סיון כ"ח סיון - יום פטירת רבי אברהם חיים אדאדי (1 צופה)

[גרינפלד]

רבי אברהם חיים אדאדי (מכונה: סבא דמשפטים; תק"ס - כ"ח בסיון תרל"ד) היה מגדולי רבני לוב במאה ה-19.

נולד בטריפולי שבלוב למשפחת רבנים. אביו היה רבי מסעוד חי אדאדי, סבו היה רבי נתן אדאדי מחבר ספר "מאורות נתן" ואבי סבו היה רבי מסעוד חי רקח מחבר הספר "מעשה רקח". שם אשתו שרה.

בהיותו נער צעיר נפטרו הוריו, והוא גודל בבית סבו ר' נתן אדאדי, שם למד והתעלה בתורה שהייתה משאת נפשו.

בין התלמידים שלמדו בישיבתו של ר' נתן היה ר' יהודה לביא מצאצאי ר' שמעון לביא והיה אחד מרבותיו של ר' אברהם.

בשנת תקע"ח עלה רבי אברהם לארץ ישראל עם סבו ר' נתן וכל משפחתו והתיישב בעיר צפת, בה למד בישיבתו של רבי יוסף קארו, לימד ושימש בדיינות.

בדרכם לצפת הטילו עגן בנמלים שונים כדי להצטייד במזון ומים. תחנתם הראשונה הייתה בטריאסטה שבאיטליה. משם נסעו לחיפה, ומשם המשיכו לעכו, אליה הגיעו בבקר חג השבועות. לאחר החג שמו פעמיהם לצפת.

בעקבות המצב הכלכלי הקשה בארץ נאלץ ר' אברהם לצאת לארצות הגולה על מנת להתרים את הנדיבים למען יושבי הארץ. במסעות נדודיו הגיע לבבל, פרס, דמשק, איטליה וארצות צפון אפריקה.

בשנת תק"צ חזר רבי אברהם לעיר הולדתו טריפולי בה שימש כרב, כראש ישיבה וכאב בית דין שבין דייניו היו רבי חיים הכהן, רבי פרג'אללה דאבוש, רבי שלום עגיב ורבי יעקב מימון.

בנו היה ר' שאול אדאדי, בעת שהותו בצפת היה עמו בקשרי מכתבים, מלאים ברבם בדברי תורה שנתחדשו לר' אברהם בארץ ישראל, ותשובות בהלכה לשאלות ששאל בנו.

בשנת תקצ"ז התחוללה רעידת אדמה בצפת שהחריבה את העיר, באותה העת שהה ר' אברהם בליוורנו שבאיטליה, לאחר מכן שב לטריפולי מכיוון שלא יכל לשוב לעירו צפת שנהרסה.

בשנת תרכ"ה חזר רבי אברהם, שוב, לצפת וישב בה עד פטירתו. בשנות ישיבתו בארץ ישראל יצא רבי אברהם כשד"ר בשליחות היישוב בצפת לקהילות יהודיות רבות בעולם ובהן מצרים, עיראק, פרס, מרוקו ותוניסיה.

ביום י"ט בחשוון תרכ"ט בנו הצעיר בן 15 נפטר. עליו התאבל רבות וקונן קינה קורעת לב.

פטירתו
בשנת תרל"א שלוש שנים לפני פטירתו כתב ר' אברהם צואה בה הוא מצווה שלא יכנוהו בתוארי כבוד אלא ידברו בשבחה של ארץ ישראל. וכן כתב רבי מרדכי הכהן בספרו הגיד מרדכי: "החכם רבי אברהם אדאדי צווה לפני מותו לבלתי יזכירו אותו בתור דיין, רק החכם הישיש"

ביום שבת בכ"ח בסיוון תרל"ד נפטר רבי אברהם ונקבר בבית העלמין של צפת ובהלוויתו השתתפו אלפים. וכן הקדיש את ביתו לקהילה חדר אחד להיות בית הכנסת וחדר נוסף מלא ספרי קודש להיות בית ועד לחכמים ללמוד שם.

בהיוודע מותו בעיר איזמיר שבטורקיה הספידו רבי אברהם פלאג'י בנו של רבי חיים פלאג'י ובספרו "אברהם את ידו" כתב: "וגם מעיר הקדש צפת ת"ו, אל הלקח ארון האלוקים סבא דמשפטים הרב אברהם אדאדי זצ"ל...שהיה פסקן גדול מפורסם בעולם ושם מצינו ענוונותו שהיה שולח לאבונא מרנן ז"ל. דרך כתיבתו כתלמיד לפני רבו, עם היותו רב זקן מופלג בתורה...".

הוא נטמן בבית העלמין בצפת בחלקת הרבנים.

ארבע שנים אחר כך נפטרה אשתו שרה, ונקברה סמוך לקברו.

רבי אברהם כתב מספר ספרים אשר יצאו לאור בליבורנו שבאיטליה. בספריו באה לידי ביטוי גדולתו בתורה, בקיאותו הרבה בכתבי הראשונים והאחרונים, וכן מאמציו לחקור את מנהגי הקהילות בהן פעל. בכתביו יש תיעוד נדיר של מנהגי קהילת טריפולי בלוב, וכן הווי חייהם ומנהגיהם של יהודי צפת לפני ואחרי רעידת האדמה הגדולה בשנת 1837. רבי אברהם חקר גם את מנהגי הקהילות בהן שהה, אף אם לזמן קצר, כפי שכתב בספרו "השומר אמת": "יודע אני שיש נוסח לליל פסח, עדת קדושים...ובלכתי למתא בבל, מצאתי ביד אחד פרסי, נוסח זה ממש, וכתוב עליו שהוא מתיקון הגאונים, וכתוב שם שמם, אלא דלעת כזאת באורך ימים שכחתי...".

על ספרו "ויקרא אברהם" קיבל רבי אברהם הסכמה מרבי חיים פלאג'י אשר אף הביא את פסקיו בספריו. ספר זה עודנו משמש רבנים שונים, בהם רבי ישועה שמעון חיים עובדיה, הרב כלפון משה הכהן, רבי רחמים חי חויתה הכהן, הרב עובדיה יוסף ועוד.

• השומר אמת- על הלכות ספר תורה, ליבורנו ה'תר"ט. מהדורה מחודשת עם הערות וציונים, ירושלים תשפ"ב.
  • הקונטרס האחרון - חמש תשובות הלכתיות, נספח לספר "השומר אמת".
• ויקרא אברהם- על ארבעת חלקי השולחן ערוך. ליבורנו ה'תרכ"ה, בת ים: מרכז אור שלום, ה'תש"ף.
  • שדה מגרש - עיון בענייני גיטין, נספח לספר "ויקרא אברהם".
  • מקום שנהגו - חקר מנהגי יהדות לוב הכולל סימוכין מדברי הראשונים והאחרונים, נספח לספר "ויקרא אברהם".

רבי אברהם חיים אדאדי – המכלול

www.hamichlol.org.il