פסח, חודש ניסן כוס רביעית קודם חצות

[זרח לווין]

שיטת הרמ"א שגם ההלל צריך להיות קודם חצות
והגר"א כ' שהוא מחמת הכוס הרביעית
היום כיום יש מי שנוהג בזה?

 

[עוזי ומגני]

שמעתי מהגר"א מן שכן נהג הגר"ח קניבסקי, כמדומה אמר שסיימו את הסדר ב10, [כנראה הכוונה ל11 שעון קיץ].

 

[חכימא]

אצלנו נהגו בזה,
בלי שום לחץ או עצבים חלילה.

 

[עוזי ומגני]

תוכל ללמד אותנו כיצד,
במה קיצרו?
במגיד?
בשו"ע?
אמרו עוד דברים חוץ מההגדה עצמה?
לא כל הילדים שרו מה נשתנה בזה אחר זה?

 

[ברזילאי]

לדעתי הסוד הוא להתחיל מיד אחר התפילה את הסדר [השנה קצת יותר קשה] ואז מגלים שיש המון זמן. בדוק ומנוסה.

 

[זרח לווין]

לדעתי הסוד הוא להתחיל מיד אחר התפילה את הסדר [השנה קצת יותר קשה] ואז מגלים שיש המון זמן. בדוק ומנוסה.

תלוי למה
מגיד לוקח לנו כשעתיים
ומ"מ כורך וכו' לוקח לכה"פ שעה וחצי.

 

[ברוך שמו]

אצלנו מתחילים מיד אחר התפילה, אבל גם התפילה לוקחת זמן אם אומרים הלל בנעימה ומעריב כראוי ומתחילים מעריב בזמן צאה"כ
ועד מגיד לוקח לפחות שעה. הקידוש, ההקדמה לקידוש והסבר המצוות שיש הלילה הזה. הורחץ והכרפס והיחץ. וכבר השעה 10.
מקפידים מאוד לא להפסיק שום הפסק במגיד, מלבד דברים הנוגעים במישרין לסיפור יציאת מצרים ורוממות ושגב עניניה, ממש כמו בתפילה עם איסור הפסק שלא ממין הענין [כשיטת הרמב"ן], וגומרים מגיד ממש בנשימה קצרה לפעמים אפי' כחצי שעה לפני חצות, ובחפזון גדול אוכלים הכזיתים מצה מרור וכורך עד חצות לכל בני הבית. וכמובן נזהרים מהפסק בדיבור כל שהו בין מוציא מצה לכורך.
המספיקים לקיים דינא דשו"ע וגומרים אפיקומן לפני חצות, אצלי זה כמו המתפללים בר"ה שגומרים ב10 את התפילה
איני מצליח להבין איך עושים את זה
אצלנו כל שנה ממהרים ממהרים, וכל זה כדי לאכול את כל הכזיתים קודם חצות כראוי

 

[אוהב ספר]

לדעתי הסוד הוא להתחיל מיד אחר התפילה את הסדר [השנה קצת יותר קשה]

השנה גם יש מתפללים יותר מאוחר עקב היותו מוצש"ק

 

[אוהב ספר]

המספיקים לקיים דינא דשו"ע וגומרים אפיקומן לפני חצות

אני ממש מוחה על המשפט הזה, שמשמעותו שיש אנשים כאלו, קצת מוזרים, שנזהרים לקיים דינא דשו"ע...
אני לא מבין, דינא דשו"ע הוא חיוב גמור ומה שייך להגיד אני לא מספיק וכו' וכו' וגם אם אתה לא מצליח להבין איך עושים את זה זה לא פוטר אף אחד בכי הוא זה, וזה לא קשור בכלל ללגמור תפילת ר"ה ב-10 שאין בזה שום חיוב
הרי בא נתאר לעצמנו, מהרה יבנה המקדש, ובעז"ה כולנו נעלה לירושלים ונקריב קרבן פסח (וגם חגיגה בשנה רגילה), ואת הפסח צריך לאכול על השובע, ולכן צריך לאכול חגיגה או כל מה שזה לא יהיה ועושים שולחן עורך מכובד ביותר, וצריכים לגמור את כל הפסח, כבש שלם על כרעיו ועל קרבו כולל כל השומן (!) וכל זה עד מתי צריך להעשות? עד חצות! יבוא אדם ויגיד אני לא מבין את אלו שגומרים את הפסח עד חצות זה דומה אצלי לכל מיני... הרי שיביאו אותו לבי"ד וילקו אותו על אכילת נותר!!! (זה לא ממש נכון, אבל לשם דוגמא)

ודי בהערה זו

 

[ברוך שמו]

אני ממש מוחה על המשפט הזה, שמשמעותו שיש אנשים כאלו, קצת מוזרים, שנזהרים לקיים דינא דשו"ע...
אני לא מבין, דינא דשו"ע הוא חיוב גמור ומה שייך להגיד אני לא מספיק וכו' וכו' וגם אם אתה לא מצליח להבין איך עושים את זה זה לא פוטר אף אחד בכי הוא זה, וזה לא קשור בכלל ללגמור תפילת ר"ה ב-10 שאין בזה שום חיוב
הרי בא נתאר לעצמנו, מהרה יבנה המקדש, ובעז"ה כולנו נעלה לירושלים ונקריב קרבן פסח (וגם חגיגה בשנה רגילה), ואת הפסח צריך לאכול על השובע, ולכן צריך לאכול חגיגה או כל מה שזה לא יהיה ועושים שולחן עורך מכובד ביותר, וצריכים לגמור את כל הפסח, כבש שלם על כרעיו ועל קרבו כולל כל השומן (!) וכל זה עד מתי צריך להעשות? עד חצות! יבוא אדם ויגיד אני לא מבין את אלו שגומרים את הפסח עד חצות זה דומה אצלי לכל מיני... הרי שיביאו אותו לבי"ד וילקו אותו על אכילת נותר!!! (זה לא ממש נכון, אבל לשם דוגמא)

