הלכות סת"ם כתיבה תוך כדי האזנה לשיעור (1 צופה)

[מחכה]

לאחרונה נתפרסם שיעור של רב אחד שמדייק בלשונות ומוציא הלכה שמותר לשמוע שיעור בזמן הכתיבה.

הראיה שהוא מביא לדבריו היא שמהלשון ''ולא כמתעסק בעלמא'' משמע שכל שהוא למעלה ממתעסק, מותר לכתוב באופן זה.
ומכיון שמי ששומע שיעור, כתיבתו היא אינה באופן ד'מתעסק' לעניין שבת, הכתיבה באופן זה לדבריו, היא לכתחילה.

והגדילו אחרים וטענו שמי שאינו מאזין חוטא בביטול תורה ...

ואשמח לשמוע דברי הרבנים דכאן

 

[בן הגולה]

כמדומה שהגרמ"ש קליין מקפיד מאוד על שמיעת מוזיקה שאין לדונה כ'רעש לבן' אלא כהסחת דעת גמורה
וכמובן שאיצ"ל שמיעת שיעור.

 

[האיש השרוי בשמחה]

שמעתי מכמה רבני חוג חזו''א שוודאי אסור לשמוע תו''כ ,

 

[בן הגולה]

באמת שזו סוגיא קצת מוזרה: הכשרות של הסת"ם מבוססת על נאמנות הסופר, והסופרים שאינם מקפידים להימנע מהאזנה בשעת הכתיבה הרי הם מעידים על עצמם שביכולתם לכוון לשמה ולקדש את האזכרות על אף מה ששומעים תוך כדי. וודאי לא מחזקי' ברשיעא שלמרות שיודעים על עצמם שאינם מכוונים שיעידו על כשרות התפילין.
ולכאורה כל סופר יכיר את עצמו האם האזנה כזו או אחרת גורמת לו להסחת דעת מהכתיבה ולא שייך בזה גדרים כלליים. [ולכה"פ בשמיעת מוזיקה שאצל רבים היא רעש רקע שאינו תופש את המחשבה כלל].

ומ"מ לדעת האוסרים יל"ד האם נאמן הסופר לומר אחר המכירה 'שומע שיעור הייתי' או דהוא כמעיד על אזכרות שלא לשמן דאינו נאמן ביד לוקח ועוד נפק"מ בזה.

 

[רב בת״ת]

פעמים רבות,
יודע מאבא שלי שהוא עוסק בתחום הסת״ם שהוא שומע רק כדי להתרכז יותר,
או אם בלילה-כדי לא להירדם…