סיון כ"ה סיון - יום פטירת רבי חיים סופר (1 צופה)

[גרינפלד]

רבי חיים סופר (ג' בתשרי ה'תקפ"ב - כ"ה בסיוון ה'תרמ"ו) היה רב ופוסק בהונגריה. שימש ברבנות במספר קהילות בהן קהילות מונקאץ' ופשׁט. היה מראשי הדוגלים בקו שדרש הפרדה בין הקהילות האורתודוקסיות לשאינן כאלה בעת הקרע ביהדות הונגריה.

נולד בפרשבורג שבהונגריה (כיום ברטיסלאבה, בירת סלובקיה), לרבי מרדכי אפרים פישל סופר שהיה מתלמידי החתם סופר (ללא קרבה משפחתית). בהיותו בן אחת עשרה נכנס ללמוד בישיבתו של החתם סופר, שם למד עד פטירת החתם סופר. לאחר מכן למד זמן קצר אצל בנו הכתב סופר.

משם נסע לאונגוואר שם למד אצל המהר"ם א"ש, ומשם נסע לעיר ווערבוי, שם למד אצל הרב בנימין וולף לעוו (מחבר הספרים "שערי תורה") אותו החשיב לרבו המובהק, וממנו קיבל סמיכה לרבנות.

בהמשך למד בעיר מטרסדורף, ובשנת תר"ד נשא לאשה את בריינדל דייטש. בשנת תר"ח חזר לפרשבורג עיר הולדתו שם החל ללמד תורה את צעירי העיר.

בשנת תרי"א התמנה לרב קהילת יעמרינג ובשנת תרי"ח התמנה לרב בקהילה סענפעטער. מאותו זמן התפרסם שמו כרב ופוסק גדול והוא קיבל הצעות לשבת על כיסא קהילות חשובות כמו למברג וקרקוב, שלכולן סירב.

משנת תרכ"ז שימש כרב קהילת מונקץ', מהקהילות הגדולות בהונגריה באותו זמן. בקהילה זאת נתגלו חילוקי דעות בינו לבין אנשי הקהילה, שהייתה חסידית בחלקה הגדול, עקב הסתייגותו של הרב סופר ממנהגי תנועת החסידות. אביו רבי אפרים היה מתנגד נחרץ וגם היה אחד מגדולי הקנאים ויריב מושבע של האורתודוקסי המתון רבי עזריאל הילדסהיימר, בו ראה סכנה גדולה ביותר. יחד עם מורו רבי הלל ליכטנשטיין ניסח את תקנות מיכאלוביץ, פסק דין שאסר על שינויים בסדרי בית-הכנסת. הסעיף הראשון והבולט אסר על נשיאת דרשות בלשון האומות (דהיינו, לא ביידיש) וכוון בבירור נגד הדוגלים בשיטת הרב הילדסהיימר. בשנת תרל"ט היה לרב הקהילה האורתודוקסית בבודפשט, והוא הראשון שנשא במשרה זו לאחר הפירוד בין הקהילות בהונגריה. בתפקיד זה שימש עד פטירתו בכ"ה בסיוון, תרמ"ו.

הרב סופר היה פעיל חשוב של האורתודוקסיה, שהחלה באותה תקופה (תקופת תלמידי החת"ם סופר) להתגבש כקהילה עצמאית. הוא השתתף בקונגרס שאורגן על ידי השלטונות בשנת 1868, והיה מן הדוגלים בצורך לפרוש מהגוף, שבו היה רוב לנאולוגים. ב-22 בנובמבר 1869, כשהחל הממשל המרכזי ללחוץ על היהודים כולם להשתתף בבחירות ליצירת הארגון הקהילתי הארצי שגובש בקונגרס, יצא כרוז שנוסח על ידו ונחתם על ידי 27 רבנים, והטיל איסור על ההצבעה: ”אך דעו אם אנחנו משתתפים עמהם לבחור אנשים וכו' הרי כבר היינו מודים בזה שאנו מקבלים חוקי הקאנגרעס, ושוב אנחנו ח"ו מלוכדים במו וכל המודה בחוקי הקאנגרעס כופר בשו"ע וכל הכופר בשו"ע כופר בתורה שבע"פ וגם חלק בתורת משה אין לו חלק... כל מי שרוצה להיות יהודי כדרך שקיבלנו התורה הקדושה מאבותינו ועד משה רבינו לא ישתתף כלל בוואהלן האלה.” המודעה עודנה מצוטטת לעיתים על ידי אנטי-ציוניים המתנגדים לבחירות לכנסת.

מספר תשובות שלו בספרו "מחנה חיים" נוגעים לאיסור להזיז את מקום הבימה בבית הכנסת, פרט קל ערך שנעשה מזוהה עם המחדשים, שכן אלה הציבו את הבימה בקדמת המבנה בדומה לעמדת הדרשן בכנסיות. בתשובה נוספת הוא מחמיר עוד יותר במקום שהמחיצה בין הנשים לגברים אינה מכסה כי אם חלק מגוף הנשים. במקרה כזה הוא אסר להתפלל בבית הכנסת אפילו אם לא ימצא לשואל מקום תפילה בימים נוראים. גישתו בתחום, יחד עם זו של פוסקים אחרים כמהר"ם שיק, נעשתה לבסיס להתנגדות של קהילות יוצאי הונגריה בארצות הברית לקביעתו של הרב משה פיינשטיין בעניין המחיצה.

בעניין זכויות יוצרים כתב : "...ולדעתי אם אחד מתלבש בתורת חברו ולא אמר בשם אומרו הוא גנב, הגם שזה נהנה וזה לא חסר מכל מקום כיון שיש הקפדה גזל הוא...והוא הדין בכל איש השולח יד בחכמת תורת חברו אשר זכה בחלקו מן השמיים הוא גזלן גמור".​

• מחנה חיים - חלק א, ‏ברטיסלבה תרכב
• מחנה חיים - חלק ב, ‏ברטיסלבה תרלח
• מחנה חיים - חלק ג, ‏ברטיסלבה תרלט
• פלס חיים, ‏ירושלים תשך
• תהלים ע"פ שערי חיים, ‏פרעסבורג תרנז
• דברי שערי חיים, ‏מונקאטש תרמז
• דברי שערי חיים, מכתב יד - על דברים
• דרשה מה העבודה הזאת לכם, ‏אונגוואר תרכט
• קול סופר - חלק א, ‏מונקאטש תרמא
• קול סופר - חלק ב, ‏מונקאטש תרמב
• שערי חיים, ‏אונגוואר תרכט
• אשכול הסופר
• דרשות תורת חסד

רבי חיים סופר – המכלול

www.hamichlol.org.il