התורה

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
פרסם מאמר
פרסם 5 מאמרים
פרסם 15 מאמרים!
פרסם 30 מאמרים!
הודעות
4,721
תודות
17,136
נקודות
895
שח הגה"ק בעל המנחת אלעזר ממונקאטש זצ"ל: כד הוינא טליא בילדותי בסטריזוב, שמעתי מכ"ק זקיני בעל השם שלמה ממונקאטש זצ"ל שאמר בימי החנוכה. הנה ידוע שלעתיד לבוא יהיה ההלכה כבית שמאי, ועל על פנים שיטת בית הלל להלכה בודאי גם כן לא יתבטל (אלא אלו ואלו דברי אלקים חיים), ועל כרחך שאז יעשו כדעת שניהם בהדלקת נרות חנוכה. להיות פוחת והולך כב"ש, ומוסיף והולך כבית הלל, ומה שהגיד אז ביותר יותר, לא ידעתי בזכרוני.
ממשיך ה'מנחת אלעזר': על כל פנים לפי זה, ידליקו אז בכל לילה מימי החנוכה, ט' נרות, היינו בליל א' נר אחד כדעת בית הלל, וח' נרות כדעת בית שמאי ושניהם יחד עולה ט'. וכן בליל ב', ידליקו ב' נרות כדעת בית הלל וז' נרות כדעת בית שמאי סך הכל ט' נרות , וכן בכל הלילות ידליקו ט' נרות לעשות כדעות בית שמאי ובית הלל.
רמוז שפיר באות ט' על פי מה שכתב הרוקח שעל אות ט' בפסוק "וירא אלקים את האור כי טוב", יש ד' תגין, וכתב הבני יששכר (מאמר תורה אות ח) שיש בזה רמז מהאור כי טוב באות ט', כי האור הגנוז מתגלה בעת הדלקת נר חנוכה יעו"ש.​
שער יששכר (לחנוכה, מאמר ימי אורה אות ע, גליון מחוברים)​
 
ממשיך ה'מנחת אלעזר': על כל פנים לפי זה, ידליקו אז בכל לילה מימי החנוכה, ט' נרות, היינו בליל א' נר אחד כדעת בית הלל, וח' נרות כדעת בית שמאי ושניהם יחד עולה ט'. וכן בליל ב', ידליקו ב' נרות כדעת
לכאורה א'ש דוקא לשיטת הר'מ ומנהג בני אשכנז שיכולים להדליק כמה מנורות, ודוק
 
יל"ע בעיקר דבר זה שלעת"ל הל' כב"ש והלא "מצוות בטלות לעת"ל" (נדה ס"א א'), ובאמת זה נושא שלם מה המשמעות של ביטול זה...

ויל"ע האם דין זה באמת יהיה תלוי בפשט הגמ'?!
 
יל"ע בעיקר דבר זה שלעת"ל הל' כב"ש והלא "מצוות בטלות לעת"ל" (נדה ס"א א'), ובאמת זה נושא שלם מה המשמעות של ביטול זה...

ויל"ע האם דין זה באמת יהיה תלוי בפשט הגמ'?!
אה"נ, צריך עיון אם האמור בברכות לד: אין כל חדש וכו'.
 
יל"ע בעיקר דבר זה שלעת"ל הל' כב"ש והלא "מצוות בטלות לעת"ל" (נדה ס"א א'), ובאמת זה נושא שלם מה המשמעות של ביטול זה...

ויל"ע האם דין זה באמת יהיה תלוי בפשט הגמ'?!
הפשט הפשוט שהם בטילות מהמתים שיקומו, ואינני זוכר מקורו. (אולי קוב"ש?)
הנה ידוע שלעתיד לבוא יהיה ההלכה כבית שמאי, ועל על פנים שיטת בית הלל להלכה בודאי גם כן לא יתבטל
מה המקור? (לשני ההנחות יסוד)
ואיפה שזה לא שייך? אני מדמיין את עצמי קורא קרי"ש לשכב-לקום, לשכב-לקום..
 
הפשט הפשוט שהם בטילות מהמתים שיקומו, ואינני זוכר מקורו. (אולי קוב"ש?)

מה המקור? (לשני ההנחות יסוד)
ואיפה שזה לא שייך? אני מדמיין את עצמי קורא קרי"ש לשכב-לקום, לשכב-לקום..
המקור הבסיסי מכתבי האריז"ל מופיע בספרו "שער המצוות", בפרשת עקב (על הפסוק "ואכלת ושבעת"), ובספר "ליקוטי תורה" לפרשת חוקת.
וכ"ה מהרמ"ז בפירושו למשנה ברכות פ"א מ"ג.
ועוד רבים מאחריהם
 
המקור הבסיסי מכתבי האריז"ל מופיע בספרו "שער המצוות", בפרשת עקב (על הפסוק "ואכלת ושבעת"), ובספר "ליקוטי תורה" לפרשת חוקת.
וכ"ה מהרמ"ז בפירושו למשנה ברכות פ"א מ"ג.
ועוד רבים מאחריהם
כתוב שם שיהיה גם וגם?
(לעצם מה שלעת"ל הלכה כבי"ש זכרתי שזה מהאר"י, אבל לא זכרתי היכן ראיתי את זה)
 
נח' הרא' בביאור דברי הגמ' שמצוות בטילות לעת"ל

שי' תוס' (נדה ס"א ע"ב ד"ה אמר) שהביאור הוא כפשוטו (ולכן מותר לקבור מתים בתכריכי כלאים) (אמנם שם משמע שבטלות רק מהמתים ודו"ק)
וע"ז קאי הקוב"ש (ח"ב סי' כ"ט) דאע"ג ש'זאת התורה לא תהא מוחלפת' וכיצד שייך לו' שלעת"ל מצוות בטילות, י"ל שגם ד"ז עצמו נמסר למרע"ה.

שי' שא"ר (שם) שלעת"ל הכוונה היא בזמן המיתה דהייינו שאין החי מצווה על מצוות המת בזמן שהוא מת (לאפרושי מאיסורי), אבל ודאי שבתחית המתים יחולו המצוות.

כפי שכבר כתבתי לעיל אכ"מ, ורק יל"ע האם דין זה שלעת"ל הל' כב"ש יהיה רק לשי' הרא' שמצוות אינם בטילות בתחיית המתים?!
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון