בענין המנורה נאמר (הן בתרומה והן בויקהל) "כפתוריהם וקנותם ממנה יהיו".
הלשון בפסוק הזה קשה, שלכאורה אין שייך לומר לשון רבים גם על הכפורים וגם על הקנים, שאם כפתוריהם הוא על הקנים, כלומר כפתוריהם של הקנים, על מה הולך "וקנותם", צריך היה לומר "וקנותיה".
ראיתי באוצר מפרשי התורה שהרחיבו בזה והביאו כמה פירושים עיי"ש. אך לכאו' עדיין צ"ע
עלה בדעתי רעיון חדש, שהכל חוזר על "קני המנורה" (שכתוב לפני כן "שלשה קני מנורה" וכו'), וביאור הדברים, שיש שני עניינים, המושג "קנה" כשלעצמו הכוונה לצורת קנה ישר (ולהרבה דעות אף חלול), מאידך, המושג "קנה מנורה" כולל את כל המכלול של ששת קני המנורה כולל הגביעים והפרחים שלהם, לפי זה פירוש הכתוב "כפתוריהם וקנותם" כלומר כפתוריהם וקנותם של קני המנורה, קנותם היינו החלק התחתון שלהם העשוי בצורת קנה, ואינו כולל את החלק העליון של הגביעים.
(לפי חידוש זה לכאורה אין החלק העליון של קני המנורה מוכרח להיות מקשה, וזה חידוש, אבל אולי יש למצוא בזה פשר דבר (מלשון פשרה) שרבי יוסף בכור שור בכלל פירש שלא הגיעו כל הקנים לגובה הקנה האמצעי, אלא היו זה תחת זה, כנראה באורך זהה, אך הוא מציין כי זה נגד דעת חז"ל, לדרכנו נוכל לומר, שכעין דבריו היה חלק הקנים, ועד שם היה מקשה, והחלק העליון של קני המנורה היה מורכב על גבי זה, ואינו בהכרח מוכרח להיות מקשה)
כמובן כל זה נכתב רק למסבר קראי ולפלפולא בעלמא, ולא להלכתא (מה שבלא"ה אין לנו נפ"מ) ולהרחיב לב המעיינים.
הלשון בפסוק הזה קשה, שלכאורה אין שייך לומר לשון רבים גם על הכפורים וגם על הקנים, שאם כפתוריהם הוא על הקנים, כלומר כפתוריהם של הקנים, על מה הולך "וקנותם", צריך היה לומר "וקנותיה".
ראיתי באוצר מפרשי התורה שהרחיבו בזה והביאו כמה פירושים עיי"ש. אך לכאו' עדיין צ"ע
עלה בדעתי רעיון חדש, שהכל חוזר על "קני המנורה" (שכתוב לפני כן "שלשה קני מנורה" וכו'), וביאור הדברים, שיש שני עניינים, המושג "קנה" כשלעצמו הכוונה לצורת קנה ישר (ולהרבה דעות אף חלול), מאידך, המושג "קנה מנורה" כולל את כל המכלול של ששת קני המנורה כולל הגביעים והפרחים שלהם, לפי זה פירוש הכתוב "כפתוריהם וקנותם" כלומר כפתוריהם וקנותם של קני המנורה, קנותם היינו החלק התחתון שלהם העשוי בצורת קנה, ואינו כולל את החלק העליון של הגביעים.
(לפי חידוש זה לכאורה אין החלק העליון של קני המנורה מוכרח להיות מקשה, וזה חידוש, אבל אולי יש למצוא בזה פשר דבר (מלשון פשרה) שרבי יוסף בכור שור בכלל פירש שלא הגיעו כל הקנים לגובה הקנה האמצעי, אלא היו זה תחת זה, כנראה באורך זהה, אך הוא מציין כי זה נגד דעת חז"ל, לדרכנו נוכל לומר, שכעין דבריו היה חלק הקנים, ועד שם היה מקשה, והחלק העליון של קני המנורה היה מורכב על גבי זה, ואינו בהכרח מוכרח להיות מקשה)
כמובן כל זה נכתב רק למסבר קראי ולפלפולא בעלמא, ולא להלכתא (מה שבלא"ה אין לנו נפ"מ) ולהרחיב לב המעיינים.
