ד' תעניות בין המצרים ת"ב לא להזיע כדי לא להתקלח בתשעת הימים

[יעקב 5]

אני רואה שהאשכול חרג מהשאלה המקורית שלו שהייתה האם יש עניין לא להזיע כדי שלא להתקלח למי שמתיר להתקלח למי שמזיע,
ולענ"ד פשוט כיון שיש מי שאוסר גם למי שמזיע ראוי לקיים את דעתו ולהשתדל לא להזיע

 

[יואל שילה]

אני לא חושב שמי שמטלטל או שאינו מעשר או שלובש שעון או שמתרחץ בתשעת הימים, ועושה כן עפ"י הוראת רבותיו, או שהוא בעצמו הגיע להוראה, הוא אפיקורס.

אך אני כן חושב שמי שלא הגיע להוראה אך הוא "נראה לו" שרב פלוני טועה ולכן הוא עושה אחרת ממנו, בודאי עתיד ליתן את הדין על כך.

[לשם הדוגמא: מי שלובש שעון כי יודע שהגרי"ש אלישיב ועוד פוסקים התירו אין לי עליו כל טענה, אך מי שיודע שהגרח"ק אסר ואינו יודע על כל רב שהתיר אך מכיון שפסק זה נראה תמוה בעיניו לכן הוא הולך עם שעון, הוא ודאי יתן את הדין על כך].

לחץ כדי לכווץ...

אז תלד עוד כמה שנים ואולי תפנים שמותר לחלוק על דברים שרב חשוב ככל שיהיה הוא היחיד שסבור כך, ובעולם היהדות לא נהגו כמותו