר ע" האלמנה? בארץ? בחו"ל? יש יותר פרטים?

לחץ כדי לכווץ...

זה כל מה שכתוב שם
[המחבר גר בארץ רוב ימיו, אין סיבה לחשוב שאלמנתו עברה לחול]

 

[חכם הרזים]

הגר"מ שטרנבוך הורה שמצוין ועוד כהנה רבות

 

[למה זה תשאל לשמי?]

לא חשבתי שאלמנתו עברה לחול, אלא שהספר נמכר בחול.
וזאת מכיון ש:א. סו"ס הספר באנגלית. ב. ההתנגדות החזקה יותר לזה היתה בארץ, וכמדומה שבחו"ל לבד ממשפחת הגר"א קוטלר זצוק"ל לא היתה התנגדות גורפת אליו.

 

[ב"מ]

שאלתי אחד מגדולי ישראל שליט"א, ואחרי ששמע מדגם של סיפורים, הוא אמר לי שזה נשמע בסדר הבעיה היא רק שצריך לדעת למי מספרים....
אם הבנתי נכון, כוונתו היא שיש סיפורים שאפשר לספר לכל אחד, ויש סיפורים שאפשר לספר למי שהוא בר דעת. וכמו שבהוראה יש את מה שכותבים לציבור ויש הוראה ליחידים, (או אף לרבים אבל ביחידות) חוץ מזה שהיה סיפור אחד שהוא חזר בו במהדו"ב של הספר מחמת שפקפק במקור שלו עצמו.

בר מן דין יש לדעת את הכח הגדול של ההשכלה שהיו באותם דורות, וכמו שאמר ראש הישיבה הגאון ר' דוד פוברסקי זצ"ל, בהביאו את המעשה בגמ' בסנהדרין עם מנשה ורב אשי שעם רב אשי היה בזמנו היה מרים את שולי גלימתו כדי לרוץ יותר מהר לע"ז. ואמר ע"ז ראש הישיבה זצ"ל, שבלתי אפשרי לתפוס היום איזה סיפוק היה לבחור ישיבה באותו תקופה (קודם מלחמת העולם הראשונה), לומר משפט שלם בעברית תקנית, והרבה מהסיפורים לא יובנו למי שאין לו את הרקע הזה.

ועל כן אולי אשתדל מידי פעם להעלות סיפורים משם, אבל כיון שזה מקום ציבורי, על כן אעלה רק סיפורים שהם שווים לכל נפש (ויש להם פיקנטיות), ורק באופן שאני לא מתרגם מלה במילה אלא פשוט מספר בנוסח שלי, וכן ממש מעט סיפורים, כדי שלא יהיה בעיה של זכויות יוצרים.

אתחיל סיפור ראשון- נודע המעשה עם הגרי"ס מסלנט בזמן המגיפה של כולירע שעשה קידוש ברבים ביום הכיפורים, וקם מזה קול רעש גדול בעיר, והנה הגרי"ס היה ידוע כגאון עצום בתורה, והיו כולם באים לשמוע את שיעוריו הגאוניים, ועם כל זה היה כאן חציית גבול מצד הגאון היחסית צעיר. ואחרי יום כיפור הוא מסר שיעור גאוני, כולם היו בטוחים שהוא ימסור בנושא הזה של אכילה ביום הכיפורים, אבל במקום זאת הוא מסר שיעור בנושא אחר, והיה השיעור ההוא כל כך גאוני, שגם הגאונים הגדולים לא יוכלו לעמוד בפניו בזה. עד כאן החלק הידוע והמפורסם, מובא בהרבה מקומות ועי' בפרטי המעשה בתנועת המוסר ח"א.
כאן מגיע ההוספה המובאת בספר, והוספה זו הוא מאביו הגאון ר' יעקב זצ"ל.

ר' ישראל איים על הדיינים, שאם לא יפסיקו לערער על פסקו הוא יפסול להם את כל הגיטין, כיון שהם עושים על פי הב"ש, ויש לו קושיות עצומות על הב"ש (שהוא ידע שלא יהיה בכוחם לענות עליהם), וממילא יצטרכו לפסול את הגיטין שלהם.
בהמשך הדברים ביאר האמת ליעקב היאך הותר לגרי"ס לעשות כן ע"פ הלכה ולכאורה היה חייב לומר את דעתו (ואני לא רוצה לטעות בדבר הלכה על כן לא אביא את דברי האמת ליעקב עד שאבין היטב את מה שהסביר בזה).

עוד דבר מעניין, הסבא מסלבודקא היה מתייעץ עם הבית הלוי, ואחריו היה מתייעץ עם בנו רבינו הגר"ח, כששאלו אותו היאך הוא מתייעץ עם אחד ממתנגדי שיטת המוסר. ענה "הגר"ח הוא בעל מוסר רק שהוא לא יודע את זה".

 

[ב"מ]

עקב גזירת הגיוס שהיה ברוסיה, הרבה בחורי ישיבה היו משנים את שמם, ואת גילם שיהיה תואם למי שכבר קיבל פטור מגיוס. כך הגרא"ק זצ"ל (ששם המשפחה המקורי היה פינס), ועוד הרבה בחורי ישיבה באותו זמן.

כאנקדוטה משעשעת, הביא שבנו של פוסק הדור ר' יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל (הגאון ר' צבי הירש רבינוביץ' זצ"ל), גם הוא שינה את משפחתו מהטעם הנ"ל (מספקטור, לרבינוביץ). פעם אחד מהשרים ברוסיה שאל אותו למה הוא שינה את שמו מספקטור לרבינוביץ', כמובן שהוא לא יכל לענות את האמת.
הוא ענה תשובה מבריקה, "אבא שלי היה גדול הרבנים בדורו, וכך כולם הכירו אותי, על כן שיניתי את שמי לרבינוביץ', דהיינו "בן הרב" ברוסית.

עוד סיפר בשם אביו הגאון אמת ליעקב זצ"ל, שהסבא מסלבודקא מעולם לא היה לו "בלאנק" רשמי של הישיבה (כנסת ישראל) שהיה חותם עליו, ומעולם לא היה חותם עם תואר, והיה שולח מכתבים על נייר רגיל. והוא מעולם לא היה חותם על שום דבר שהיה קשור לישיבה באופן רשמי. כמו כן כששאלו את הסבא מה תפקידו בישיבה (שהוא הקים!) אמר, "הוא לא באמת יודע".
הביא בשם הרבנית פינקל (כלתו שם ר' משה פינקל, בן הסבא), שהסבא לא היה חוזר מהדאצ'ה לישיבה בחודש אלול, עד שהיה מובטח מאת רבני הישיבה (כנראה הגאון ר' משה מרדכי זצ"ל), שבאמת היה נצרך בישיבה. כמו כן הסבא לא היה עולה לתורה (כמו שאר הצוות) בימים נוראים, חוץ ממנחה של שבת שובה.