ניסן כ"ח ניסן - יומא דהילולא הרה"ק רבי יהושע מאוסטרובא זי"ע בעל תולדות אדם

[התורה]

רבי יהושע נולד בשנת תקע"ט, קיבל את תורתו וחסידותו מאביו.
לאחר מכן נסע אל הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוצק, ולהרה"ק רבי ישראל מרוז'ין, ואל הרה"ק רבי שלום רוקח מבעלז, אמר שמצא את לבו אצל הרה"ק רבי משה מקוברין, לאחר פטירתו המשיך לנסוע לנסכיז, והיה גם אצל הרה"ק רבי מאיר מפרימישלאן.
כאשר נפטר אביו בשנת תר"ג, ורצו להכתירו למלא את מקומו, נמלט רבי יהושע אל ידיו רבי יצחק מוורקא, אך הוא עודדו לקבל על עצמו את הנהלת העדה.
רבים הסתופפו בצילו, והוא הרביץ בהם תורה ועבודה, כיהן כרב בסוסנוביץ, ובאוסטרובה.
בהקדמת הספר 'קהלת יעקב' כללים בחכמת הנסתר מר' יעקב צבי יולס, מודה לר' יהושע שקבל על עצמו תשלום עבור הדפסת מאה עותקים מן הספר.
רבי יהושע נתבקש לישיבה של מעלה בווארשא, ביום ו' כ"ח ניסן תרל"ג, ומנוחתו בבית הקברות שם.
דברי תורתו על סדר התורה ועל המועדים נדפסו בספר תולדות אדם.
גליון מחוברים​

 

[התורה]

'התקין רבן גמליאל הזקן'​

בימי ילדותו של רבינו, ביקש אביו את תלמידו רבי שמואל משינאווע בעל 'רמתיים צופים' שיבחון את בנו רבינו בלימודיו.
הבוחן פתח מסכת גיטין, שהיתה מונחת לפניו, והצביע על המשנה (לב.), 'התקין רבן גמליאל הזקן' וכו', וביקש שיפרש משנה זו. הילד פירש את הדברים, רבן גמליאל האט פאר רעכט אין מתקן גיוועזין די בארד, [-רבן גמליאל סידר ותיקן את זקנו].
הבוחן סגר את הגמרא וחשש לספר את תוצאות המבחן לאביו, שלא יהיה לו עגמת נפש. אולם רבי שלמה לייב הכריחו לספר, כששמע אבי הילד את פירוש בנו הפעוט, קם והכריז בהתפעלות, לא ידעתי כי יהושע'לע שלי הגיע כבר למדריגה גבוהה כזאת, להבין בי"ג תיקוני דדיקנא קדישא.
לאחר שנים רבות כשגזרה מלכות הצארית הרשעה על היהודים לגלח את זקנם, אמר רבינו עוד בילדותי קידמתי את פני הסכנה, ופירשתי את המשנה התקין רבן גמליאל את הזקן, שרבן גמליאל התקין שאף אומה ולשון לא ישלטו בזקנם של ישראל, ותוך זמן קצר נתבטלה הגזירה.
('תורת הרה"ק מלענטשנא' עמ' רנ)​