ניסן כ"ג ניסן - יום פטירת ה'גורן דוד'

[גרינפלד]

רבי אהרן דוד דייטש (ה'תקע"ב - כ"ג בניסן ה'תרל"ח) (מכונה ה'גורן דוד' על שם ספרו) היה מגדולי רבני הונגריה בדורו, שימש כרבן של בלשדיארמט (יארמוט) וערים נוספות. היה מראשי הדוגלים בקו שדרש הפרדה בין האורתודוקסים והניאולוגים בעת הקרע ביהדות הונגריה ומהלוחמים נגד הרפורמים והניאולוגים. מחבר ספר שו"ת גורן דוד.

נולד ברודניץ בבוהמיה, כבן בכור לרבי אברהם אהרן ולרייזל. בברית נקרא בשם 'דוד' - על פי חלום של אמו שצדיק בשם זה שנפטר לחשוך בנים נגלה אליה בחלום וביקש ממנה שיקרא לבנה הנולד על שמו. השם 'אהרן' נוסף לו מאוחר יותר, כשנחלה בגיל 50.

בבחרותו למד תורה אצל סבו, אבי אביו, רבי יוסף דייטש - רבה של רודניץ. בשנת תקפ"ז עם פטירת סבו, והוא בן 13, כתב עליו דברי הספד.

לאחר פטירת סבו היגר לפראג ולמד בישיבתו של רבי מאיר הלוי שלזינגר מגלוגא ואצל רבי רפאל שולהף. עם פטירת רבי מאיר שלזינגר עזב את הישיבה ונסע לפרשבורג ולמד בישיבת החתם סופר. הוא היה בין הסועדים בשבת בביתו של החתם סופר, שהעריכו והפליג בשבחו. בבחרותו הרבה בסיגופים.

בשנת ה'ת"ר נישא לבתו של רבי נתן אליהו הרמן, רב באירשא. לאחר נישואיו התגורר באירשא למשך שנה. בתוך השנה הראשונה נפטרה אשתו, לאחר פטירתה עבר לגור בבודפסט שם שימש כמגיד מישרים ולימד תורה לתלמידים. לאחר שנה שב לפרשבורג שם נשא בזיווג שני את רחל הינדל בת רבי מנדל כהן בפרשבורג.

בשנת תר"ו מונה לרבה של שעביש (מחוז שארוש, הונגריה) והגלילות. בשנים אלו עסק בשתדלנות מול הממשל במטרה להאבק כנגד הרפורמים והניאולוגים, יחד עם ידידו רבי שבתי דיאמנט רבה של פצ'י-ניידרף.

במשך השנים הוצעה לו משרת הרבנות בפאפא, אך הוא התנגד לכך בעקבות כך שהבימה של הספר תורה בבית הכנסת המרכזי בעיר לא עמדה במרכז בית הכנסת, אלא בראשו לצד ארון הקודש, כמנהגם של המתחדשים באותה עת, הוא ראה בזה פרצה ועקירת ההלכה.

בשנת תרי"א, מונה לרבה של בלשדיארמט. הוא הקים בעיר מוסדות לימוד וישיבה לבחורים, הוא עמד בראשות הישיבה ומסר בה שיעורים. בישיבה זו העמיד תלמידים רבים שהיו לגדולי הדור. בשנת תרכ"ו הקים שם בית כנסת גדול, ובמעמד חנוכת הבית השתתף הכתב סופר. כן ייסד תקנות לחברא קדישא המקומי.

בעת הפולמוס על כשרות תרנגולי ההודו היה בין ראשי האוסרים, דבריו נידונו בין גדולי אותו דור.

התכתב בהלכה עם גדולי רבני דורו, ביניהם; הכתב סופר, המהר"ם שיק, רבי שמואל פרנקל, רבי מאיר איזנששטר, מהר"י אסאד, רבי הלל ליכטנשטיין, רבי חיים מצאנז.

בגיל 50, בחודש שבט תרכ"ב נחלה אנושות, אז הוסיפו לו את השם אהרן והוא נרפא ממחלתו. באסרו חג של יום טוב שני של פסח של כ"ג ניסן ה'תרל"ח נפטר ונקבר בבלשדיארמט. החתן סופר הספידו.​

 

[גרינפלד]

• גורן דוד חלק א', אורח חיים, פאקש תרמ"ה
• גורן דוד חלק ב', על יורה דעה, אבן העזר וחושן משפט, ירושלים תשנ"ד