שאלתי אחד מגדולי ישראל שליט"א, ואחרי ששמע מדגם של סיפורים, הוא אמר לי שזה נשמע בסדר הבעיה היא רק שצריך לדעת למי מספרים....
אם הבנתי נכון, כוונתו היא שיש סיפורים שאפשר לספר לכל אחד, ויש סיפורים שאפשר לספר למי שהוא בר דעת. וכמו שבהוראה יש את מה שכותבים לציבור ויש הוראה ליחידים, (או אף לרבים אבל ביחידות) חוץ מזה שהיה סיפור אחד שהוא חזר בו במהדו"ב של הספר מחמת שפקפק במקור שלו עצמו.
בר מן דין יש לדעת את הכח הגדול של ההשכלה שהיו באותם דורות, וכמו שאמר ראש הישיבה הגאון ר' דוד פוברסקי זצ"ל, בהביאו את המעשה בגמ' בסנהדרין עם מנשה ורב אשי שעם רב אשי היה בזמנו היה מרים את שולי גלימתו כדי לרוץ יותר מהר לע"ז. ואמר ע"ז ראש הישיבה זצ"ל, שבלתי אפשרי לתפוס היום איזה סיפוק היה לבחור ישיבה באותו תקופה (קודם מלחמת העולם הראשונה), לומר משפט שלם בעברית תקנית, והרבה מהסיפורים לא יובנו למי שאין לו את הרקע הזה.
ועל כן אולי אשתדל מידי פעם להעלות סיפורים משם, אבל כיון שזה מקום ציבורי, על כן אעלה רק סיפורים שהם שווים לכל נפש (ויש להם פיקנטיות), ורק באופן שאני לא מתרגם מלה במילה אלא פשוט מספר בנוסח שלי, וכן ממש מעט סיפורים, כדי שלא יהיה בעיה של זכויות יוצרים.
אתחיל סיפור ראשון- נודע המעשה עם הגרי"ס מסלנט בזמן המגיפה של כולירע שעשה קידוש ברבים ביום הכיפורים, וקם מזה קול רעש גדול בעיר, והנה הגרי"ס היה ידוע כגאון עצום בתורה, והיו כולם באים לשמוע את שיעוריו הגאוניים, ועם כל זה היה כאן חציית גבול מצד הגאון היחסית צעיר. ואחרי יום כיפור הוא מסר שיעור גאוני, כולם היו בטוחים שהוא ימסור בנושא הזה של אכילה ביום הכיפורים, אבל במקום זאת הוא מסר שיעור בנושא אחר, והיה השיעור ההוא כל כך גאוני, שגם הגאונים הגדולים לא יוכלו לעמוד בפניו בזה. עד כאן החלק הידוע והמפורסם, מובא בהרבה מקומות ועי' בפרטי המעשה בתנועת המוסר ח"א.
כאן מגיע ההוספה המובאת בספר, והוספה זו הוא מאביו הגאון ר' יעקב זצ"ל.
ר' ישראל איים על הדיינים, שאם לא יפסיקו לערער על פסקו הוא יפסול להם את כל הגיטין, כיון שהם עושים על פי הב"ש, ויש לו קושיות עצומות על הב"ש (שהוא ידע שלא יהיה בכוחם לענות עליהם), וממילא יצטרכו לפסול את הגיטין שלהם.
בהמשך הדברים ביאר האמת ליעקב היאך הותר לגרי"ס לעשות כן ע"פ הלכה ולכאורה היה חייב לומר את דעתו (ואני לא רוצה לטעות בדבר הלכה על כן לא אביא את דברי האמת ליעקב עד שאבין היטב את מה שהסביר בזה).
עוד דבר מעניין, הסבא מסלבודקא היה מתייעץ עם הבית הלוי, ואחריו היה מתייעץ עם בנו רבינו הגר"ח, כששאלו אותו היאך הוא מתייעץ עם אחד ממתנגדי שיטת המוסר. ענה "הגר"ח הוא בעל מוסר רק שהוא לא יודע את זה".