בראשית כל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת

[געגועים]

וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

חז"ל (סוכה יא:) למדו מפסוק זה [למ"ד כי בסוכות הושבתי ענני כבוד היו] מה אד דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ, אף סוכה דבר שאין מקבל טומאה וגידולו מן הארץ.

ולפי"ז המשך הפסוק "והשקה את כל פני האדמה" מרמז לשיטת חכמים שכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת (שם כז:), וזהו והשקה את כל פני האדמה, שכל יושבי פני האדמה יכולין לישב בסוכה אחת.

וגם רמז שבחג נידונין על המים (ר"ה טז.).

ואד בגי' י' א', מרמז שחללה של סוכה צריכה להיות עשרה לבר מסככה (סוכה ה:).​