סוכות, שמח"ת ושמ"ע כותרת מרן השולחן ערוך (1 צופה)

[התורה]

יש לדקדק בלשון הזהב של מרן המחבר, אמאי שינה את לשונו, שבתחילת סי' תרמ"ה קרא השו"ע 'דיני לולב', וכן בתחילת סי' תרמ"ו כתב 'דיני הדס', וכן בתחילת סי' תרמ"ז קרא 'דיני ערבה'.
ומאידך בסי' תרמ"ח הדן בדיני האתרוג, שינה השולחן ערוך וכתב 'דברים הפוסלים באתרוג', ולא כתב 'דיני האתרוג' כשאר המינים.
והלא דבר הוא.
ואל יאמר המעיין שאין הכותרות מדברי מרן גופיה, זה אינו, כפי המבואר בד' רבינו הש"ך (חו"מ סי' שפ"ו סק"ד) שלמד הלכה ודין מד' המחבר בכותרותיו. וכן לאורה נראה מפשיטות ד' הפרישה והדרישה בהקדמתם, ועוד.

 

[הצעיר שבחבורה]

יש לדקדק בלשון הזהב של מרן המחבר, אמאי שינה את לשונו, שבתחילת סי' תרמ"ה קרא השו"ע 'דיני לולב', וכן בתחילת סי' תרמ"ו כתב 'דיני הדס', וכן בתחילת סי' תרמ"ז קרא 'דיני ערבה'.
ומאידך בסי' תרמ"ח הדן בדיני האתרוג, שינה השולחן ערוך וכתב 'דברים הפוסלים באתרוג', ולא כתב 'דיני האתרוג' כשאר המינים.
והלא דבר הוא.
ואל יאמר המעיין שאין הכותרות מדברי מרן גופיה, זה אינו, כפי המבואר בד' רבינו הש"ך (חו"מ סי' שפ"ו סק"ד) שלמד הלכה ודין מד' המחבר בכותרותיו. וכן לאורה נראה מפשיטות ד' הפרישה והדרישה בהקדמתם, ועוד.

לחץ כדי לכווץ...

מקופיא

בלולב, בתוך הדברים הביא השו"ע "בריית עלין של לולב כך היא: כשהם גדלים, גדלים שנים שנים ודבוקים מגבן, וגב של שני עלין הוא הנקרא תיומת."
בהדס, "ענף עץ עבות האמור בתורה, הוא ההדס שעליו חופין את עצו, כגון שלשה עלין או יותר, בגבעול אחד."
בערבה, "ערבי נחל האמור בתורה, הוא מין ידוע הנקרא כן. עלה שלו משוך כנחל, ופיו חלק, וקנה שלו אדום (ואפי' בעודו ירוק, כשר) (ב"י). ורוב מין זה גדל על הנחלים, לכך נקראו ערבי נחל. ואפילו היה גדל במדבר או בהרים, כשר"

ואילו באתרוג, כמדו' שכל הסימן הוא ב"דברים הפוסלים באתרוג".

 

[התורה]

מקופיא

בלולב, בתוך הדברים הביא השו"ע "בריית עלין של לולב כך היא: כשהם גדלים, גדלים שנים שנים ודבוקים מגבן, וגב של שני עלין הוא הנקרא תיומת."
בהדס, "ענף עץ עבות האמור בתורה, הוא ההדס שעליו חופין את עצו, כגון שלשה עלין או יותר, בגבעול אחד."
בערבה, "ערבי נחל האמור בתורה, הוא מין ידוע הנקרא כן. עלה שלו משוך כנחל, ופיו חלק, וקנה שלו אדום (ואפי' בעודו ירוק, כשר) (ב"י). ורוב מין זה גדל על הנחלים, לכך נקראו ערבי נחל. ואפילו היה גדל במדבר או בהרים, כשר"

ואילו באתרוג, כמדו' שכל הסימן הוא ב"דברים הפוסלים באתרוג".

לחץ כדי לכווץ...

דברים של טעם, ישר כח, תודה רבה

 

[התורה]

האם זה קשור לנטילת האתרוג לבדו,

ביד אחרת

 

[זרח לווין]

האם זה קשור לנטילת האתרוג לבדו,

ביד אחרת

לחץ כדי לכווץ...

א, מדוע ?
ב, זה לא לעיכובא !

 

[התורה]

כוונתי האם לאחר הנ"ל,

דברים אלו מגיעים מינה

 

[התורה]

שהרי הכותרות משפיעות להלכה,

כמבואר בש"ך חו"מ שפ"ו

 

[התורה]

האם גבי כל הכותרות שייכים דברי הש"ך הנז'

 

[התורה]

דיתכן דבעיקר התוכן ניתן לומר כן,

אך לדברי האחרונים (עיי' פמ"ג, יערות דבש, ועוד) שכל דבריו ברוה"ק נאמרו, לא אמרי' על כל הכותרות,

והיינו בדקדוקי התיבות

 

[צריך ביאור]

יש לדקדק בלשון הזהב של מרן המחבר, אמאי שינה את לשונו, שבתחילת סי' תרמ"ה קרא השו"ע 'דיני לולב', וכן בתחילת סי' תרמ"ו כתב 'דיני הדס', וכן בתחילת סי' תרמ"ז קרא 'דיני ערבה'.
ומאידך בסי' תרמ"ח הדן בדיני האתרוג, שינה השולחן ערוך וכתב 'דברים הפוסלים באתרוג', ולא כתב 'דיני האתרוג' כשאר המינים.
והלא דבר הוא.
ואל יאמר המעיין שאין הכותרות מדברי מרן גופיה, זה אינו, כפי המבואר בד' רבינו הש"ך (חו"מ סי' שפ"ו סק"ד) שלמד הלכה ודין מד' המחבר בכותרותיו. וכן לאורה נראה מפשיטות ד' הפרישה והדרישה בהקדמתם, ועוד.

לחץ כדי לכווץ...

בלבוש כתב (כך זכור לי ואין הספר תחת ידי) דיני האתרוג.

 

[התורה]

בלבוש כתב (כך זכור לי ואין הספר תחת ידי) דיני האתרוג.

לחץ כדי לכווץ...

אין אה"נ, בסי' תרמ"ח קראו הלבוש 'דיני אתרוג'

 

[צריך ביאור]

אין אה"נ, בסי' תרמ"ח קראו הלבוש 'דיני אתרוג'

לחץ כדי לכווץ...

רציתי לחזק את ההערה מכח מה שבלבוש אין הבדל בכותרת.

 

[התורה]

רציתי לחזק את ההערה מכח מה שבלבוש אין הבדל בכותרת.

לחץ כדי לכווץ...

לענ"ד אין זה אומר מאומה על מש"כ השו"ע גופיה,

ויש לעיין

 

[צריך ביאור]

לענ"ד אין זה אומר מאומה על מש"כ השו"ע גופיה,

ויש לעיין

לחץ כדי לכווץ...

זה אולי אומר שהוא ראה את השוני בלשון השו"ע ולכך הוא שינה.