סוכות, שמח"ת ושמ"ע - כותרת מרן השולחן ערוך | ענייני דיומא סוכות, שמח"ת ושמ"ע - כותרת מרן השולחן ערוך | ענייני דיומא

התורה

משתמש ותיק
gemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
הודעות
246
תודות
337
נקודות
156
יש לדקדק בלשון הזהב של מרן המחבר, אמאי שינה את לשונו, שבתחילת סי' תרמ"ה קרא השו"ע 'דיני לולב', וכן בתחילת סי' תרמ"ו כתב 'דיני הדס', וכן בתחילת סי' תרמ"ז קרא 'דיני ערבה'.
ומאידך בסי' תרמ"ח הדן בדיני האתרוג, שינה השולחן ערוך וכתב 'דברים הפוסלים באתרוג', ולא כתב 'דיני האתרוג' כשאר המינים.
והלא דבר הוא.
ואל יאמר המעיין שאין הכותרות מדברי מרן גופיה, זה אינו, כפי המבואר בד' רבינו הש"ך (חו"מ סי' שפ"ו סק"ד) שלמד הלכה ודין מד' המחבר בכותרותיו. וכן לאורה נראה מפשיטות ד' הפרישה והדרישה בהקדמתם, ועוד.
 
יש לדקדק בלשון הזהב של מרן המחבר, אמאי שינה את לשונו, שבתחילת סי' תרמ"ה קרא השו"ע 'דיני לולב', וכן בתחילת סי' תרמ"ו כתב 'דיני הדס', וכן בתחילת סי' תרמ"ז קרא 'דיני ערבה'.
ומאידך בסי' תרמ"ח הדן בדיני האתרוג, שינה השולחן ערוך וכתב 'דברים הפוסלים באתרוג', ולא כתב 'דיני האתרוג' כשאר המינים.
והלא דבר הוא.
ואל יאמר המעיין שאין הכותרות מדברי מרן גופיה, זה אינו, כפי המבואר בד' רבינו הש"ך (חו"מ סי' שפ"ו סק"ד) שלמד הלכה ודין מד' המחבר בכותרותיו. וכן לאורה נראה מפשיטות ד' הפרישה והדרישה בהקדמתם, ועוד.
מקופיא

בלולב, בתוך הדברים הביא השו"ע "בריית עלין של לולב כך היא: כשהם גדלים, גדלים שנים שנים ודבוקים מגבן, וגב של שני עלין הוא הנקרא תיומת."
בהדס, "ענף עץ עבות האמור בתורה, הוא ההדס שעליו חופין את עצו, כגון שלשה עלין או יותר, בגבעול אחד."
בערבה, "ערבי נחל האמור בתורה, הוא מין ידוע הנקרא כן. עלה שלו משוך כנחל, ופיו חלק, וקנה שלו אדום (ואפי' בעודו ירוק, כשר) (ב"י). ורוב מין זה גדל על הנחלים, לכך נקראו ערבי נחל. ואפילו היה גדל במדבר או בהרים, כשר"

ואילו באתרוג, כמדו' שכל הסימן הוא ב"דברים הפוסלים באתרוג".
 
מקופיא

בלולב, בתוך הדברים הביא השו"ע "בריית עלין של לולב כך היא: כשהם גדלים, גדלים שנים שנים ודבוקים מגבן, וגב של שני עלין הוא הנקרא תיומת."
בהדס, "ענף עץ עבות האמור בתורה, הוא ההדס שעליו חופין את עצו, כגון שלשה עלין או יותר, בגבעול אחד."
בערבה, "ערבי נחל האמור בתורה, הוא מין ידוע הנקרא כן. עלה שלו משוך כנחל, ופיו חלק, וקנה שלו אדום (ואפי' בעודו ירוק, כשר) (ב"י). ורוב מין זה גדל על הנחלים, לכך נקראו ערבי נחל. ואפילו היה גדל במדבר או בהרים, כשר"

ואילו באתרוג, כמדו' שכל הסימן הוא ב"דברים הפוסלים באתרוג".
דברים של טעם, ישר כח, תודה רבה
 
כוונתי האם לאחר הנ"ל,

דברים אלו מגיעים מינה
 
שהרי הכותרות משפיעות להלכה,

כמבואר בש"ך חו"מ שפ"ו
 
דיתכן דבעיקר התוכן ניתן לומר כן,

אך לדברי האחרונים (עיי' פמ"ג, יערות דבש, ועוד) שכל דבריו ברוה"ק נאמרו, לא אמרי' על כל הכותרות,

והיינו בדקדוקי התיבות
 
יש לדקדק בלשון הזהב של מרן המחבר, אמאי שינה את לשונו, שבתחילת סי' תרמ"ה קרא השו"ע 'דיני לולב', וכן בתחילת סי' תרמ"ו כתב 'דיני הדס', וכן בתחילת סי' תרמ"ז קרא 'דיני ערבה'.
ומאידך בסי' תרמ"ח הדן בדיני האתרוג, שינה השולחן ערוך וכתב 'דברים הפוסלים באתרוג', ולא כתב 'דיני האתרוג' כשאר המינים.
והלא דבר הוא.
ואל יאמר המעיין שאין הכותרות מדברי מרן גופיה, זה אינו, כפי המבואר בד' רבינו הש"ך (חו"מ סי' שפ"ו סק"ד) שלמד הלכה ודין מד' המחבר בכותרותיו. וכן לאורה נראה מפשיטות ד' הפרישה והדרישה בהקדמתם, ועוד.
בלבוש כתב (כך זכור לי ואין הספר תחת ידי) דיני האתרוג.
 

הודעות מומלצות

יש לדון אם נעצים ומסמרים שחיברם לסוכה דינם...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון