ניסן י"ג ניסן - יום פטירת המהרח"ש

[גרינפלד]

רבי חיים שַׁבְּתַי (מכונה: מהרח"ש) (ה'ש"ז – י"ג בניסן ה'ת"ז) היה מגדולי רבני סלוניקי, ומחבר הספר תורת חיים.

נולד בעיר סלוניקי בערך בשנת שי"ז לרבי שבתי. שמו השני הוא כשם אביו כפי שהיה מקובל אז בארצות המזרח.

היה תלמידו של רבי אהרן ששון בעל תורת אמת ולמד בישיבתו יחד עם רבי יוסף איסקפה. כן למד אצל רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) ורבי שלמה הכהן (מהרש"ך). בשנת שנ"ד, בהיותו בן שלושים ושבע, מונה לחבר בבית דינו של רבו רבי אהרן ששון. בשנת שע"ה, נפטר רבי שמואל פלורנטין, ראש הישיבה הגדולה ב"קהילת שלום" בסלוניקי, ורבי חיים מונה תחתיו לראשות הישיבה. בישיבה זו הרביץ תורה במשך ארבעים שנה ומאות תלמידים נהרו לישיבתו, רבים מהם שימשו לימים ברבנות בקהילות חשובות בכל ערי הבלקן וחיברו ספרי הלכה. מלבד הרבצת תורה כלל תפקידו גם השכנת שלום בין חברי הקהילה ושלום בית. כן נדרש למסור דרשות לקהל בשבתות ובחגים. בשנת ה'שצ"ח מונה לרב הראשי של כל קהילות סלוניקי (אם כי באופן רשמי לא התאחדו כל הקהילות באותה עת), תפקיד אותו נשא עד לפטירתו.

היה מגדולי הפוסקים בדורו, והשיב מאות תשובות הלכתיות לכל תפוצות הגולה. גדולי דורו פנו אליו בשאלות מטורקיה ומחוצה לה, כצפת, ונציה, סופיה, רודוס ועוד. אחד מחכמי דורו כתב עליו "הוא בשאלוניקי ומצודתו פרושה על כל בני הגולה". בספריו פזורים התכתבויות רבות שניהל עם גדולי הרבנים בדורו, וביניהם: רבי משה גלנטי (הזקן), שכתב לו בתחילה מכתב חריף, וכשנתוודע לגדלותו מיהר להתנצל בפניו במכתב חוזר. את מכתבו זה הוא פותח בתואר: "האשל האדיר עטרת תפארת לגולת אריאל, החכם השלם, ריש מתיבתא, עמוד ההוראה, כמהר"ר חיים שבתי נר"ו", רבי יוסף מטראני (מהרי"ט), רבי יום טוב צהלון (עמו הייתה לו מחלוקת הלכתית חריפה), רבי יעקב אבולעפיה, רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") ורבים נוספים.

האריך ימים ונפטר בן למעלה מתשעים שנה, בי"ג בניסן ה'ת"ז. תלמידו רבי חסדאי הכהן פרחיה ובנו רבי משה מילאו את מקומו.​

תלמידיו
תלמידים רבים היו לו, ביניהם:

• המקובל רבי שלמה לבית הלוי (השני) (מרבני סלוניקי, מחבר שו"ת מהר"ש הלוי).
• רבי יהושע חנדאלי (מרבני סלוניקי, מחבר שו"ת פני יהושע).
• רבי אליהו אלפנדרי (מרבני קושטא, מחבר "אליהו רבא" ו"אליהו זוטא").
• רבי חסדאי הכהן פרחיה, בעל ספר "תורת חסד" (סלוניקי תפ"ג)
• רבי דוד קונפורטי (בעל "קורא הדורות") נהג להפנות אליו שאלות ונחשב גם הוא לתלמידו.

 

[גרינפלד]

רבי חיים היה מחבר פורה וכתב מאות תשובות, דרשות וחידושים. חלק גדול מהם נשרפו או אבדו.​

• תורת חיים (מהרח"ש) - שאלות ותשובות בארבעה חלקים. זהו ספרו העיקרי והוא עוסק בעיקר בנושאים של אבן העזר וחושן משפט. לספר נספחים מספר קונטרסים בנושאים הלכתיים מורכבים (קונטרס עגונא דאיתתא, קונטרס מודעה ואונס, קונטרס עוללות הכרם). ספרו זה נחשב לאחד מספרי התשובות החשובים, והקונטרס עגונא דאיתתא העוסק בהתרת עגונות, מהווה את אחד המקורות העיקריים לדון בנושא. בשנת ה'תשס"ד נדפס ספרו במהדורה חדשה ומתוקנת על ידי הוצאת "זיכרון אהרן".​
• תורת הזבח – על הלכות שחיטה. נותר בכתב יד.​
• סדר גיטין – נותר בכתב יד.​
• מודעה ואונס – הודפס בלבוב בשנת ה'תקנ"ח עם הפירושים "מודעה רבה" לרב ירמיהו רוזנבוים ו"מודעה זוטא" לבנו הרב יואב רוזנבוים.​

בנוסף כתב ספר פירושים לרוב התלמוד אך רובו אבד ומעט ממנו נדפס בספר 'תורת משה' לבנו רבי משה. כן כתב ספר דרשות לשבתות ולמועדים אשר לפי עדות תלמידו רבי דוד קונפורטי הייתה כַמוּתו כגודל הספר מדרש רבה.​

 

[גרינפלד]

• גדולי שלוניקי לדורותם, חלק א, עמ' רצ"ה והלאה
• "זיכרון חיים", בתוך: אור ישראל 18, טבת תש"ס (עמ' קפד)
• אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, חלק ב, רבי חיים שבתי – מהרח"ש (עמ' 538)
• אוצר ישראל, חלק ד, חיים שבתי (עמ' 273)
• הרב חיים שבתי, המהרח"ש
• רבי חיים שבתי (מהרח"ש), ערכו בספר "חכמי ישראל"