ודי בהערה זו

זה ממש לא נכון
כי לכו"ע על אכילת חמץ אחר חצות אין עוברים על לאו של נותר, וזה מקרא מפורש
חוץ ממה שאין לוקים על נותר, או משום התראת ספק או משום לאו שא"ב מעשה.
זה מטמא את הידים כנותר לראב"ע, וזה אסור באכילה לראב"ע, אבל אין בזה לאו של נותר.

מלבד זאת, על הא גופא דיברנו, כי היות ואפיקומן זה דרבנן [הכי קיי"ל, דכבר יצאו י"ח מצה בכזית ראשון, וידעתי שהרשב"ם חולק], וקיי"ל דבדרבנן הלך אחר המיקל, לכן בודאי בדלית ברירה יש על מה לסמוך בדרבנן לאכול את האפיקומן אחר חצות, ופוק חזי מאי עמא דבר [עמא דרבנן, גדולי עולם ומצוקי תבל].
ואשרי לו למי שיכול לקיים דינא דשו"ע כדדבעי, אבל ח"ו שלא יהיה על חשבון עיקר מצוות הלילה והגדת לבנך, והחמימות היוצא מזה לקיום כלל ישראל לדורות.

 

[אוהב ספר]

זה ממש לא נכון
כי לכו"ע על אכילת חמץ אחר חצות אין עוברים על לאו של נותר, וזה מקרא מפורש
חוץ ממה שאין לוקים על נותר, או משום התראת ספק או משום לאו שא"ב מעשה.
זה מטמא את הידים כנותר לראב"ע, וזה אסור באכילה לראב"ע, אבל אין בזה לאו של נותר.

כתבתי:

(זה לא ממש נכון, אבל לשם דוגמא)

ולגופו של ענין, זה גופא מה שאני שואל אותך, מה תעשה עם פסח בזמן שביהמ"ק קיים שלא יהיה ח"ו על חשבון עיקר מצוות הלילה וכו'?
אלא ע"כ ירדה תורה לסוף דעצו של אדם שאפשר ואפשר להספיק הכל בזמן הזה, וצא וראה כמה רבים וטובים מספיקים והם גם מקיימים את עיקר מצוות הלילה (כן, תתפלא לשמוע)

 

[ברוך שמו]

כתבתי:

יש הבדל ענק בין "ממש לא נכון" ל"לא ממש נכון"

ולגופו של ענין, זה גופא מה שאני שואל אותך, מה תעשה עם פסח בזמן שביהמ"ק קיים שלא יהיה ח"ו על חשבון עיקר מצוות הלילה וכו'?
אלא ע"כ ירדה תורה לסוף דעצו של אדם שאפשר ואפשר להספיק הכל בזמן הזה, וצא וראה כמה רבים וטובים מספיקים והם גם מקיימים את עיקר מצוות הלילה (כן, תתפלא לשמוע)

בדר"כ אותם אנשים שמספיקים "הכל" בזמן הזה, זה אותם אנשים שגם עושים הפסקה של 5 שעות בין מוסף למנחה ביו"כ... ובר"ה לועגים על אלו שגומרים אחרי 10 בבוקר...

 

[אוהב ספר]

בדר"כ אותם אנשים שמספיקים "הכל" בזמן הזה, זה אותם אנשים שגם עושים הפסקה של 5 שעות בין מוסף למנחה ביו"כ... ובר"ה לועגים על אלו שגומרים אחרי 10 בבוקר...

במחכ"ת, אבל אתה מדבר ללא ידיעה
רוב ככל הציבור הליטאי מספיק אפיקומן לפני חצות וחלקם אפי' הלל וכוס רביעית,
ובר"ה גומרים ב- 2-3, וכן ביו"כ אין להם הפסקה של יותר משעה ורבע במצטבר (אני אישית ביוה"כ האחרון היה פחות משלשת רבעי שעה במצטבר)

ולא ענית על השאלה:

מה תעשה עם פסח בזמן שביהמ"ק קיים שלא יהיה ח"ו על חשבון עיקר מצוות הלילה וכו'?

 

[ברוך שמו]

ולא ענית על השאלה:

, מה תעשה עם פסח בזמן שביהמ"ק קיים שלא יהיה ח"ו על חשבון עיקר מצוות הלילה וכו'?

יהי' מלאה הארץ דעה בצורה כזו, שלא יצטרכו להטעים ההרגש והנעימה בדברים יותר חיצוניים לפי ערך

ולדון ממה שהי' פעם אי"ז כלל ממין הענין, לפי שבדר"כ מיד עם צאה"כ כבר היו אוכלים ומיד ישנים, וממילא עצם הענין שערים לתוך הלילה כבר הי' מכניס כל ההרגשים והתובנות והעניינים